close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

דייג, אוהב דגים? לחודש אדר ולפורים

רפאל מלכאט אדר ב, תשעא15/03/2011

בפורים צריך לאבד את הראש וגם מנהג התחפושות, יש בו משום התחזות ושקר... ואיך כל זה קשור לדגים? רפאל מלכא במאמר לחודש אדר ופורים.

פורים הוא ללא ספק חג יוצא מן הכלל, תרתי משמע. אומנם ישנן בו מצוות צפויות כמעט כמו קריאת המגילה או 'משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים', אך עם זאת מצווים אנו על שתיה 'כדת וכדין' עד דלא ידע, שלא יבחין בין ברוך מרדכי לארור המן. דבר תמוה מאוד, והרי יהודים מצווים להתרחק מזלילה וסביאה, ולא כל שכן משתיה לשכרה, וכאן בפורים צריך לאבד את הראש. מנהג נוסף שריח זר מנשב ממנו הוא מנהג התחפושות, שיש בו משום התחזות ושקר. מוזר?!

ועוד, ועולה על כולנה, גדלה תמיהתנו לנוכח מדרש שמו של היום הקדוש בשנה – יום הכיפורים – שהוא 'כפורים', באות כף הדמיון, המצביעה על כך שיום הכיפורים הוא אך דומה לפורים. איך אפשר להשוות את היום בו אנו עומדים כמלאכים, אחר שעשינו תשובה, ומתחטאים לפניו יתברך, ליום בו הותרה הרצועה, עד כי נדמה כי הוללות, חס ושלום, לפנינו?

מסתבר שלא לחינם השוו חכמים בין יום הכיפורים לפורים, אלא שיה ביניהם צד שווה, ואף יתרון לפורים. ביום הכיפורים מתחטאים אנו מחטאנו 'כי ביום הזה יכפר עליכם'. אולם כאשר באים לחטא (מלשון ניקיון והסרת הכתם) לעולם יישאר איזשהו רושם מן הכתם שהיה, כך גם בלשון כפרה (משורש כ.פ.ר ממנו גם כיפורים) שהוא אך כיסוי החטא, כמו כפורת המכסה על הפרוכת, שבה החוטא הוא אכן 'כסוי חטאה' ואין חטאו נראה, עם זאת הוא גם לא הועבר כליל והריהו תחת הכיסוי.

לעומתו בפורים ניתן להגיע גבוה גבוה, משל הועלה החוטא לדרגה שהיא למעלה מן החטא, דרגה שהיא מעין מצבו קודם החטא- זו הדרגה עליה נאמר שהקדוש ברוך הוא 'עשה את האדם ישר'. בדרגה זו אין למעשה הבדל בין אדם לאדם, משום שאין ניכר מי הוא הצדיק ומי הוא הרשע. במילים אחרות זו הדרגה בה אי אפשר להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי.

ידוע מה שנאמר אודות היין: 'נכנס יין יצא סוד', דבר היכול להתפרש גם כך: כאשר נכנס יין, בו מטביע האדם את ישותו הגסה ומקלף מעליו קליפי העמדת פנים, הרי שבהכרח מתגלים מהותו וטבעו האמיתיים, קרי שכיהודי אכן אין לו שייכות לחטא ולמרידה בה' הכרוכה בו, ואין החטא אלא לכלוך שדבק בו בעל כרחו, באונס שייצרו אנסו ולא ברצון. אזי מתגלה הסוד ש'ועמך כולם צדיקים'.

יין הולך טוב עם דגים, ועל כן סרתי לטבריה למפגש/סעודה עם חברים באחת ממסעדות הדגים שבעיר. חודש אדר הוא ומצווה אני ב'מרבין בשמחה', וכי יש לך טוב מן היין לשמח לבב אנוש? קודם שהצטרפתי לחבריי טיילתי על חוף הכנרת שמצטמקת ורע לה. פה ושם על קרקעית האגם שנחשפה הציצו בי דגים מתים פעורי עיניים ופה, שהאגם הנסוג הותירם מאחור לגורלם. עוד אני מתמלא דכדוך מן המראות שנגלו לעיניי, ביקשתי להיאחז בדברים משעשעים מתוך המערכון הידוע של הגשש החיוור 'קפיטריה בטבריה', וכל שעלה בחכתי הוא: 'דייג, אוהב דגים? אז למה הוא דג אותם?', והפה סרב להתעקם לכדי חיוך. אינני יודע אם אכן 'דייג אוהב דגים', כל שברור לי הוא שאני אוהב, ולא בכדי. מדוע לא בכדי? א. משום שאמא, שתאריך ימים בבריאות טובה, יודעת לבשלם כך שניטלת ממך הבחירה לאהוב או לא לאהוב. ב. משום שנולדתי במזל דגים (תודה על הברכות!).

כבן מזל דגים תהיתי לא פעם מדוע מצויירים שני דגים, ותמיד כשהם מכוונים זה כנגד זה? כך בדיוק הם מצויירים בגלגל המזלות שברצפת הפסיפס הנהדרת בבית הכנסת העתיק של חמת טבריה. לי נראה שהם מסמלים שני עולמות, מרוחקים ומנוגדים זה לזה: האחד הוא עולם טמיר ונעלם הנקרא 'עלמא דאתכסייא' [עולם הכיסוי] והאחר הוא הנקרא 'עלמא דאתגלייא' [עולם הגילוי]. את עלמא דאתכסייא מסמל הים כמו שנאמר 'כמים לים מכסים', ואת 'עלמא דאתגלייא' מסמלת היבשה כמו שנאמר בבריאת העולם 'ותראה היבשה'. במעמד נורא ההוד של קריעת ים סוף, בו הקדוש ברוך הוא 'הפך ים ליבשה', נקרע המסך בין העולמות ואורות עליונים מ'עלמא דאתכסייא' הושפעו ב'עלמא דאתגלייא'.

תרצו הרי שהקדוש ברוך הוא העבירנו 'בים ביבשה' כדי לטהרנו מטומאת מצריים, וזה נעשה על ידי כך שהועלינו לדרגא גבוהה שהיא למעלה מן החטא, כמו שנאמר לעיל. מעתה, כאשר יתעורר דיון ער סביב ההתעסקות בנושאים כמו אסטרולוגיה ומזלות, ויקום מי שיקום לטעון שהרי אמרו חכמינו ש'אין מזל לישראל', כשהם מכוונים לכך שאנו מקבלים את כל ההשפעות שלנו אך ורק מידיו יתברך, ואין אנו תלויים במצבם של הכוכבים, נאמר לו לטוען שאכן הצדק איתו, אלא שמה שנאמר 'אין מזל לישראל' פירושו גם (על דרך שיטת החסידות) שה'אין' הוא הוא 'מזל לישראל' – כלומר עם ישראל מקבל השפעתו ממקור גבוה לאין ערוך מן המזלות, והוא המכונה 'אין'. לכן כאשר אברהם אבינו תוהה איך יהיה לו בן בזקנתו, ועוד שראה במזלות שאין אברהם מוליד, אומר לו הקדוש ברוך הוא 'צא מאיצטגננותך!' – הנח לאסטרולוגיה – ונוטלו ומעלהו מעל לכוכבים ומראהו שבן תלד שרה. להיכן בדיוק העלהו? מן הסתם לדרגת האין ממנה מזל לישראל.

ידוע מה שבהלכה נאמר שמי שיש לו דין עם גוי ישתדל להתדיין עימו בחודש אדר שאז גובר מזלם של ישראל, משום שבחודש זה נולד משה רבנו, מושיעם של ישראל. בחודש זה נשפעים לנו אורות עליונים שמבטלים באחת כל פור שהופל וכל מחשבת זדון 'מהודו ועד כוש', וקל וחומר מפרס. פורים שמח! מישהו רוצה דג?

להזמנת הרצאות מלוות במצגות מרהיבות: רפאל מלכא – 050/4125700
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה