תהילים פרק צה

א  לְכוּ, נְרַנְּנָה לַיהוָה; נָרִיעָה, לְצוּר יִשְׁעֵנוּ.
ב  נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה; בִּזְמִרוֹת, נָרִיעַ לוֹ.
ג  כִּי אֵל גָּדוֹל יְהוָה; וּמֶלֶךְ גָּדוֹל, עַל-כָּל-אֱלֹהִים.
ד  אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, מֶחְקְרֵי-אָרֶץ; וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ.
ה  אֲשֶׁר-לוֹ הַיָּם, וְהוּא עָשָׂהוּ; וְיַבֶּשֶׁת, יָדָיו יָצָרוּ.
ו  בֹּאוּ, נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה; נִבְרְכָה, לִפְנֵי-יְהוָה עֹשֵׂנוּ.
ז  כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ- וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ, וְצֹאן יָדוֹ:
הַיּוֹם, אִם-בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ.
ח  אַל-תַּקְשׁוּ

לְבַבְכֶם, כִּמְרִיבָה; כְּיוֹם מַסָּה, בַּמִּדְבָּר.
ט  אֲשֶׁר נִסּוּנִי, אֲבוֹתֵיכֶם: בְּחָנוּנִי, גַּם-רָאוּ פָעֳלִי.
י  אַרְבָּעִים שָׁנָה, אָקוּט בְּדוֹר- וָאֹמַר, עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם;
וְהֵם, לֹא-יָדְעוּ דְרָכָי.
יא  אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי; אִם-יְבֹאוּן, אֶל-מְנוּחָתִי.