close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

מצילים את דרכו של הרב עובדיה

הרב יניב חניא  כח אייר, תשעב  5/20/2012

נסיונה של ש"ס להיות יותר חרדית מכל מתחרותיה ושל הציבור החרדי שסניקי להשתלב ולחקות את הציבור החרדי אשכנזי יכולים בהחלט למסמס את ההישגים מרחיקי הלכת של הרב עובדיה

תגיות:

המאמר פורסם לראשונה בעלון הנוער "עולם קטן"

מבין שלל האסונות והבעיות שהמיט עלינו הסכם אוסלו, צריך בהחלט גם למנות את ה"נתק" שנוצר בין הרב עובדיה יוסף שליט"א לבין הציבור הציוני דתי. תמיכתה של ש"ס במהלכים והיותה חלק מממשלת אוסלו בברכת הרב וכמובן הדגשת ה"פסק" המפורסם שמתיר מסירת חבלי ארץ תמורת שלום התווספו לטריזים השונים שנתקעו בין הרב יוסף לציונות הדתית וגרמו לנתק שככל הנראה לא ניתן לאיחוי. רבים רבים, כמובן, עדיין פוסקים הלכתית על פי דרכו של הרב עובדיה, אולם בלב נותרה התמיהה, הקושי והטרוניה מאז, שקשה כל כך להתגבר עליהם. עוד נושא שמתווסף לרשימה ארוכה של צרות שהמיט עלינו ההסכם ההוא. בהחלט חבל. כי דרך הפסיקה של הרב עובדיה יוסף היא לא רק "מקלה", "מחוברת למציאות", עכשווית ובאה מתוך גדלות מדהימה בתורה (השביל שכל כך קשה למצוא אותו בימינו- גאונות אדירה, ראיית המציאות ומחוייבות הלכתית, כמובן), והיא לא רק דרך שיש בה המון כבוד ל"ארץ ישראל" ולמי שהרב עובדיה מגדיר כ"מרא דארעא דארץ ישראל", היא הרבה יותר מזה, היא כשמה כן היא- "דרך". בנושאים ההלכתיים הכבדים ביותר שמדריכים את מנוחתם של כל מי שמנסה למצוא איזה שהוא חיבור בין קרעי החברה שלנו- אי אפשר כיום ללא העוצמה ההלכתית שהרב מייצג, דרכו הספרדית הישרה מאוד, שיטת בית הלל הפסיקתית ואפילו הספרים הרבים שמאפשרים התעמתות ישירה עם הפסיקה. בנושאים כמו טהרת המשפחה, שבהם נוצרו דורות של החמרות רובד על גבי רובד, שנראה ש"קל" כל כך להחמיר בהם ושיש להם משמעות מרחיקת לכת על חיי כולנו- הרב עובדיה הוא לא "מקל" או מוצא פתחים, הדיון עצמו מתחיל ממקום אחר, מרובד קדום יותר המקושר ישירות לשולחן ערוך ושיש בו המון נורמליות ארץ ישראלית. אילולא עוביו של הספר הרי שברור ש"טהרת הבית" של הרב היה צריך להיות הספר הנלמד ביותר לקראת חיי נישואין, דבר שהיה מקל על רוב משיבי השאלות בתחום. וזו רק דוגמא, כמובן.

העולם, אם אפשר לקרוא לו כך, הולך ומתרחק מהמורשת הזו ויש בהחלט מקום לדאוג לגורלה של ה"דרך" ההלכתית הזו בשנים הבאות עלינו לטובה. נסיונה של ש"ס להיות יותר חרדית מכל מתחרותיה ושל הציבור החרדי שסניקי להשתלב ולחקות את הציבור החרדי אשכנזי כדי לזכות בלגטימיות יכולים בהחלט למסמס את ההישגים מרחיקי הלכת של הרב עובדיה. ניתן לראות כבר כיום את הסימנים הראשונים לשינוי, סימנים קטנים ואולי לא חשובים, אבל כבר היום ניתן לשמוע את הביטויים "הטעו את הרב", "אילו הרב היה יודע את המציאות הוא לא היה פוסק ככה" וכדומה... ממשיכי דרכו של הרב עובדיה ידרשו לאומץ רב כדי להמשיך את הדרך הפסיקתית מול השטף הקיים של "כל המחמיר מחבירו גדול מחבירו". השאלה היא כמובן, מי הם בדיוק ממשיכי הדרך ועד כמה החצר מעוניינת במורשת ההלכתית והפסיקתית לעומת תחושת הכח המסנוורת של הפוליטיקה, הבדצי"ם, ההכשרים ומאבקי הכח. כיום, בסופו של דבר, בנושאים הבוערים הרב עובדיה כמעט תמיד מחזיר את הדברים לתלם, בין אם על ידי פסיקה ובין אם על ידי העמדת אנשים במקום. אולם השאלה היא כמה זמן זה ימשך והאם אכן תתגבש בו מסורת פסיקתית מחייבת. כמו (כמעט) תמיד, החצר והבחישות סביב האישיות הרבנית פוגעות ישירות בחיבור האמיתי שהעם יכול להיקשר אליו, החל מאותם ימי אוסלו נוראיים ועד לשאלה האם דרעי יחזור לש"ס או לא. יש בהחלט מקום להבין וללמוד מדוע הרבנים עושים את זה לעצמם, מקימים חצר, וללא ספק אפשר לחשוב על יתרונות שיש לחצרות בעיני הרבנים, אולם תמיד המחיר עולה על התועלת... סביב האישיות הרבנית נבנית חצר, מתגבשים משמשים שרואים עצמם נאמנים לדרך הרבה יותר מהרב עצמו ומתחילים הסינונים. על הרקע הזה מתגבר החשש למסלול ולדרך ההלכתית שהרב עובדיה הציג ומציג. האם החצר תלך, לדוגמא, בדרכו בנושא השמיטה המתקרבת? אם למנות רק נושא אחד מעורר, למרות שבו המחלוקות פחות מעוררות יצרים. כל מי שחי בעולם של תשובות ושל פסיקה, אפילו קטנה, יכול לחוש את החשיבות של התקופה הבאה בתחום הזה- האם תהיה לנו היכולת להפוך את הדרך הפסיקתית למסורת של ממש שתגיע גם לחיים?

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה