close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

אין הדבר תלוי אלא בנו

הרב דני איזק  ט אלול, תשסו  9/2/2006

דברים אלו אנו צריכים לשים אל לבנו בעומק ובחוזק בתקופתנו, שרבים מתייאשים מחמת החושך והנסיגות בהתקדמות הגאולה (לימוד זה היה חוזר מו"ר הרב צבי יהודה קוק בשיחותיו על פרשת השבוע).

מתוך חוברת "קומי אורי" לחודש אלול

 
חושך לקראת אור גדול

מפרשת התשובה המופיעה בפרשת "ניצבים" ניתן ללמוד דברים רבים. מתברר שתהליך התשובה ותהליך הגאולה מחוברים זה לזה."ושבת עד ה' א-לוהיך ושמעת בקולו..." (ל' ב') ולאחר מכן "ושב ה' א-לוהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים..." (ל' ג').
כשמתחילה תשובה חלקית (=עד ה'), המתבטאת בהתעוררות האומה מחנק הגלות וברצון לחזור לארצנו ולחיות בה חיי כלל, אף הקב"ה מסייע בידינו ומחזיר חלקים מהאומה לארץ-ישראל. בהמשך כותבת התורה "ומל ה' א-לוהיך את לבבך ואת לבב זרעך..." (לו' ו'), מזה למדים אנו שהתהליך הקודם שהביא מהפכות אדירות באומה מכוח מעשיה, ייעצר ויסתבך. אומנם התהליך חייב להמשיך ואינו יכול להיעצר חרף המשברים שבדרך. המשברים נובעים מכך שבתודעה שלנו עדיין לא שבנו ממש אל ה'. מבטיח לנו הקב"ה "ומל ה' א-לוהיך את לבבך ואת לבב זרעך..." הקב"ה "מתערב" בתהליך ופועל בנו (בעל כורחנו). הוא מל את לבבנו. מתוך הפעולה הא-לוהית ממשיכה הפעולה שלנו ביתר תוקף, "ואתה תשוב ושמעת בקול ה', ועשית את כל מצוותיו אשר אנוכי מצווך היום" (ל' ח'). ברור שהתהליך מורכב ומסובך, ועל כן יש תקופות יותר מאירות ויש תקופות חשוכות. ישנם המצליחים להתחבר רק בזמן ההארה ומתייאשים בזמן ההחשכה, אך המאמין האמיתי יודע שזהו סדר הגאולה, שהחושך הוא חבלי הלידה שמתוך כך ייצא אור גדול יותר. דברים אלו אנו צריכים לשים אל לבנו בעומק ובחוזק בתקופתנו, שרבים מתייאשים מחמת החושך והנסיגות בהתקדמות הגאולה (לימוד זה היה חוזר מו"ר הרב צבי יהודה קוק בשיחותיו על פרשת השבוע).
נחמה ליבוביץ מאירה, שהפועל "שוב" חוזר בפרשתנו שבע פעמים ובהוראות שונות. פעמים שהאדם הוא שב ופעמים שהקב"ה משיב. "והשבות אל לבבך..." (א') "ושבת עד ה' א-לוהיך...", כאן האדם הוא השב, ואילו בפסוק ג', "ושב ה' א-לוהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך..." ה' הוא המשיב. אומנם בין שתי הפעמים שהקב"ה משיב, מופיעה השיבה שלנו "את שבותך". רש"י מעיר: "היה לו לכתוב והשיב את שבותך. רבותינו למדו מכאן כביכול שהשכינה שרויה עם ישראל בצרת שלותם, וכשנגאלים הכתיב גאולה לעצמו שהוא ישוב עמהם". דברים נפלאים אלו מלמדים על החיבור המופלא שבין ישראל לקב"ה, בין הדוד לרעיה. וכדברי הפסוק אני לדודי ודודי לי.
בהמשך כתוב: "ואתה תשוב ושמעת בקול ה'..." (ל' ח'), ומתוך כך גם הקב"ה יפעל "כי ישוב ה' לשוש עליך..." (ל' ט'), ולבסוף התשובה השלמה: "כי תשוב אל ה' א-לוהיך בכל לבבך ובכל נפשך" (ל' י'). גם כאן התורה מחברת בין תשובת האדם לבין המעשה הא-לוהי.

אומה טהורה

כמו שביארנו לעיל בתהליך הגאולה, שישנם מצבים שונים של הארה והחשכה, כך גם בתהליך האישי של התשובה ישנן עליות ומורדות, וכל ירידה אמורה לתת לנו דחיפה לגילוי כוחות שהיו נסתרים מאתנו.
כשאנו מבינים את החיבור שבין תשובת האדם לכך שהקב"ה משיב אותנו, מתבררת לנו מהות התשובה. הגמרא במס' ע"ז (דף יז עמוד א) מספרת: "אמרו עליו על ר' אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה. פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים והיתה נוטלת כיס של דינרים בשכרה, נטל כיס דינרים והלך ועבר עליה שבעה נהרות. בשעת הרגל דבר (=תשמיש) הפיחה (=רוח) אמרה כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה כך אלעזר בו דורדיא אין מקבלים אותו בתשובה. הלך וישב בין שני הרים וגבעות. אמר הרים וגבעות בקשו עלי רחמים, אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו... אמר, שמים וארץ בקשו עלי רחמים, אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש עלינו... אמר אין הדבר תלוי אלא בי. הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו. יצאה בת קול ואמרה ר' אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא. בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת. ואמר רבי לא דיין לבעלי תשובה שמקבלים אותם אלא שקורים אותם רבי".
הסיפור צריך בירור עמוק. המהר"ל (פ"ח מנתיב התשובה) מבארו. מסופר על אלעזר בן דורדיא, וכידוע השם מלמד על מהות האדם. דורדיא אלו הם שמרים, דהיינו הפסולת של היין. וכאשר חטא בזנות בצורה מוקצנת עד שהיה דבוק לגמרי בעריות, הוא איבד את עצמיותו ואת אישיותו המקורית והוא נהיה כאותם שמרים בלא המקור, בלא היין. זהו שאמרה הזונה לאלעזר "כשם שהפיחה זו אינה חוזרת וכו'", שהרי הפיחה היא פסולת שאין בה ממשות ועל כן אינה חוזרת, כך ר' אלעזר איבד לגמרי את אישיותו, אין בו ממש, ועל כן לא שייכת בו התשובה. נראה כאילו מצבו של ר' אלעזר אבוד לחלוטין, ובהשקפה ראשונה אפשר לחוש פסימיות בנוגע לכוחה של התשובה.
אמנם ר' אלעזר, כששמע את דברי הזונה, הזדעזע (ישנם רגעים שבהם זוכה האדם להתנוצצות המצליחה לבקוע את כל המסכים. פעמים רבות מגיעים ברקים כאלו לאדם אך הוא אינו שם לב אליהם בגלל גסות נפשו, ובגלל שהאור הוא לזמן מועט מאוד, אך האדם חייב לנצל את רגעי החסד האלו ולעלות מהנפילה שנפל בה). ר' אלעזר חושב לקבל סיוע מגורמים חיצוניים כהרים וגבעות ושמש וירח, אך כולם אינם מסוגלים לעזור לו, כי הם צריכים לשמור על עצמם ועל תפקידם. מתוך כך הוא מבין שאם הוא יצליח להגיע לתפקודו ולעצמיותו, אולי יתכפר לו.
ובאמת הוא מצליח, אך כל זאת משום שקיימת בתוכו הנקודה הא-לוהית המקורית שנשארת בטהרתה תמיד. אדם הנופל בחטא בלילה, כשקם בבוקר הוא אומר: "א-לוהי נשמה שנתת בי טהורה היא", שהרי באמת נשמתנו טהורה. גם נקודה א-לוהית זו רמוזה בשמו, שהרי הוא נקרא אלעזר, דהיינו שהנקודה הא-לוהית היא זו שעוזרת לו. נמצינו למדים ממדרש זה את כוחה של התשובה. גם במצב הירוד ביותר, שאדם משועבד לחלוטין ליצריו, והקשה שבהם הוא יצר העריות, עדיין א-לוהיו בעזרו, אם רק ירצה. מדרש זה מלמדנו את ביטחוננו בתשובה וממילא שמחה בעבודת ה', שהרי בתוכי נמצאת תמיד הטהרה הקדושה.
מתוך לימוד החיבור של התשובה שלנו עם המעשה הא-לוהי המשיב אותנו, אנו לומדים את עומקה של התשובה. מתוך כך בטוחים אנו שהאומה ודאי תחזור בתשובה שלמה אל הקב"ה, שהרי נצח ישראל נמצא בנו. כשמתגלית הנקודה הנסתרת הזו, לא רק מזומן האדם לחיי עולם הבא, אלא גם נקרא רבי (כמו שמצינו במס' ע"ז), כך ועוד הרבה יותר מכך באומה כולה. כשמתוך הכיסויים וההעלמות תתגלה נקודת האמת הטהורה, תתגלה הסגולה הישראלית ביתר תוקף וביתר זוהר.
מי שמבין דברים אלו, ימשיך לפעול בכל כוחו לחשוף את הכוחות הישראליים, מתוך אהבה ומתוך ביטחון שהגאולה בא תבוא.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה