close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

לכבוד יום העצמאות

יוסף רוסו/ עולם קטן  כו ניסן, תשסו  4/24/2006

אלפיים שנה אנחנו מסתובבים עם החבילות על הגב, מחפשים את עצמנו, כל פעם במקום אחר בעולם. אפילו לפעמים כשהיה נדמה שהנה, קצת נחמד, מיד שוב הכו אותנו, פצעו, הרגו וגירשו אותנו

אבינו שבשמים, לכבוד יום העצמאות, אני רוצה להגיד לך תודה רבה וגדולה. אני לא יודע ממה להתחיל...
אלפיים שנה אנחנו מסתובבים עם החבילות על הגב, מחפשים את עצמנו, כל פעם במקום אחר בעולם. אפילו לפעמים כשהיה נדמה שהנה, קצת נחמד, מיד שוב הכו אותנו, פצעו, הרגו וגירשו אותנו – כמו רוצים להזכיר לנו בלי הרף – כאן לא מקומכם! אלפיים שנה התפללנו ולפעמים נדמה היה ששום דבר לא יקרה – שאין מוצא מהמרתפים, מהגטאות, מהרדיפות ומהמשרפות. החלומות לפעמים היו מופשטים, רק להגיע לאן שהוא... מידי פעם הצצנו שוב ושוב בנבואות שהשארת לנו על כך שנחזור לארץ, וממש האמנו שיתקיימו,
אבל במצב שהיינו בו לא הבנו איך...
ופתאום כאילו נשמע צלצול גדול מאיזה פעמון ענק, או אולי הייתה זו אותה בת-קול שעליה סיפרו תמיד שתגיע, ולחשה באוזני כל הילדים שלך הפזורים בעולם: "בואו – הגיע הזמן"...
יש לנו כבישים, רמזורים, בניינים גדולים, תשתיות, משק וכלכלה, חברות תקשורת, לא יאמן – הכל בחמישים ושש שנה. אפילו כדי לבנות עסק פשוט, דרושות שנים רבות ואנרגיות וגם אז לא בטוח שהעסק מצליח. ואתה, בורא עולם, עשית שנצליח להקים מדינה אמיתית, עם כל המערכות שצריך בכל-כך מעט זמן. לא יאמן!
כמו שהבטחת על-ידי נביאיך, ארצנו המתינה לנו ולא הסכימה לפרוח ולצמוח תחת שום יד של אף מעצמה ששלטה כאן. לא נשכח את מבטי הלגלוג של הערבים שמהם קנינו אדמות בתחילת הדרך, "אדמה שחורה", "אדמה מקוללת" כך הם כינו את אדמתנו הקדושה שסירבה בתוקף ובעקשנות לפרוח. ואז הגיעו ידיים – לא מקצועיות, עדינות וענוגות, לא ידיים של פועלים – אבל אלה היו ידיים של יהודים! וארצנו זיהתה את הידיים האלה ונענתה להן. ופתאום הכל פרח... מדהים!
והמלחמות – מלחמת ששת הימים לדוגמא, היינו כל-כך מעטים והם היו כל צבאות ערב, אנחנו ניצחנו, לא יאמן. וגם נוספו לנו אדמות נוספות מהארץ הקדושה שהגיעו לידינו בלי שתכננו. מלחמת יום-כיפור – על כל מחדליה, היא נס גדול אפילו יותר – שוב היינו מעטים והפעם גם מופתעים, עושים טעויות בלי הפסקה, ושוב לא יאמן – עוד אדמות עוברות לידינו, ולמרות האבדות הרבות שספגנו – ניצחנו!
אני שם לב גם לפיגועים, בורא עולם, כל יום מספרים שישנם כ-ארבעים התרעות על פיגועים. ראינו מה פיגוע אחד יכול לעשות בחוץ-לארץ כשאתה רק מסובב את הראש לרגע. גם עם מערכת מודיעין הכי טובה בעולם – בלעדיך לא היינו יכולים לשאת את מה שעלולים ארבעים פיגועים ביום לעשות. ד' תודה רבה לך.
לפעמים אני שוכח את הכל... אני לא יודע איך אני עושה את זה – אני עייף, אין לי כוח, אני מיואש, אני לא מפסיק להתלונן כמו ילד קטן. לא יודע למה זה קורא לי...
היום לפחות – יום העצמאות, אני מרגיש רענן, אז אני ממש רוצה להודות לך. אני לא יודע איך אצליח להודות על הכל... אבל אני רוצה.
אם כבר מדברים על זה – כבר המון זמן לא אמרתי לך תודה על המשפחה שלי, על העבודה שלי, גם לא אמרתי תודה על כך שכשאני קצת רעב אני פשוט פותח את המקרר... זה ממך, זה לא מובן מאליו, יש הרבה אנשים בעולם שאין להם כל זה.
איזה יום מדהים זה יום העצמאות. עם ישראל חזר לארצו. אנחנו אוהבים אותך מדינת ישראל, את מתנה מהקדוש ברוך הוא וגם אם עדיין אינך מושלמת, לא נתלונן, אלא פשוט נעבוד קשה ונשלים את המעט שמוטל עלינו להשלים. נוסיף רוח, נוסיף אידאלים, נשרה אופטימיות ונזכיר תמיד שבאמת הכל כל-כך טוב.
אנחנו אוהבים אותך ארץ. את אחת המתנות הכי יפות שקיבלנו מהקדוש ברוך הוא, וכמו שאת חיכית לנו, לא נעזוב אותך, גם לא את המקומות שעדיין במריבה – על הכל נשים את ידינו הישראליות, הידיים שכל-כך חיכית להם.
בורא עולם, אנחנו רוצים לגמול לך על כל הטוב שאתה עושה עימנו, ויום אחד, בעזרתך, נבנה גם את ביתך.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה