close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

השמנה ואינטרנט – לא לכל דבר יש פתרון

יאיר פרבר/ תחרות המאמריםיד חשוון, תשעד18/10/2013

מה הקשר בין השמנה והיצע המזון הגדול לגלישה באינטרנט? לשם מה כל ההקדמה הארוכה? אז זהו – למעשה מדובר באותה בעיה.

תגיות:

האם יש קשר בין גלישה לא נכונה באינטרנט לבין השמנה? בהסתכלות ראשונה נראה שאין קשר, אבל מבט מעמיק מלמד שמדובר למעשה באותה בעיה, ולכן גם באותו הפתרון (וליתר דיוק אי-הפתרון).

כיום, סוכרת, מחלות לב, טרשת עורקים ולחץ דם הם הגורמים העיקרים לתחלואה ותמותה בעולם המפותח. המקור למחלות אלו הוא בעיקר תזונה לקויה שכוללת הרכב לא נכון של אבות המזון ולא פחות מכך - אכילת יתר. אידיאל היופי והרזון שקיים בחברה שלנו לא יוכל להאפיל על הסטטיסטיקה – אנחנו חיים בעידן שבו שיעור השמנים גדול מבכל תקופה אחרת. אז מה קרה? מה השתנה באורחות החיים של בני האדם שהפך את


"מגפת ההשמנה" וגרורותיה לבעיה כל-כך משמעותית? התשובה היא ההיצע הגדול. האפשרויות התזונתיות שעומדות בפנינו הן עצומות לאין שיעור מבכל תקופה קודמת, וכיוון שאנחנו מנצלים את ההיצע הזה – נוצרות תופעות כמו השמנה ויתר לחץ-דם ומחלות כדוגמת סכרת וטרשת עורקים. ברוב התקופות לא היה מזון בשפע, לא ברמה החקלאית (גידול יבולים) ולא ברמה התעשייתית (שימור מזון), ולכן חוסר במזון שימש כגורם מגביל לגידול באוכלוסייה. רק במאה השנים האחרונות, עם התקדמות המיכון החקלאי והאגרונומיה ופיתוח תעשיית המזון, גדלה כמות המזון והגיוון שלו לרמה שאנחנו מכירים. כיון שאנחנו יצירים של ימים בהם המחסור שלט והמאמץ להשיג מזון היה קרוב מאוד לערך המזון עצמו, הרי שהאופי שלנו הוא כזה שברגע שאנחנו נפגשים בעודף – אנחנו מיד מזנקים עליו, והמבנה הגופני שלנו הוא כזה שכאשר אנחנו אוכלים - אנחנו אוגרים לעת מחסור (מה שקרוי "השמנה"). בהסתכלות היסטורית ואנטומית על המצב החדש ניתן לומר שני דברים: מחד - אנחנו הדור הכי שמן וחולה שהיה אי-פעם, אולם מאידך - ביחס לכל המזון הסובב אותנו והסוכרים והמתוקים בפרט, ובהתחשב בתכונות הגופניות שלנו – ההתנהגות שלנו מאופקת בהחלט (יחסית כמובן). אנחנו ממש מתנגדים לתכונת גופנו בכך שאנחנו לא נותנים לעודף המזון להשתלט כליל על חיינו ולהפוך את כולנו לשמנים וחולים - כך שניתן לומר שבסך הכל אנחנו בסדר.

ומה הקשר בין השמנה והיצע המזון הגדול לגלישה באינטרנט? לשם מה כל ההקדמה הארוכה? אז זהו – למעשה מדובר באותה בעיה. כשם שבעבר התקיים איזון בין המאמץ לגידול מזון לבין צריכתו – איזון שכיום הופר, בדומה - בעבר התקיים איזון בין החולשות שלנו (עליהן צווינו "לא תלך רכיל" ו"לא תתורו אחרי עיניכם") לבין הנוכחות של סיפוק החולשות הללו, אך כיום האיזון הופר כי האינטרנט מספק אותן בצורה זמינה ומהירה, ואנחנו אחרי שהתרגלנו לסביבה ענייה במידע אנחנו עטים על עודף המידע - בעיקר כאשר הוא מספק את החולשות שלנו. לכן האינטרנט, הרשתות החברתיות והמידע שזורם דרכן גדול עלינו ועל יכולותינו להתמודד איתן. בדומה, הטכנולוגיות שמרכיבות את עולם התחבורה גדולות על היכולות הגופניות שלנו. אנחנו לא רגילים למהירויות שלהן, האינסטינקטים שלנו לא יכולים להגיב באותה רמת מהירות כמו מהירות הרכב, ואין לנו שליטה על כל מה שקורה במרחב התחבורתי, ולכן תאונות דרכים מתרחשות. ניתן להגביל את מהירות הנסיעה וניתן להתקין אמצעי בטיחות – אבל הבסיס נשאר אותו הבסיס – הטכנולוגיה פשוט גדולה עלינו בכמה מידות. לכן כל דיון ביחס לגלישה נכונה באינטרנט צריך לקחת בחשבון את העובדה שהטכנולוגיה "גדולה עלינו", אנחנו לא בנויים אליה ולכן אנחנו לא מגיעים לזירה המקוונת כשווה בין שווים.

אז מה הפתרון? אולי מחנכים יצאו בהצהרה להגדלת שעות המשחק של ילדים כך שישחקו פחות במחשב ויותר יתקשרו עם חבריהם? גם רופאים קוראים לאכילה של ירקות עליים במקום ממתקים אבל התוצאות בינתיים לא ממש משמחות. אולי איגוד הפסיכולוגים יכריז על צמצום השימוש האישי בטלפונים חכמים וברשתות חברתיות? שוב, כבר עשרות דיאטניות נותנות לנו "תפריט יומי של 2000 קלוריות בלבד" אבל ללא הצלחה יתרה (ברמה הכללית-סטטיסטית, כמובן שיש הצלחות ברמת הפרטים).

הורים ומחנכים יקרים, התשובה היא שאין פתרון. כרגע לפחות. כשם שאתם מלמדים את תלמידיכם לנהוג בזהירות בכדי למנוע תאונות דרכים – אבל אתם יודעים שיהיו תאונות דרכים – כך תתייחסו אל האינטרנט ואל הגלישה בו. עם כל הבעיות שכרוכות בנסיעה במכונית ועם כל תאונות הדרכים, אנחנו משלימים עם זה שהמעבר מסוס וכירכה למכונית הוא סיכון שאנחנו לוקחים על עצמנו במודע וברצון מלא. ולכן הפתרון הוא, שלא לכל דבר יש פתרון, ולא נותר לנו אלא להשלים עם כך. בעוד שמשימות אחרות המוטלות על הורים ומחנכים מצליחות להגיע לידי מימוש באופנים חינוכיים ישירים, הרי שכאן מלבד חיזוק "אורח החיים הבריא" והתקנת עזרים טכנולוגיים כאלו ואחרים - אין הרבה מה לעשות. אם יש פתרון בנמצא – הוא לא נמצא בידינו. כי הבעיה היא לא בנו - היא בשפע, של מזון ושל מידע. אנחנו כבר דורות אותו הדבר, עם אותם צרכים ואותן חולשות. מה שהשתנה זה לא אנחנו - זאת הסביבה. אם קיים פתרון הרי שהוא יגיע בעתיד מהעולם הטכנולוגי עצמו (אותו זה שיצר את הבעיה מלכתחילה), בדיוק כמו שמחשבי נהיגה שמפותחים כיום הם אופציה רצינית לצמצום תאונות דרכים, או שפתאום נפתח יכולות חדשות שיהפכו אותנו אדישים לשטף האינטרנטי. עד אז צריך לבחור בדו-קיום ולא במלחמה. עדיף להתמקד בצמצום ההשפעות המזיקות של האינטרנט וחיזוק "ועשית הישר והטוב", ולא פחות מכך – להבין כי במצב הקיים אנחנו בסה"כ בסדר. חבל לצאת למלחמות מיותרות שתוצאתן לא ברורה וההפסד בהן הוא אפשרות סבירה. חברת השפע מסרבת לוותר על כל השפע הזה – של מזון ושל מידע, ואין ברירה אלא להשלים עם כך.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה