close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

סגולות וישועות?

הרב יניב חניאכה טבת, תשסח03/01/2008

באיזורים מסויימים של פתח תקווה (ובעוד הרבה ערים בארץ) כבר אין יותר שיעורי תורה. ולא, לא מדובר על השתלטות של מפלגות אנטי דתיות על העיר

באיזורים מסויימים של פתח תקווה (ובעוד הרבה ערים בארץ) כבר אין יותר שיעורי תורה. ולא, לא מדובר על השתלטות של מפלגות אנטי דתיות על העיר, אלא על כך שכל שיעורי התורה הוחלפו ב"ערבי סגולות ישועות". אין ספור אירועים שבהם רבנים מלמדים תורה הם למעשה "ערב לפרנסה בשפע", נסיעה לאומן היא כבר לא אירוע רוחני אלא המקום שממנו תשיג בנים זכרים וברכת אשר יצר היא "סגולה גדולה לבריאות הגוף".
רוצה לידה קלה- תקפידי על מלווה מלכה, רוצה לשפר את הראיה- הביטי על נרות חנוכה למשך שבע דקות וחצי, מעוניין למצוא עבודה חדשה, תבקש ברכה מסנדק שעלה לתורה חמישי באותו שבוע... ועוד.

גדולי תורה, על פי גישה זו, באים לעיר רק כדי ש"רבים יוושעו מברכותיהם" ויש גם דירוגים (החל מ"ידוע כפועל ישועות" ועד "מלומד בניסים"), כך שכל אחד ידע כמה שווה להשקיע כדי להגיע לערב.

ועדיין לא דיברנו על ערבים שכל עניינם הוא הסגולה כמו מסעות קברי צדיקים שמטרתם לכפות את הקב"ה למלאות את הבקשה שלך. על מקרר בבית מסויים שביקרתי בו בראש חודש טבת היתה תלויה מודעה גדולה שטענה ש"ראש חודש הוא סגולה עצומה לנשים" ולכן צריך לכבד אותו במאכלים מכובדים.

העובדה שברכת אשר יצר היא מצווה המופיעה בגמרא היא עניין שולי לחלוטין וגם ראש חודש (כתוב בתורה, אם שכחנו) הוא סך "סגולה מאירה לחודש של פרנסה נהדרת". אפילו תפילות ובתי כנסת הם בגלל ש"מחקרים הוכיחו שמי שבא לבית כנסת חי יותר".

מלבד העובדה שענייני סגולות הם מורכבים, לא החלטיים ונתונים לשינויים עצומים בין אדם לאדם, הרי שנראה שהבעיה המרכזית היא העבודה העצמית שבהפיכת המצוות לסגולות. כאשר אדם אוכל סעודת מלווה מלכה רק כי אמרו לו שזו סגולה לפרנסה, הוא איננו מלווה את שבת המלכה אלא דואג (שוב) לעצמו. פעמים רבות מטרת המצוות היא דווקא חינוך עצמי, פעמים אפילו שבירה של תאוות, התמודדות מול היצר ודחיית סיפוקים- ומה התועלת בעבודה על המצוות שכל מטרתה היא קבלת התאוות האחרות שלך?

למרות שאני לא מתעלם מהשיקולים ה"שיווקיים" של מפרסמי המודעות למיניהם וברצון הכן שלהם להביא יהודים לשמוע שיעורי תורה, הרי ששיעורי תורה נועדו לרומם את הנפש ולקחת אותה למחוזות לא ארציים... ולא לתת עוד פתרון קסם לבעיות ההתנעה במכונית הישנה שלך. כאשר מפרסמים שיעורי תורה בצורה כזו- הרי שיש בכך הורדה של הנפש למחוזות הכל כך ארציים הללו ולא העלאה של אמת.

יתכן והדבר אינו נורא כל כך בענייני סגולות של ממש, כמו הקפדה על שתיית היין שהרב המקדש השאיר ליד החופה או שיירים של צדיק, אולם הטענה שלנו היא כנגד לקיחת מצוות, לימוד תורה ועבודה על כוחות הנפש- והצגתם ככלים לקבלת שפע אלוקי בכביש עוקף תפילות.

לגבי מצוות הצדקה אומרים חז"ל שהנותן מטבע לצדקה בשביל שיחיה בנו, הרי זה צדיק גמור (אם כי לא כתוב שבנו בהכרח יחיה). אולם עצם העובדה שחכמים צריכים לומר זאת לגבי המצווה היחידית הזאת מלמדת שיש בעיה בגישה זו. את המצוות צריך לקיים בראש ובראשונה בגלל שהם מצוות, בגלל שכך הקב"ה ציווה ובגלל שאנו מבינים שבכך אנו עובדים על נפשנו ותכונותינו והופכים את עצמנו לאנשים רוחניים וממילא טובים יותר... המצוות לא נועדו כדי לכבול את הקב"ה למלאות את גחמותינו האנושיות בכל מחיר (למעט מחיר הנסיעה לצפון) ויש בהחלט מצוות שעניינם להציב את הגחמות הללו במקום הראוי להם.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה