להיכן התרבות היהודית/ על הספרות החילונית היהודית
עופר נריה שטרית/ מהגולשיםיט אב, תשסו13/08/2006אלף נזירים ואלפיים מכוניות פארארי וגם "נזיר אחד שמכר לעוד כמה פריארים לא יעזרו בסופו של דבר לתקן את העיוות המתחולל בתרבות הישראלית חילונית. מה שבטוח הם רק יתפסו לנו עוד זיכרון בדיסקט של המוח על חשבון האמת הקולקטיבית שלנו כיחידים,כעם, כמבקשי רוחניות אמיתית.
האם התרבות היהודית היא תרבות חילונית ומה המניעים האמיתיים של ספסרי התרבות החילונית לא לשקף את התרבות היהודית בתוכה. שאלה שהתשובה עליה קשה , בעיקר לאור העובדה שאין מושג של צרכן יהודי.
כמה חבל ואיזה הפסד ועושר רוחני אנו מחמיצים, במו ידנו אנו מובילים את עצמנו לתקופה של חורבן ועושק עצמי. התרבות החילונית כפי שהיא נשקפת כיום, גם בראי ההיסטוריה, מציעה לנו את תענוגות הרגע, את תענוגות הגוף, פועלת כמנגנון השמדה עצמי של צרכניה בכך שהיא מבקשת מאיתנו להיות תחליף למהות ולפנימיות שלנו. יש הבדל גדול בין אדם שאוהב בגדים לבין מי שחי למען הבגדים וזו היא התרבות החילונית המודרנית שבה נכללים הטלויזיה, הספרות, התקשורת, עולם הבידור, היא לא מאפשרת לנו את האפשרות לאהוב אותה מבלי לרצות לחיות אותה, מבלי להיות מי שאנחנו, היא מבקשת להיות במקומנו, תחליף לרגשות האמיתיים שלנו. אשליה, כבר אמרנו. ואילו התרבות היהודית זו שאינה לועסת עבורנו את הקיים והמאיימת על קיום השיטה, זו שאומרת אנחנו תרבות מקורית, לא תרבות של חיקוי, של ייבוא שלאגרים מחו"ל שהשתלטו על התרבות הישראלית (חילונית כמובן) ואף אחד לא מוקיע, אף אחד לא מספר. האמת ידידיי כואבת.
איזה דור הולך לגדול כאן, דור שמקדש חשיבה לעוסה שלעסו עבורו מבלי שיחשוב באופן עצמאי, מבלי שיעבוד על בירור האמת. הדור שמאמין יותר מכל לרוח התרבות בה הוא חי נמכר כעבד לטובת החשיבה הכלכלית והכוללת ביותר של התרבות החילונית.
למה עשרות אלפי הספרים שנכתבו בדיוק, במחשבה טהורה על פנימיות האדם היהודי ונבכי נפשו אינם מופיעים בסטימצקי ואינם מקבלים זכות ביקורת במוספי הספרות ואצל אבירמה גולן ואילו ספרים המקדשים את תרבויות הזר והמנוכר, הרחוק והאפל זוכים להתיחסות כאילו הסופרים והמילים שמהן עשוי הסיפור נכתבו במילים עיבריות.
למה עולם הערכים "הנוצץ" שמציעה התרבות החילונית לא פתח את עצמו מעולם לדיון כנה האם לתרבות היהודית יש יכולת לתרום לחשיבה היצירתית, לאנשים הפועלים בתחומה ואשר מבקשים להשתלט על זמן הפנאי של הציבור ולהבאיס אותו בכל הפסולת הרגשית של אישיותם המתחלפת על פי צו האופנה ולא על פי ערכי האישיות שבהם.
מדוע תרבות זרה המשקפת את מחשבותיו של רובין שרמה סופר זר ואופנתי שעוד שנה יקום תחתיו "מורה רוחני" חדש זוכה למעמד של כוכב תקשורת וגיבור בקרב כמה אלפי משועממים שמיצו את הטרנד הקודם ועכשיו מבקשים לחפש משהו אופנתי חדש כדי להפוך אותו לאחד משלנו. מי הוא רובין שרמה? מה לנו ולו? מה בעולמו, בדתו יכול להועיל לנו? האם הוא מדבר בשפתנו-עברית? האם עצם הגדרתו כסמן תרבותי רוחני (זמני כמובן) במדינה יהודית בעלת עושר רוחני מקורי משל עצמה אינה מעידה כי בקירבנו כסילים ואנשים אשר מחפשים מטמון מחוץ לחייהם ואילו לעומתו הסופר הרוחני היהודי ארז משה דורון אשר ספריו מספרים בכישרון, בעידון ספרותי כיצד פועלת הנפש היהודית בתוך מציאות היום יום, ממה היא מורכבת וממה היא בנויה וכיצד ניתן לטפס ממנה אל עולם הרוח ומשם אל פסגת הנשמה, מדוע עשרות ספריו שמבקשים את דעתו של הקורא ביושר, נמכרים במחירי עלות ללא מטרות רווח ושמו של הסופר בניגוד לאחרים מופיע במקום צנוע על הכריכה ללא ציון קורות חייו (עניין המעיד כי המסר חשוב יותר מהסופר מה שלא קיים בתרבות הספרות המקורית והמתורגמת) לא זוכים למעמד תרבותי. האם הסיבה היא עיוורון רוחני? סביר להניח שכן.
חובתם האזרחית והיהודית של הציבור לדרוש את האמת המקורית שלו, ושל משתפי הפעולה עם התרבות הזרה לעסוק ברצינות רבה בעניין ולפתח חוש ביקורת עצמי ומקורי. אין שום סיבה שכל שני וחמישי יצוץ איזה מתלמד שדיבר עם רוחות אינדיאניות, או כשל בעבודתו כעורך דין ויאומץ על ידי התקשורת ועל ידיהם של כמה "מבולבלים" ויבקש ללמד אותנו איך לחיות. עזוב אותנו רובין שרמה, כל אחד מקוראיך היהודים אם היה יודע קצת על הרוחניות שבו היית מתחנן על נפשך להיות תלמיד שלו וכשאין הוא יודע כלום על כוחו הרוחני אתה ועוד אלפים כמוך ממלאים במלאכותיות (מבריקה ומודרנית הייתי אומר) את החיסרון.
אלף נזירים ואלפיים מכוניות פארארי וגם "נזיר אחד שמכר לעוד כמה פריארים לא יעזרו בסופו של דבר לתקן את העיוות המתחולל בתרבות הישראלית חילונית. מה שבטוח הם רק יתפסו לנו עוד זיכרון בדיסקט של המוח על חשבון האמת הקולקטיבית שלנו כיחידים,כעם, כמבקשי רוחניות אמיתית.
עופר נריה שטרית
תל אביב
הכותב, בן 36 , עוסק במשך שנים בהגות וקריאת ספרות רוחנית יהודית. לאחרונה ברוך השם החל שומר תורה ומצוות ושבת בתקוה להמשיך ולהתחזק על בסיס ערכי היהדות.
כמה חבל ואיזה הפסד ועושר רוחני אנו מחמיצים, במו ידנו אנו מובילים את עצמנו לתקופה של חורבן ועושק עצמי. התרבות החילונית כפי שהיא נשקפת כיום, גם בראי ההיסטוריה, מציעה לנו את תענוגות הרגע, את תענוגות הגוף, פועלת כמנגנון השמדה עצמי של צרכניה בכך שהיא מבקשת מאיתנו להיות תחליף למהות ולפנימיות שלנו. יש הבדל גדול בין אדם שאוהב בגדים לבין מי שחי למען הבגדים וזו היא התרבות החילונית המודרנית שבה נכללים הטלויזיה, הספרות, התקשורת, עולם הבידור, היא לא מאפשרת לנו את האפשרות לאהוב אותה מבלי לרצות לחיות אותה, מבלי להיות מי שאנחנו, היא מבקשת להיות במקומנו, תחליף לרגשות האמיתיים שלנו. אשליה, כבר אמרנו. ואילו התרבות היהודית זו שאינה לועסת עבורנו את הקיים והמאיימת על קיום השיטה, זו שאומרת אנחנו תרבות מקורית, לא תרבות של חיקוי, של ייבוא שלאגרים מחו"ל שהשתלטו על התרבות הישראלית (חילונית כמובן) ואף אחד לא מוקיע, אף אחד לא מספר. האמת ידידיי כואבת.
איזה דור הולך לגדול כאן, דור שמקדש חשיבה לעוסה שלעסו עבורו מבלי שיחשוב באופן עצמאי, מבלי שיעבוד על בירור האמת. הדור שמאמין יותר מכל לרוח התרבות בה הוא חי נמכר כעבד לטובת החשיבה הכלכלית והכוללת ביותר של התרבות החילונית.
למה עשרות אלפי הספרים שנכתבו בדיוק, במחשבה טהורה על פנימיות האדם היהודי ונבכי נפשו אינם מופיעים בסטימצקי ואינם מקבלים זכות ביקורת במוספי הספרות ואצל אבירמה גולן ואילו ספרים המקדשים את תרבויות הזר והמנוכר, הרחוק והאפל זוכים להתיחסות כאילו הסופרים והמילים שמהן עשוי הסיפור נכתבו במילים עיבריות.
למה עולם הערכים "הנוצץ" שמציעה התרבות החילונית לא פתח את עצמו מעולם לדיון כנה האם לתרבות היהודית יש יכולת לתרום לחשיבה היצירתית, לאנשים הפועלים בתחומה ואשר מבקשים להשתלט על זמן הפנאי של הציבור ולהבאיס אותו בכל הפסולת הרגשית של אישיותם המתחלפת על פי צו האופנה ולא על פי ערכי האישיות שבהם.
מדוע תרבות זרה המשקפת את מחשבותיו של רובין שרמה סופר זר ואופנתי שעוד שנה יקום תחתיו "מורה רוחני" חדש זוכה למעמד של כוכב תקשורת וגיבור בקרב כמה אלפי משועממים שמיצו את הטרנד הקודם ועכשיו מבקשים לחפש משהו אופנתי חדש כדי להפוך אותו לאחד משלנו. מי הוא רובין שרמה? מה לנו ולו? מה בעולמו, בדתו יכול להועיל לנו? האם הוא מדבר בשפתנו-עברית? האם עצם הגדרתו כסמן תרבותי רוחני (זמני כמובן) במדינה יהודית בעלת עושר רוחני מקורי משל עצמה אינה מעידה כי בקירבנו כסילים ואנשים אשר מחפשים מטמון מחוץ לחייהם ואילו לעומתו הסופר הרוחני היהודי ארז משה דורון אשר ספריו מספרים בכישרון, בעידון ספרותי כיצד פועלת הנפש היהודית בתוך מציאות היום יום, ממה היא מורכבת וממה היא בנויה וכיצד ניתן לטפס ממנה אל עולם הרוח ומשם אל פסגת הנשמה, מדוע עשרות ספריו שמבקשים את דעתו של הקורא ביושר, נמכרים במחירי עלות ללא מטרות רווח ושמו של הסופר בניגוד לאחרים מופיע במקום צנוע על הכריכה ללא ציון קורות חייו (עניין המעיד כי המסר חשוב יותר מהסופר מה שלא קיים בתרבות הספרות המקורית והמתורגמת) לא זוכים למעמד תרבותי. האם הסיבה היא עיוורון רוחני? סביר להניח שכן.
חובתם האזרחית והיהודית של הציבור לדרוש את האמת המקורית שלו, ושל משתפי הפעולה עם התרבות הזרה לעסוק ברצינות רבה בעניין ולפתח חוש ביקורת עצמי ומקורי. אין שום סיבה שכל שני וחמישי יצוץ איזה מתלמד שדיבר עם רוחות אינדיאניות, או כשל בעבודתו כעורך דין ויאומץ על ידי התקשורת ועל ידיהם של כמה "מבולבלים" ויבקש ללמד אותנו איך לחיות. עזוב אותנו רובין שרמה, כל אחד מקוראיך היהודים אם היה יודע קצת על הרוחניות שבו היית מתחנן על נפשך להיות תלמיד שלו וכשאין הוא יודע כלום על כוחו הרוחני אתה ועוד אלפים כמוך ממלאים במלאכותיות (מבריקה ומודרנית הייתי אומר) את החיסרון.
אלף נזירים ואלפיים מכוניות פארארי וגם "נזיר אחד שמכר לעוד כמה פריארים לא יעזרו בסופו של דבר לתקן את העיוות המתחולל בתרבות הישראלית חילונית. מה שבטוח הם רק יתפסו לנו עוד זיכרון בדיסקט של המוח על חשבון האמת הקולקטיבית שלנו כיחידים,כעם, כמבקשי רוחניות אמיתית.
עופר נריה שטרית
תל אביב
הכותב, בן 36 , עוסק במשך שנים בהגות וקריאת ספרות רוחנית יהודית. לאחרונה ברוך השם החל שומר תורה ומצוות ושבת בתקוה להמשיך ולהתחזק על בסיס ערכי היהדות.
הוסף תגובה
עוד מעופר נריה שטרית/ מהגולשים
עוד בנושא עם וארץ ישראל