צריכים אותנו, את בני הנוער

מתוך משבר ההתנתקות, הנוער צפוי דווקא להתחזק ולהמשיך לנסות את השפעתו בתחומים שנוגעים לו, עמוק בליבו, בנשמתו היהודית. הסברה ומודעות על הזנחת פולארד, על הקיצוץ המאיים על ישיבות התיכוניות והאולפנות ועל ההשפלות הנערכות מידי יום, לנוער המתגייס שלנו, בלשכות הגיוס.

ידידינו יהונתן פולארד נרקב, פשוטו כמשמעו, בכלא האמריקאי הקניבאלי, החסר רגשות אנושיים, ומוסריות בסיסית. ליבי נשבר ונעקץ כשאני מתוודע שוב ושוב על מצבו המחפיר, המתדרדר. לו רק יכולתי, הייתי מכניסהו תחת כנפי ומשיב אותו הביתה. באמצעים הדלים שברשותי, אני יכול

ולו רק לחזק את חבריי, הנוער הפעיל למען פולארד, שייראה אור חיובי ומבטיח בעמלו ובפעלו, ולנוער שעוד לא כל כך נחפז או טרם התוודע למאבק זה, אני קורא להירתמותו ולתת את השפעתו. נוער יקר, את האטימות וחוסר האכפתיות שמפגין השלטון, אנו מכירים לא מתמול שלשום. מדיניות הזלזול וההפקרה של שליח אמיתי, ציוני ואידיאליסטי, שסיכן חייו למען האומה שייצגה בנאמנות ובהקרבה פיזית אמיצה, לא צצו ונולדו בהיסח דעת ככה פתאום. אך בידינו הדבר, את קולו הצעיר והרענן של הנוער באם זה יישמע ביתר עוצמה ומורל, ואם יישמע מפיהם של יותר פיות מתוקות וטהורות, השפעתו ותוצאותיו יהיו נכרים בשטח, ויבואו לידי ביטוי בעוצמה רבה ורחבה יותר בקרב הציבור הכללי בארץ. נאמץ את הפרויקט שהתחלנו כמטרה שנדגול בה, לשחרורו הקרוב של פולארד, וניישם אותו פרקטית, על פני השטח, בצורה רחבה ומקיפה. הכוללת: יותר ביקורים בבתי אב, יותר מודעות ציבורית והסברה, יותר השפעה באמצעות התקשורת ה"נקייה", ונאגור כוחות גם להגיע לתקשורת האוניברסאלית, הטמאה והמתייוונת של היום. לקינוח, בל נשכח, להגיע גם אל הכנסת ולהשפיע שם, לדבר אל האוזניים שעוד מוכנות לשמוע. והחשוב מכל, נכניס בשורותינו כפעילים, גם את הנוער החילוני, נוער הקיבוצים לשעבר ותנועות הנוער. ועל ידי מאמץ נוסף, גם את הנוער מהמרכז, של צפון תל אביב והרצליה פיתוח. לחדד ולגרום לתובנה ברורה, כי אסור שפולארד יצטייר בציבור כישראלי אנונימי שהתגורר בחו"ל ועבר על מספר חוקים של ארה"ב, אלא שליח או שגריר מארץ ישראל, שאותה ייצג בכבוד, והוא נחשב לסמל הגבורה והכבוד היהודי, ואותו מוכרחים להשיב.



בלימת הפגיעה במפעל חיינו

נוסף לקיצוץ בתפקוד הלבבות והנשמות של נערינו בעקבות משבר ההתנתקות האחרון, שאותותיו המזיקים נכרים עד היום ומורגשים היטב בכל התחומים והמישורים, מאיים קיצוץ נוסף על פתחינו. מטרת בואו, הינה להסב משבר נפשי, נוסף על הנותרים, לציבור הדתי, מדובר בקיצוץ בישיבות התיכוניות ובאולפנות ובמוסדות הציוניים הדתיים. תעשייה יפה ומפותחת זו שגידלנו וטיפחנו בשתי ידינו, וחלקים ממנה עשויים להיסגר במידה והעננה השחורה שמרחפת מעל מוסדותינו לא תפוג.

בשטח זה, אנו יכולים להוכיח את ידיעותינו וכוחותינו בתחום ההשפעה והעשייה החיובית שהורגלנו בה עם הזמן והניסיון, ודווקא כשזה קרוב אלינו, והכול למניעה בפגיעה עתידית במעוז נפשנו החינוכית ואמונתנו הדתית ציונית- במפעל הישיבות והאולפנות, שאנו מתגאים בו.

עלולה היא חלילה, ליצור תהום עמוקה במוסדות שהקמנו, ושאליה ייפלו רבים מהמוסדות באם לא יימצא פיתרון. לפגוע במקום שהיווה בעבורנו בית ומשפחה, מקום שנוצרו בו קשרים אמיתיים בין חברים ורבנים, אם זה לבן הישיבה השב הביתה מלא חוויות, או בת האולפנא שסוחבת עמה חוויות משלה, מהבית ומהמשפחה שלה. לבטח לא נשלב ידיים כשהעתיד הלימודי החינוכי, של ילדינו או אחינו הקטנים, בעוד כמה שנים, יתרפק על ברכיהם של התיכונים, חלילה.

את התעשייה הנפלאה הזאת שהקמנו בגאווה, בנוסף לישיבות ההסדר, המכינות, המדרשות, המכללות הדתיות וכו', אסור לנו לגרום לה לפשוט את הרגל בידי אלה המעוניינים בכך, גם אם מדובר בקיצוץ בודד שיחלוף, כי הרי אחריו יישארו הנזקים שרק יגדלו ויתרחבו כמו תהום.

גם פה, עלינו לצאת לרחובותיה של עיר, ולמחות בקריאות ובהסברה, של הנוער שהדבר קרוב לליבו. ונקווה שלא מדובר בשלב מתוך מדיניות שלמה שמוביל השלטון, שהחלה בהכפשת שמם של ישיבות ההסדר וממשיך עד עתה, כמה שנראה כפגיעה במוסדות החינוך הדתי, על שלל סוגיה.





להפסיק ההשפלה

מקווה כי לא ארגיז בכך את חבריי "המורעלים", אלה שבכל רגע נתון מדברים על הצבא, על היחידות והחילות השונים ועל מפקדים אצילים, ואומר, כי ישנם שתי מילים שאני כמעט מתעב וחלחלה אני מתמלא כשזוג מילים אלו נכנסות לתוך אוזניי- "לשכת הגיוס". מקום שבעבור רבים מאיתנו, הנוער המתבגר, הותיר חוויות והתרשמויות לא ממש זכורות לטוב. ההשפלה, המבחנים, הראיונות, ההמתנה הדרוכה בתורות במשך שעות ארוכות, היחס, האווירה והריח של המקום, לא גורמים לאף אחד מאיתנו הרצון לבקר שם פעם נוספת. על אף שבעל כורחנו נשלחים לביתנו פעם אחר פעם זימונים ללשכה, והדבר מעיק ביותר ופוגע בלימודינו.

הפעם, האנשים העובדים בעמל כפיים ובמסירות בלשכות הגיוס הגדילו לעשות, ומוסיפים רעה תחת רעה אשר הם כבר עושים. צה"ל עושה תחקירים וחורץ את דין הקריירה הצבאית של הנערים בתירוץ כי יש להם סעיף נפשי, ע"י פרופיל נמוך שקובעים, או הזמנה לקב"ן, ויש שמשחררים לגמרי מהשירות הצבאי.

והמכנה המשותף של כל אותם נערים, זה שמקורם מההתנחלויות. ובודדים אף נכחו בעמונה או בגוש קטיף בצורה ישירה או עקיפה. הדבר נעשה כך, ששואלים את הנער שאלות מוזרות, כגון, מה היחס שלו לערבים, ומה יעשה אם יתבקש לפנות יישובים. מתרחש פה ניסיון להשתלט על המצפון והאמונה שדוגל בהם הנער משחר ילדותו, בהתנחלות, מקום מגוריו, ולערער את ביטחונו באמונתו ובמצפונו. מדיניות ההשפלה לא מסתיימת כאן, מסע הטירטורים אל הלשכה נמשך, מעבירים אותו ממקום למקום, והוא מאבד את שפיותו ואת מעט המוטיבציה שעוד נותרה בו להתגייס. גם פה, לא נעמוד מלכת, אנו חייבים לשים פעמינו וידינו גם במחדל "השקט" הזה, שפחות שומעים עליו, והוא מתרחש כל יום, במקרים דומים, בלשכות השונות. לא ניתן להשפיל אותנו, הנוער המסור לארצו.



איתמר ליברמן



פובליציסט צעיר, בית אל