close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

שלוש-עשרה מלאו לנער

יוני לביאכא שבט, תשעא26/01/2011

יוני לביא בסקירה שנעשתה עבור עולם קטן- על בר מצווה, מנהגים, דברים מיוחדים, חגיגות או וויתורים. מה כדאי לעשות ביום הגדול שלא חשבתם עליו?

הכתבה פורסמה לראשונה בעלון "עולם קטן"

אם חשבתם שקשה ללמוד לקרוא את הפרשה עם טעמים, לשנן בעל פה את הדרשה או להימלט מצליפות הסוכריות מעזרת נשים, תגידו תודה שלא נולדתם בין שבטי האבורג'ינים באוסטרליה. אומנם שם לא קוראים לזה בר-מצווה אך בטקס ההתבגרות המסורתי שלהם לוקחים אותך בסירה למרחק של חמישה ק"מ מהחוף ופשוט משליכים אותך אל המים. מי שלא טובע ומצליח להגיע בשחייה בחזרה אל היבשה - עבר את המבחן בהצלחה. בבאלי שבאינדונזיה, לעומת זאת, הטקס כולל את שיוף שש השיניים הקדמיות שלכם על ידי הכהן, באופן שלפי אמונתם, יבדיל


אתכם מהשדים, וגם ישמש לכם כרטיס כניסה אחרי מאה ועשרים לעולם הרוחות. בתיאלנד, למי שהתעניין, סוגרים אתכם במנזר לכמה חודשים כדי ללמוד להסתפק במועט ולחיות מקיבוץ נדבות. אבל השיא הוא ככל הנראה בשבט המסאי בקניה. שם, כדי לסמל את כניסתו של הנער לעולם המבוגרים, שורפים את כל צעצועיו ומגלחים את ראשו. בני השבט עורכים לכבודו חגיגה, שנמשכת מספר ימים, כששיאה הוא עריכת טקס מילה (כן, מה שאתם שומעים). מובן שאסור לנער להפגין כל רגשות כאב או פחד כשזה קורה. מעבר לכך הוא צריך לצוד אריה ולחזור לשבט עם רעמת השיער שלו או להחזיק בקרניו של פר ולהפיל אותו ארצה.
או-קיי, עכשיו אחרי שקיבלתם פרופורציות חדשות על הקושי בלדקלם דרשה לפני המשפחה המורחבת, ונתתם תודה לאלוקים שברית המילה שלכם כבר התבצעה בהצלחה בגיל שמונה ימים, אפשר לגשת לעניין.

תעשייה שלימה
לכולם ברור שהפעם זה שונה. לא מדובר בעוד יום הולדת. בר או בת מצווה הוא ציון דרך. אומנם צמד המילים 'בר מצוה' לקוח מהמסורת, אך אין ילד או ילדה חילונים שלא חוגג את הרגע הזה, ובגדול. מדובר בתעשיית ענק המגלגלת עשרות מיליונים בשנה. פורטלים אינטרנטיים עמוסי אטרקציות פורשים לפניכם מגוון אפשרויות להפקת האירוע ש'טרם נראה כמותו'. חברות מקצועיות ומיומנות ישמחו להפיק, לארגן ולהנחות לכם את הערב. זאת אחרי שעברתם אצל מיטב המאפרים והמלבישים, צלמים מנוסים עשו לכם 'בּוּק' מדהים, ומכאן ישירות אל האירוע הגדול שמתקיים במועדון, מסעדה או גן אירועים לשמרנים, או במקומות יותר 'צבעוניים', כמו פארק מים, הספארי, אירוח בדואי, פארק הקופים, המרינה בהרצליה וכדו', אם בא לכם קצת להתפרע. שלל אטרקציות יקשטו את הערב לפי בחירתכם – מופע אש וחרבות, ג'אגלינג, סנפלינג, פיינטבול ומתנפחים, אומני טלפתיה, רקדני דאנס וראפרים, ואם רק תרימו את העיניים למעלה תגלו מופע מדהים של זיקוקין, פירוטכניקה ולייזר. ועוד לא אמרנו מילה על האוכל ועל המוזיקה... כל זה אם בחרתם באפשרות הסולידית של להישאר בארץ. כמובן, גם מעבר לים קורצות אופציות מפתות. סוכני הנסיעות מדווחים על הזמנות של טיול באורך ממוצע של עשרים ואחת יום לזוג הורים שמתלווים אליהם בין ילד לשלושה, למגוון יעדים אטרקטיביים ברחבי העולם, והכל לכבוד כניסתו של העלם הצעיר לעולם המצוות, כמובן
בלי ששמנו לב התפתחה תחרות אכזרית שבה משפחות 'קורעות' את עצמן ושופכות סכומי עתק, הרבה מעבר ליכולתן, רק כדי שהבן שלהם לא ירגיש חריג בנוף הכיתתי, מחד, או יפיק משהו שישאיר את חביריו לכיתה פעורי פה, מאידך. הרף האולימפי של הגימיקים, עולה כמובן משנה לשנה. איך כל זה קשור למושג 'בר מצוה'? שאלה טובה.
מובן שגם אפשר להיתקל בסיפורים מדהימים בצד השני של הסקאלה. כמו למשל משפחות שהקפידו לחגוג כל בר/ת מצווה ביחד עם ילד נכה או ממשפחה הרוסה. נערה אחרת ששוחחנו עם הוריה חגגה את בת המצווה שלה במחלקה האונקולוגית בבית החולים שניידר בשיתוף הילדים. והייתה גם אחת שהחליטה לוותר לגמרי על האירוע שלה ולתרום את כל הסכום לעמותה שתסייע למשפחות נפגעי טרור.

שנת מצווה
רובינו לא נמצאים באף אחד מהקצוות הנ"ל אך בכל זאת מחפשים את הדרך לבר או בת מצווה איכותיים בעלי משמעות . הצעד הראשון לכך הוא לעשות סוויץ' בנקודת המבט - בר מצווה אינו אירוע של ערב אחד. אנשי החינוך מדברים על שנת מצווה. מדובר על תקופה בת שנה או פחות שבה מעבירים את הילד סוג של תהליך, שערב האירוע הוא רק חלון הצצה אליו. זה לא אמור להיות יקר להחריד וגם לא חייב לכלול גימיקים מקוריים שטרם ראתה השמש. השנה הזו צריכה לשים במרכז את האופי ואת האישיות המיוחדת של הילד ולהביא אותם לידי ביטוי תוך חיבור עם המושג 'בר מצווה'. המושג הזה מבטא שני ערכים מרכזיים: אחריות ושותפות.
סביב שני המוטיבים האלו אפשר לבנות עולם שלם של תכנים, הפעלות ואתגרים שמנסים להקנות פנים אחרות לגמרי לבר המצווה.
רוב ההולכים בכיוון הזה, בוחרים נושא מרכזי שילווה את השנה. הנושא יכול להיות קשור לשם של הילד, לתאריך בו נולד, לאישיות שלו, לתחומי העניין, לתוכניות לעתיד וכדו'. אם הילד מוכשר בדבר מסוים – להציג, לצייר, לרקוד, לנגן, לצלם וכדו' – זו ההזדמנות לתת לו להתבטא.
למשל: נאווה (שם בדוי) נולדה בחודש אדר והיא בחרה לשים במרכז את נושא השמחה. היא לקחה מצלמת וידאו ויצאה אל הרחוב לשאול אנשים: מה אומר להם המושג שמחה. היא ראיינה את הסבים והסבתות על האירועים המשמחים בחייהם, וערכה מישאל בין חברות וקרובי משפחה – מה גורם לך להיות שמח. את סיכום הפרוייקט היא הציגה בסרט קצר ומצגת מרשימה בהנחייתה שהוקרנו בבת המצווה, מיד בתום הדרשה שעסקה בנושא של: השמחה ביהדות. היה שמח.
רונית בחרה להציב במרכז בת המצווה שלה את נושא גמילות החסדים. במהלך השנה היא יצאה עם אימהּ לסיור גמ"חים. הם ראיינו את המנהל, למדו את שיטות העבודה, וגם נפגשו אישית עם דמויות שמוטיב החסד בולט בחייהם. המסקנות, הסיפורים המרגשים והתמונות הוצגו בתערוכה בבת המצווה, כשנושא הדרשה היה דמותו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין. וביום בת המצווה הנערה וחברותיה אפו עוגיות, ארזו חבילות שי ויצאו לחלק אותם בבית חולים לילדים.
לעיתים דווקא אצל הבנות, בגלל שאין עליה לתורה, קריאת פרשה ותפילין מחפשים ומגיעים לרעיונות יצירתיים מקוריים יותר מאשר אצל הבנים. עוד נושאים לדוגמא: גבורה, מנהיגות, תפילה, שבת, דמות תנ"כית – הכל פתוח. .


להלן תוספות קטנות ממספר אנשי החינוך שאיתם שוחחנו:
טיולים לחו"ל – יש משפחות הבוחרות להמיר את המסיבה באולם בטיול לחו"ל. בדרך כלל זה נוח יותר כי כרוך בפחות כאב ראש ארגוני. מבלי להיכנס לשאלות של יציאה מהארץ כן או לא, החיסרון הגדול הוא בכך שזה מצמצם מאוד את מספר האנשים השותפים לבר המצווה, וגם מחמיצים בזה את ההזדמנות לאירוע שהיה יכול להיות ביטוי, נקודת שיא של המסע שהילד עובר במהלך השנה, כמו שתיארנו קודם. זאת ועוד, כמו שבימי אֶבֵל וצער אדם לא מסתובב ברחבי הגלובוס אלא דווקא מתכנס עם המשפחה והקהילה, גם בימי שמחה מתאים לעבור את זה בשותפות איתם ולא בבדידות מעבר לים.
להורים שבכל זאת בוחרים לחגוג כך את בר המצווה מומלץ לעצב הטיול שיכלול לא רק בילויים אלא גם דברים משמעותיים, ערכיים ומאתגרים. שיחזקו את הקשר המשפחתי מצד אחד, ואת הזיקה להיסטוריה המשפחתית, הלאומית ולמסורת היהודית, מצד שני.

מתנות –הבת או הבן שלכם ילכו השנה בעז"ה לרקוד בשלושים ברי או בתי מצוות. מתנה צנועה שהם יעניקו לכל אחד מחתני או כלות השמחה, יסתכמו בהוצאה שנתית של 1500 ₪! לא כולם יכולים או רוצים לעמוד בזה. מה עושים? כדאי להורים להתאגד יחד כבר בתחילת השנה ולקבל החלטה קיבוצית. היו קבוצות הורים שהחליטו שאף אחד לא מביא מתנות בכלל. יש שהגבילו בסכום מסוים. ואחרים עשו דיל עם חנות כלשהי והחליטו מראש על ארבע מתנות נבחרות שכל בת תוכל לבחור מתוכן בהגיע זמנה. כך יוצא שכל בת משלמת על מתנה אחת ומקבלת אחת. בר המצוה זו הזדמנות שלנו להעביר לילד את החשיבות של להיות שמח בחלקו, להימנע מהשוואות עם אחרים, ולדבר על הרעה שבתחרות השלילית החברתית שהמוקד שלה הוא הרושם החיצוני.

ההתבגרות הפיזית - אופי האירוע, בעיקר אצל הבנים, מתמקד בפן הדתי (קבלת מצוות, תפילין, קריאה בתורה וכדו'), אך מה שעובר על הבן והבת שלנו רחב יותר וכולל את הפן הנפשי האנושי ולא פחות מזה את הגופני (קבלת המחזור, ההתפתחות הפיזית). יש הורים הנבוכים מלדבר על הנושאים הללו עם הילדים אך עליהם לדעת שילדיהם מתעסקים בזה ביניהם המון, בין אם ירצו ובין אם לא. הבחירה בידם האם הם ילמדו על זה מהאינטרנט או מחברים, לעיתים בקונוטציה זולה, או מאבא ואמא,, בדרך טבעית, בריאה וקדושה. חשוב להקדיש זמן בשנת המצווה ולדבר איתם גם על הנושאים האלו.

משימה תורנית – יש המדרבנים את הילד ליטול על עצמו אתגר לסיים מסכת או משהו דומה עד בר המצווה. מה שחשוב הוא שהמשימה לא תהיה מעיקה אלא מחבבת, מאתגרת אך ברת הישג. אם מסכת בגמרא קשה מידי, אפשר ללכת על משנה. מובן שהרעיון מתאים לבנות לא פחות מאשר לבנים ואפשר לבחור ספר בתנ"ך, ספר המצוות לרמב"ם, מסילת ישרים וכדו'. אפשר שלפחות חלק מן הלימוד ייעשה בחברותא עם אבא או אמא במהלך שנת המצווה.

את מי נזמין
יש לך שלושים חברים בכיתה ועוד עשרים בשבט בבני עקיבא. לא תמיד ההורים מאפשרים להזמין את כולם. לא תמיד אתה מעוניין בכך. את מי תבחר? בדרך כלל יש את אלה שכולם מזמינים. אתה יודע, הקוּלים, הפופולאריים. יש גם את אלה שבשוליים, שאף אחד כמעט לא מזמין. מה אתה אומר על ההצעה הבאה: 90% מהמוזמנים שלך יהיו אלה שבא לך להביא לאירוע. 10% נוספים יהיו אלה שלא תכננת אבל שכל-כך מצפים לקבל הזמנה והתייחסות ממישהו.
ותודה להורי שהביאוני עד הלום - בלי קשר למה שאתה הולך להגיד בדרשה, הרגע בו אתה עובר מילדות לבגרות מתאים מאוד להכיר בו תודה לאלו שהביאו אותך עד לשם, סבלו אותך לכל אורך הדרך, וגם מממנים את כל מה שקורה מסביבך, כולל את האירוע הזה. מה דעתך להכין להם איזו הפתעה? מתנה אישית? שיר שכתבת?

הדרשה, הפרשה והסרט
הדרשה היא ללא ספק אחת מגולות הכותרת של האירוע. אלא שבדרך כלל מי שמחבר אותה אינו הילד, אלא האבא, הדוד או הרב גוגל (15,000 תוצאות לחיפוש 'דרשות לבר מצווה'...). שאף אחד לא ישלה את עצמו. האורחים צריכים להיות רחפנים גמורים כדי לא להבחין שלא הילד הוא בעל הכישרון שחיבר את הטקסט. מה דעתכם על האפשרות שהילד יחבר בעצמו את הדרשה? למשל, לעבור עם אבא או אמא על פרשת השבוע כשהילד מעלה שאלות שמטרידות אותו, ויושבים יחד לעיין במפרשים או שואלים רבנים כדי למצוא תשובות. ייתכן שזה יהיה פחות רהוט ומתוחכם, אבל הרבה יותר אותנטי ומלא חן. רעיון נוסף הוא להוסיף בסוף הדרשה תפילה שלכם, בלי ניסוחים חכמים, אלא ישר מהלב, על דברים שאתם רוצים למענכם ולמען כלל ישראל. ככל שזה יגיע הישר מכם, ותישאו את הדברים כאילו אתם עומדים מול בורא עולם, והאורחים כאן רק בשביל לומר אמן – כך האורחים גם יתחברו יותר לדברים.


הקריאה בתורה - אם אתרע מזלך להיוולד בן, האתגר המרכזי של בר המצווה עשוי להיות למידת הפרשה וההפטרה עם טעמים. יש כאלה שנהנים מכל רגע, ואחרים הסובלים מכל שניה. התענוג הזה עשוי לקחת בין שבועות לחודשים, בהתאם לכשרונו של החתן ולשאלה האם נולד בפרשת 'וילך' (שלושים פסוקים) או ב'ואתחנן' (מאה עשרים ושנים...). סכומים גדולים זורמים מכיסם של ההורים לחשבון הבנק של מורים מדופלמים ותוכנות ממוחשבות שיבצעו את המלאכה, ויכינו את הילד ל'הופעה'. אחד המחירים הגדולים של ההתעקשות לקרוא את כל הפרשה הוא שהילד נכנס למתח ולחץ, ששואב את זמנו וכוחותיו ומקשה עליו לקחת על עצמו אתגרים אחרים לקראת בר המצווה, והשבת הנכספת, ובמקום שיחווה אותה בשמחה ובנעימות, עוברת במתח ופחד שמא ישכח או יטעה. כך הילד פשוט מחמיץ את האירוע! שוחחנו עם כמה הורים, ביניהם רבנים מפורסמים, שבביתם הקפידו על כך שהילד יקרא רק את המפטיר ולא יעמיס על עצמו את הפרשה כולה. מי שזה לא הולך לו בקלות מוזמן לקחת את זה כנקודה למחשבה.

אוסף רעיונות שנוסו ועבדו לא רע
המשתפים – ירון ערך חידון לקהל בליווי מצגת על הנושא הכללי שנבחר לבר המצווה. באירוע אחר כל שולחן סועדים קיבל פסוק או מדרש חז"ל קצר שדן בו בקצרה בינו לבין עצמו ועל בסיסו היה צריך לחבר ברכה מיוחדת לחתן ולומר אותה לפני כולם. יש ששמו במוקד האירוע פעילות בעלת תוכן (לעיתים זה מתאים יותר בערב שנעשה רק לחברים/ות של חתן/כלת השמחה) – הצגה או מחזה על ידי הילד ומשפחתו או חבריו, סדנאות יצירה בהקשר לנושא בר המצווה, סעודת אמן, הפרשת חלה וכדו'.

המפתיעים –משפחות רבות מפתיעות את הנער ב סרט קצר המתאר מפגשים עם דמויות שהוא מעריך שהתבקשו לברך אותו ולתת לו עצות צידה לדרך. רעיון נוסף הוא מפתח 13 (ואצל בנות 12)– לדוגמא – לתת שלוש עשרה מתנות (ואפילו צנועות וסמליות) לילד ולאחל לו משהו מיוחד בהתאמה לכל אחת מהן. כמה ילדים וילדות שיגרו בחודשים שלפני בר המצווה מכתבים לכל מיני דמויות חשובות או מפורסמות וביקשו מהם לתת להם תובנה, עצה או ברכה לבר המצווה. התקבלו מכתבים יפהפיים שהוקראו באירוע.

המצווה הראשונה - בספרים כתוב שיש כוח נפלא והשפעה עצומה לכל דבר שנעשה בפעם הראשונה. מה המצווה הראשונה שילד יהודי מקיים בחייו כִּמְצוּוֶה ועושה? קריאת שמע של ערבית ביום בר המצווה. רוב הילדים לא שמים לב לזה ומחמיצים את ההזדמנות לתת לה איזה יחס מיוחד של מוּדַעוּת וכוונה.

סעודת מצווה – הרי לא תמיד החגיגה הרשמית נחגגת בערב יום ההולדת, ויש עניין מיוחד לעשות סעודה עם עשרה גברים דווקא ביום שבו הילד נכנס למצוות, והיא קרויה בהלכה 'סעודת מצווה'. אפשר לערוך אותה בבית בצורה פשוטה, ולהתמקד אז במשמעות הרוחנית של בר המצווה. רבים שעשו את זה אמרו שבסופו של דבר האירוע הזה היה משמעותי בשבילם יותר מאשר המסיבה באולם.

היממה הראשונה של המצוות – רעיון יפה שעשו כמה משפחות – ביום הראשון לחיים הבוגרים (שוב, בלי קשר לעיתוי המסיבה באולם), מִצֶאת הכוכבים של היום הקודם למשך עשרים וארבע שעות - מירוץ משפחתי ללקט כמה שיותר מצוות. לדוגמא בלילה הם התאספו יחד, עשו הפרשת חלה, אפו עוגיות והכינו חבילות לנזקקים. למחרת כל המשפחה נסעה לחלק אותן ולשמח ילדים בבית חולים, משם לתפילה בכותל ולביקור אצל הסבתא הקשישה בבית אבות וכו'. ישנם ארגוני חסד (כמו "לאורו נלך" ואחרים) המציעים הפעלה ערכית ליום בר המצוה לחתן וחבריו של איסוף מוצרים למשפחות נזקקות. זו דרך מיוחדת להתחיל את חשבון המצוות בשמים בְּיִתְרָה.

סיור מודרך – יש שבחרו לקחת את האורחים או החברים לחצי יום סיור במקום מעניין כשמי שמדריך את הסיור (כמובן, אחרי הכנה מתאימה) זה הילד/ה עצמו. מקומות לדוגמא: מכון המקדש, בית הרב, העיר העתיקה, מנהרות הכותל, קבר רחל, מערת המכפלה.

שבת – כשעושים אירוע בשבת ומזמינים את הקרובים, חשוב לבנות תוכנית מעניינת מעבר לאוכל ולמפגש המשפחתי. כדאי להודיע מראש לכל משפחה שמגיעה לשבת שהיא צריכה להכין משהו – סיפור, דבר תורה, ברכה, חידה הקשורים לחתן/כלת השמחה. בליל שבת ניתן להזמין כמה מהסבים והדודים, וכל הקשיש יותר הרי זה משובח, לספר את סיפור הבר מצווה שלו מלפני חמישים ושישים שנה.



נתנו לכם טעימה קטנה של כמה רעיונות לדוגמא ובלי ספק יש עוד ים אפשרויות. אם יש לכם רעיונות יפים משלכם אל תשמרו אותם לעצמכם. היכנסו לקבוצה מיוחדת שפתחנו בפייסבוק ולפורום מקביל באתר שורש – שניהם תחת השם: 'בר מצווה - רעיונות', ושתפו את כולנו בזה.

כמו עוד הרבה דברים בחיים גם הצלחת בר או בת המצווה, יותר משהיא תלויה בכסף שישקיעו בה היא תלויה בתשומת הלב, המחשבה והרצון לעשות משהו משמעותי ומכונן, שהרושם הטוב שיותיר אחריו, ימשיך ללוות עוד הרבה שנים קדימה. שיהיה לכם מזל טוב, כבר אמרנו?
________________________________________________________________
* תודה לרבנים/ות ואנשי החינוך ששיתפו בתובנות ורעיונות, ביניהם: דוד ואביבה סתיו, צדוק בן ארצי, אלישע אבינר, אהרל'ה מאירוביץ, יעקב פלג, תמי סמט, רחל וייצן, נעמי שחור, טל רחמני, ענבל מלמד, שי פירון, צחי להמן, משפ' נכטילר מבית-אל ומשפ' כהן מקדומים.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה