close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

דף יומי לפורים... פלפול

יהונתן גליס  ב אדר ב, תשעא  3/8/2011

פלפול חשוב בהלכות שירי פורים. מישהו באמת שמע רעשן שעושה "רש רש רש"?

דרשו חכמים ב"ילקוט הגן":
"חג פורים חג פורים, חג גדול לילדים (נוסח אחר: ליהודים), מסכות רעשנים שירים וריקודים, הבה נרעישה (יש גורסים: נרישה) רש רש רש ברעשנים"

הנה כבר העירו על מדרש זה כי הוא משובש ולא התקבל ברוב קהילות ישראל מקהיר ועד סיביר, שכן רעשנים מאן דכר שמייהו עתה, דכל חד וחד נקיט בידיה חפצא אחרינא ואינשי דלא נקיטו חפצא בידיהו מסתפקי בהרעשה ומחייה בידיהון על שולחניא וברגליהון על רצפתא, ויש להם על מה שיסמוכו כמו ששנינו במדרש יום הולדת ברצועה רביעית: "בידיים טאח טאח טאח, וברגליים טאח טאח טאח".
ועוד, דלא שמעינן להו לרעשנים דעבידי "רש רש רש". קשיא.
והמהדרין מחמירים בקול נפץ ועליהם נאמר: "וכל העם רואים את הקולות" - תרי קולות: חדא דנפצים וחדא דגבאים דמשתיקין להו לדרדקי ולנפצייהו.

"ריקודים" - מאחר דנחלשו הגופות בדורות אחרונים ומתקשים להזיז ישבניהם מכסאותיהם לא חזינן לחייב בריקודים ויש להם על מי שיסמוכו [הגהה: כוונתו שיסמכו עצמם וכרסיהם על היושבים לצידיהם- על שכן או קרוב], והמהדרין בריקודין בסעודה תבוא עליהם כוס נוספת של יין. וריקודין עדיפי טפי לפני הסעודה ולא אחריה מפני הצרבת.
השותה יתר על המידה חייב מיטה מדברי סופרים, וכל החייב מיטה מתכפר לו בתיקון כרית.

"ונהפוך ונהפוך, ונהפוך ונהפוך, וווו-נ-ה-פו-כוווו (יש לומר: ונהפוך הוא), אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם"

ילמדנו רבנו: מפני מה כפל הדרשן מילות הפסוק בתשלומי כפל ארבעה וחמישה ?
תא שמע: מנהג ישראל תורה הוא, וכוונתו הוא שיש להקדים הפיכה לשליטה ויבואר להלן:
הנה כאשר עם ישראל מפוזר ומפורד - באותו זמן יש למקטרג פירצה להיכנס בה חלילה כפי ששנינו במקום אחר: "פירצה קוראת לגנב", ובזמן שהם מאוחדים ומכונסים כמו שכתוב : "לך כנוס את כל היהודים" - אז מנצחין לכל מי שקם עליהם. ומזה למדינן שראשית צריכין לעשות תיקון "המה" ואחרי כן "בשונאיהם". כך גם בזמן שמרדכי היהודי חזק ורגוע ולא קורע ומשתחוה להמן - אזי "וימלא המן חמה" - אז החלה גבורת מרדכי ונפילת המן.
לימדונו בזה שלפני שליטה צריך הפיכה של ראיית פני הדברים ולא במלחמה נגד המציאות החיצונית, שהרי כל דבר אינו סתם מקרה ויתכן ובא ללמדנו ומעז יצא מתוק. הנה דווקא חוסנו הפנימי של מרדכי בשער המלך, ללא שום מעשה, הביא לנפילת המן ועוד ע"י עצמו, על העץ שהכין למרדכי.

ורמז הדרשן שלפעמים יש אפילו ארבעה וחמישה דרכי היפוך לטיפול בפירצה. הנה 'גנבים' לא חסר ומי שמתרגש ומתפעל מדברים שליליים בעצם רק מחזק אותם ואת מה שהזמין אותם ומתייחס לסימפטום ולא לשורש הבעיה. למשל: הילד מעצבן אותך בחוסר סבלנותו ? ונהפוך הוא: אפשר להפוך ולהגיב ברוגע, אפשר להפוך ולראות מה בתוכך חסר סבלנות ומעצבן- אולי גם את האחרים ואת הילד. אפשר אפילו לומר לילד שימשיך, - את המטרה שלו הוא לא ישיג בדרך זו. יש כמה דרכי הפיכת תגובה חוזרת שלא מועילה והעיקר הוא שכאשר הפירצה סגורה, לא יגיעו דברים שליליים, ולהיפך: תדר חיובי ורגוע ימשוך אליו דברים חיוביים וגם יהפוך עולמות הלאה בדומינו.
ועוד מקובלים אנו מרבותינו שכך יהיה לעתיד לבוא שעתידין כל בני ישמעאל מאפריקי ועד ערב, לעשות מהפכות עולמיות בטרם ישלטו היהודים המה בשונאיהם. ללמדך שכאשר ישראל מאוחדים בארצם - אויביהם נופלים לפניהם אפילו מעצמם.

"אני פורים אני פורים שמח ומבדח, הלא רק פעם בשנה אבוא להתארח"

שתי קושיות העלו רבותינו על מדרש פליאה זה:
קושיא חדא: וכי פורים אורח הוא ?! הרי פורים קבוע ועומד בלוח השנה !?
קושיא תנינא: וכי רק פעם בשנה ישנו פורים ?! הרי קיימא לן תרי יומי דפורים בכל שתא ושתא ויש שנים שיש בהן פורים קטן תרי ימוין !? וכבר רמז על כך בעל המדרש בכפילותיה "אני פורים אני פורים".

אלא חכמתא עמיקתא גניזא בהאי מדרשא בלישנא קדישא, ורמיזא במילתא "הלא" דהיא נפלאת בעינינו, דהנה לא אמר בעל המדרש "הרי רק פעם בשנה אבוא להתארח" אלא אמר "הלא" - דהוא כמאן דאמר "הרי לא". וכוונת החכם בעל מדרש זה , בשם פורים בעצמו, שלפי האמת לא רק פעם בשנה יבוא להתארח, אלא בכל יום ויום יכיל בר נשא לארח את פורים בחדוותא דליבא ולמטעם מעץ החיים הקודם לעץ הדעת כמו דאמרינן "עד דלא ידע", דהרי יומי דפוריא משכי מהארת ימות המשיח וכפי דאמרו דרק פורים עתיד להשאר מכל מועדיא.
ויומי פוריא דקביעי באדר הם ימים קדישין בפני עצמם דרזיהון מתגלין באחרית יומיא. אם כן שמעינן דבאמת "טוב לב משתה תמיד" למטעם תמיד מטובא גניזתא דמיתגליה באחרית. ודבר גדול רמזו כאן. ובהאי לישנא קדישא סיים רמ"א לערוך את מפתו על השולחן הערוך אורח חיים ורמוז תחילתו בסופו "שויתי ה' לנגדי תמיד" "וטוב לב משתה תמיד" ופסוקא דא הוא אמציעתא דספר משלי שלמה (טו, טו). והבן.

אדר כפול חזק ומחוזק ופורים שמח !
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה