close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

נקודות מאירות בנר שבת

הרב אמיר גלטרא שבט, תשסח08/01/2008

מתוך החוברת "האור שבנר", אנו מביאים מספר נקודות הנוגעות להלכות ומנהגי הדלקת נר שבת. תענוג לקרוא ולהפנים.

מתוך החוברת "האור שבנר" (מאת הרב אמיר גלטר והרב אילן דנינו), אנו מביאים מספר נקודות הנוגעות להלכות ומנהגי הדלקת נר שבת. תענוג לקרוא ולהפנים.

שותפות האיש והאישה בהדלקת הנר

אומרת ההלכה-
"הדלקת הנר הנה מצווה על האישה ,
אולם טוב שהבעל יעסוק בערב שבת בתיקון הנרות, בהנחת השמן והפתילות, כמפורש בדברי רבינו האר"י בספר הכוונות... ואכן אנו נוהגים בביתנו לערוך ולתקן הנרות בידינו."
(בן איש חי, שנה

שנייה, פרשת נח, הלכה ו)

חלק הבעל בתיקון הנרות כולל גם את "הבהובן":
"ומכל מקום יש לו להאיש גם כן לסייע במצווה ויתקן את הנרות ויהבהב אותן, דהיינו שידליקן ויכבן, כדי שיהיו נוחים אחר כך להדלק".
('קצור שולחן ערוך גנצפריד', סימן עה, ה)

בנר השבת, שהוא הנר המאיר את הבית, באה לידי ביטוי השותפות המלאה בין האיש לאשתו, על האיש להכין את הנרות עבור אשתו, ובשעת ההדלקה, לפנות אליה בנועם בבקשה "הדליקי את הנר", לעמוד לצידה בשעה שהיא מאירה עבורו ועבור כל בני הבית את ביתם. הוא גם מקל עליה את הדלקת הנרות על ידי הדלקתן ןכיבוין- מה שמכין שהופך את ההדלקה למשותפת יותר.

והאישה, לאחר ההדלקה והברכה, פונה בתחינה לרבש"ע, תחינה בה היא מבקשת עבורה ועבור אישהּ.

שותפות זו בפעולות הנעשות לכבוד שבת, סוללת את הדרך לאיחוד ביניהם, אחדות שבכוחה להתחזק בישיבתם המשותפת ליד הנרות הדולקים בסעודות השבת ובשבת עצמה.


נר ה' – נשמת אדם

אומרים חכמים במדרש-
"ומצוות הנר לפי שהיה האדם נרו של הקדוש ברוך הוא שנאמר 'נר ה' נשמת אדם' (משלי נח) ובאתה חוה וכבתה אותו. אמר הקדוש ברוך הוא ינתן לה מצוות הנר כדי שיתכפר לה על הנר שכבתה, לפיכך נצטוו הנשים על מצוות הנר בשבת."
(מדרש תנחומא, פרשת נח, סימן א)

חוה נתנה לאדם הראשון מעץ הדעת ובכך הביאה לכיבוי נרו של הקב"ה, למיתת האדם, שהיא פירוד בין גוף לנשמה.
רעיון זה, המובא במדרש, מופיע במקורות נוספים בחז"ל בשינויים אחדים. המוות שהוא כיבוי נר ה', מתואר ככיבוי נרו של עולם (נר העולם ולא נרו של הקב"ה) וגם ככיבוי נשמתו של אדם הראשון.
שלשת הביטויים הללו משלימים זה את זה ומבארים מהו נר ה', נשמתו של האדם היא נרו של הקדוש ברוך הוא הבאה לגלות את רבונו של עולם בעולם.

לחיים ולא למוות
מצות הדלקת נר שבת נתנה במיוחד לאישה כדי שהיא תוכל לתקן את המעשה שעשתה, חטא שהביא מיתה לעולם. על ידי ההדלקה, מאירה האישה את נר ה' ועל ידי כך היא מביאה חיים לעולם.


הנר מוסיף חיים

על פי ההלכה, הדלקת הנר צריכה להיות בשמחה מתוך מודעות לתיקון
"צריכה האישה בלב שמח ובכונה להדליק נר של שבת, שהרי כבוד העליון הוא לה, וזכות גדול לעצמה, לזכות על ידי הדלקת הנרות לבנים קדושים, שיהיו נרו של העולם בתורה וביראה וירבו שלום בעולם. ונותנת לבעלה חיים ארוכים ומשום כך צריכה להזהר בהדלקת הנרות שתהיה בכוונה גדולה."
(זהר,בראשית מח, ב)

הדלקת הנר עניינה הבאת חיים. ועל האישה להדליק נרות כראוי מתוך מודעות, שבכוח הדלקתה הרי היא מעניקה חיים לבעלה ולבניה.


נר כנגד כל ילד נוסף

"יש נוהגים שיולדת מוסיפה להדליק נר אחד לכל אחד מהילדים."
(שמירת שבת כהלכתה, חלק ב, פרק מג, הערה י)

מנהג זה מבטא קשר בין הולדת ילדים להדלקת הנר. הדלקת הנר והבאת ילדים לעולם, עניינם שוה - הוספת חיים בעולם. בהדלקת הנר מתקנת האישה את כיבוי נרו של ה' - את המיתה שבאה לאדם, ובהולדת ילדים מביאה היא חיים לעולם.

נתינת צדקה לפני ההדלקה

"וטוב שתתן מקודם איזה פרוטות לצדקה."
('קיצור שולחן ערוך' סימן עה, סעיף ב)

במנהג זה ישנו ביטוי לקשר הקיים בין מצוות הצדקה למצוות הדלקת הנר. הצדקה כהדלקת הנר באה להציל ממיתה ולהוסיף חיים,כמפורש בפסוק "וצדקה תציל ממות" (משלי י, ב).
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה