close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

הכלל, הפרט וחיי הנישואים

הרב אלעזר שנקריב חשוון, תשעא20/10/2010

עצה מחבר- תהיה סופר (סת"ם) זה מקצוע שקט ואני צריך הרבה מזוזות...

ביום א השבוע נגש אלי מכר מירושלים אחרי התפילה, שאל אותי אם עברתי לגור כאן (צפת), אמרתי לו שכן, "מה

אתה עושה ?(הרי) אתה עובד בחינוך(הייתי מנהל פנימייה בירושלים בשנתיים אחרונות (בנוסף לעיסוקי כיועץ רגשי(counselor))", המשיך, היות ואינני מרגיש קרבה מיוחדת אליו, לא ראיתי לנכון לשתף אותו בתוכניות שלי מה גם שבטח לא היו מתקבלות אצלו, עניתי לו "מה שה' ירצה" (בסופו של דבר זה מה שיהיה (זה לא ממעט בכי הוא זה מהאחריות על חיי והשתדלותי) אז אמר לי "תהיה סופר סת"ם זה מקצוע שקט ואני צריך הרבה מזוזות". אם כי מדובר באדם תמים שעושה מעשים טובים (הוא מבקר בבתים ובודק את כשרות המזוזות ומחליף אותם אם יש צורך (במחיר סביר) הוא ראה חובת קודש לייעץ לי בעל כרחי ולפי האינטרסים שלו כמה שיהיו נעלים.

אם ה' הקרה לפניי את זה יש בטח הוראה בשבילי. זה התאים בדיוק אם קטע מה"שפת אמת " (תרל"ד)שקראתי באותו יום. "באלוני ממרא:שנתן לו עצה על המילה כו (במ"ר(מב,ח)מסופר שבשעה שה' אמר לאברהם לעשות ברית מילה הוא נטל עצה מענר ואשכול ושניהם ייעצו לו לא לעשות משא"כ ממרא הסכים עמו לכן ה' התגלה לאברהם בחלקו) אומר את תוכנו: למה חשוב שנדע שה' התגלה בחלקו מפני עצתו, ועצה זה לא עולה? ממשיך השפ"א ענר ואשכול הבינו שע"י המילה ייבדל הוא ועמו לה' ולא אחרים... משא"כ ממרא ראה את טובת העניין ושם את עצמו בצד. מכאן אצטט: וע"י זה דוקא זכה להתקרב ונגלה בחלקו, והיה לו שייכות ע"י זה הריחוק עצמו, והוא ללמד לכל איש ישראל שאין אדם יכול לעשות דבר רק ע"י שמתבטל לכלל ישראל. וצריך לגמור בדעתו שאם יהיה כבוד שמים יותר בחביריו הוא מבטל עצמו וכל אשר לו, ועל ידי זה יוכל למצוא מקום תמיד וזהו שכתוב (מ"ר ד,כ) מי שממעט כבוד עצמו ומרבה כבוד שמים, כבוד שמים מתרבה וכבודו מתרבה, והוא כנ"ל.
 
אני מבקש לקחת עקרון זה לקשרי יחסים שיש לנו עם היקרים לנו והפעם בת ובן זוגנו. לכל אחד מאיתנו צרכים פסיכולוגים ולפי ויליאם גלסר (מייסד תאורית הבחירה ותרפיה מציאתית) הם חמישה: קיום, אהבה והשתייכות, יכולת ומסוגלות, חופש ושחוק. גם מערכת הנישואין היא פורום בו אדם בוחר למלא את צרכיו הפסיכולוגיים עם אדם אחר (בעיקר קיום, אהבה והשתייכות) באופן קבוע ומחייב. במערכת יחסים זו קורה לעיתים אי הסכמות, חיכוכים ואפילו... מריבות. את צורך האהבה והשתייכות כמו את שאר צרכיי רק אני יכול למלא בשביל עצמי אבל לשם כך אני צריך את אהבתה(ו), ועל אהבה בעיקר (לא רק אלא על שום דבר באמת) אי אפשר להכריח רק להעמיד את עצמי במצב שהשני יוכל לבחור לאהוב אותי. אם לכל אחד צרכים קיימים, עוצמתם וציורם משתנה באופן מולד וגם נרכש לפני הנישואין, וגם תוך כדי האנשים משתנים כמו גם נסיבות חייהם (פה נולד תינוק פה מישהו פוטר ממשרתו(ה) כאן נפטר(ל"ע)קרוב... או האישה מתחילה לעבוד וכן הלאה. במילים פשוטות- איך נערכים מחדש כדי שמערכת היחסים בינינו תהיה תקינה ונאהב אחד את השני בכל מצב? התשובה האנושית והיהודית גם יחד היא התבטלות לכלל. הכלל כאן משמעו כלל מערכת היחסים (במקרה זה הנישואין). אם שנינו חושבים (וכל אחד עושה ככל יכולתו(ה)בלי לתלות את זה בעשיית השני) לא על עצמנו כפרט ז"א מה אני צריך אלא מה הנישואין שלנו צריכים ומה אני מוכן להשקיע (בעשה ולא תעשה) בשבילם ובאופן פרקטי: כדברי גלסר- "האם מה שאני הולך לאומר(או לעשות) יעזור לנישואיי או יזיק להם" אז ב"כלל" הזה כל אחד ימצא גם את עצמו(ה). "מצא אשה מצא טוב.." (מלשון מציאה שבאה בהיסח הדעת בלי לחפש מה יצא לי מזה) "איש ואשה זכו (מלשון זיכוך והתבטלות) שכינה ביניהם" .

א-לעזר שנקר יועץ רגשי ותרפיסט מציאותי מוסמך0548454205 elazar613@hotmail.fr
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה