close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

הקב"ה – אנחנו מפחדים ממך...?

הרב חיים נבון  כז שבט, תשעא  2/1/2011

הרב חיים נבון דן ועוסק בסוגיה מאוד מורכבת, בודאי בדורנו. הפחד והיראה מפני הקב"ה. האם יש מקום להתייחס ליראה כחלק מהחינוך? האם צריך הקרבה... דיון מהותי.

 

רקע-

כל העוסק בחינוך בדור הזה מכיר את אמירותיהם של בני נוער רבים: "רוצים להתחבר"; "אני לא מתחבר למצוות אלו, לא מבינן, ולא מוכן לעשות שקר בנפשי" ועוד. אנו חיים בדור שבו תלמידים וצעירים רבים מחפשים ודורשים משמעות והזדהות כבסיס לקיום תורה ומתקשים לקבל עול מצוות שאינן מובנות להם.
מחנכים רבים מבינים צורך זה ומתחשבים בו. הם מנסים לקרב את עולם התורה ללבבות תלמידיהם. הם יוזמים מנייני קרליבך בתקווה שישַמחו את הלב ויחַיו את הנשמה, מארגנים תפילת שחרית עם אור ראשון בראש הר הארבל, מפיקים ערב שירי נשמה עם כלי נגינה בחורבה עתיקה, ומה לא.
ברם, האם זו הדרך? האם רק זו הדרך? בדבריו בגיליון זה מעלה הרב חיים נבון נקודה רוחנית חשובה שצריכה לדעתו להילקח בחשבון עת בונים מתווה חינוכי עכשווי. לעיון ולמחשבה על ידי כל מי שחינוך הדור יקר לו...

אחרי שמכבי תל אביב זכתה בגביע אירופה, הראו בחדשות את מאמן הקבוצה, פיני גרשון, מקבל שיחת טלפון מראש ממשלת ישראל דאז, אריאל שרון. פיני גרשון שאג לתוך הטלפון: "הלו, אריק!". נזכרתי אז באליהו הנביא שרץ לפני מרכבתו של המלך אחאב כדי לחלוק כבוד למלכות (מלכים א יח, מו; רש"י שם). גם אצלנו לפני כמה עשורים לא היה עולה על דעתו של שייע גלזר לומר לבן-גוריון: "הלו דוד". אבל היום – אין כבוד וודאי שאין יראה.
אין מדובר כאן בהתפתחות נקודתית של ירידת הפוליטיקאים אל העם. מדובר בתופעה רחבה הנוכחת בכל תחומי חיינו: אובדן מידת היראה. אזרחים אינם מפגינים יראה כלפי ראש הממשלה, ילדים אינם יראים מהוריהם, תלמידים אינם יראים מרבותיהם. במאה העשרים ואחת הולכים ומיטשטשים יחסי הסמכות. כולם חברים של כולם; וזה לא תמיד לטובה.
תופעה זו משפיעה גם על עולמנו הרוחני. הרמב"ם מנה שתי מצוות עשה המעצבות את יחסנו הרגשי כלפי הקב"ה: מצוות אהבת השם ומצוות יראת השם. אנחנו מהדרים בראשונה ומזניחים את השנייה. אנחנו שרים בהתלהבות: "הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך". לא עולה על דעתנו להצהיר גם: "אנחנו יראים ממך".
אברהם הגיע לפסגת הישגיו הרוחניים במעשה העקדה, ואז נאמר לו: "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה" (בראשית כב, יב). כל חייו עמל אברהם כדי להגיע למעלת היראה, אבל אנחנו מזניחים בקלות דעת את דרך היראה. בין צעירינו רווחות צורות פנייה לקב"ה שהיו גורמות לרמב"ם התקף לב: "איזה צדיק השם", "איזה חמוד השם". הם פונים לקב"ה לא כעבד המתרצה בפני אדונו, אלא – חלילה – כגננת המתמוגגת מפעוטיה. גם גישה זו נובעת מהזנחה של מידת היראה בעבודת ה'.
חז"ל לימדו אותנו מדוע צריך גם לאהוב את ה' וגם לירא ממנו: "עשה מאהבה, שאם באת לשנוא – דע שאתה אוהב, ואין אוהב שונא; עשה מיראה, שאם באת לבעוט – דע שאתה ירא, ואין ירא בועט" (ילקוט שמעוני, איוב רמז תתצג). מי שיש לו רק את מידת היראה עלול להידרדר ליחס של שנאה כלפי התורה והמצוות. אך מי שיש לו רק מידת האהבה יכול בקלות לבעוט בעולמו הרוחני. לכן נחוצות שתי המידות גם יחד.
אהבת ה' מרגילה אותנו להפיק מעולמנו הרוחני הנאה וסיפוק. אך מה לעשות, יש זמנים שבהם התורה והמצוות דווקא תובעות מאתנו התמסרות וקרבן. לא תמיד שמירת המצוות היא תענוג גדול. דווקא בזמנים הללו מתברר אם אנחנו עובדי ה' המוכנים להקריב למענו או עובדי עצמנו.
כשנסעתי לפולין, אי-אז בשנות התיכון שלי, עמדתי במטוס בתור לשירותים. ניגש אליי בחור חילוני מבית ספר באילת, ואמר: "אפשר לשאול אותך שאלה?" עניתי: "בוודאי". הוא שאל: "האם אתה דתי משום שהדת באמת נותנת לך שלוות נפש וסיפוק או רק משום שכך חינכו אותך?" נותרתי ללא מילים; לא לשאלה הזו ציפיתי בתור לשירותים. היום הייתי משיב לו: שתי התשובות שגויות. אני דתי לא כדי לקבל שלוות נפש וגם לא משום שכך חינכו אותי. אני עובד את ה' משום שזו דרך האמת, ואני מוכן גם להקריב למענה את שלוות נפשי. זו תמצית דרך היראה הצריכה ללוות את האהבה בעולמנו הרוחני. בלי היראה אנחנו לא יכולים לקרוא לעצמנו עובדי ה' באמת.
הרהורים חינוכיים, הרב יונה גודמן-

א. הרב חיים טוען כי האהבה רמסה את היראה ואת הכבוד של ילדינו כלפי מעגלי סמכות רבים (כמו למשל הורים, מורים ורבנים) ולא רק כלפי נציגים פוליטיים או, להבדיל, כלפי הקב"ה. האם אתה מסכים לתיאור המצב שלו? אם כן, מה באמת גרם לו?
ב. האם לדעתך נוסח השיר "הקב"ה אנחנו אוהבים אותך" עלול לשדר שהקב"ה הוא עוד מותג (בין-לאומי!) בחנות? איזה מחיר רוחני משלמים עקב אמירות כמו "איזה צדיק ה' " או "איזה חמוד ה' "? האם כדאי להגיב עת ילדיי או תלמידיי מתבטאים או שרים בלשון זו? האם עדיף שיאמרו "הקב"ה – אנחנו מפחדים ממך")?
ג. הניתן לחנך את תלמידינו ואת ילדינו לעמדה נפשית של יראה, בדור שכה כַּמֵה לאהבה?
ד. כיצד ניתן לחנך צעירים ליראת ה', באופן שהדברים יתקבלו אצלם ומבלי לקלקל את השורה?

------------------
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה