close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

הרהורים בעקבות הסופה סנדי

הרב יוני לביא  יז חשוון, תשעג  11/2/2012

פתאום אתה קולט שגם האחות הגדולה, מלכת העולם, ארצות הברית של אמריקה, היא בסך הכול ילדה קטנה וחסרת אונים, כשהטבע הגס והעיוור מרים את ראשו.

תגיות:

'סנדי'. איזה שם מתוק ותמים לסופה כל-כך אכזרית והרסנית. אבל כנראה שככה זה באמריקה. כל דבר מגיע באריזת הצלופן הקסומה שלו. הטוב והרע, היפה והמכוער. כמה צריך להיזהר, שבוע לפני שאנשים משלשלים לקלפי את הפתק הגורלי, לא לתת לתדמית הזוהרת, לקמפיין ולסלוגן, לטשטש את המבט הצלול. לעשות את ההכרעות החשובות בחיים מתוך השיקול האמיתי. באיזה שביל לפסוע, במה להאמין ובמה לבחור. איזו הכרעה חיובית ובונה, ואיזו פוגעת ומרחיקה אותי מהיעד...

*******************************************

פתאום אתה קולט שגם האחות הגדולה, מלכת העולם, ארצות הברית של אמריקה, היא בסך הכול ילדה קטנה וחסרת אונים, כשהטבע הגס והעיוור מרים את ראשו. אתה מבין שגם האדם שהגיע לירח ופרץ את מרחבי היקום, לא הצליח עדיין לעשות סדר אצלו בבית. מי יודע, אולי דבר אחד טוב ייצא מכל הסערה הנוראית הזו, אם היא תסדוק וְלוּ במשהו את שיריון הגאווה והביטחון העצמי המופרז, ותאפשר לזרעים עדינים של ענווה ללבלב מבין החרכים?

*******************************************

פתאום אתה קולט עד כמה האדם הוא קטן. "משול כחרס הנשבר, כאבק פורח וכחלום יעוף". ואין לו מושג, שום מושג, איך ריבונו של העולם מנהל כאן את העניינים. למה דווקא עכשיו? למה שם באמריקה? וכי לא היה מתאים יותר להעביר את סנדי המשתוללת קצת צפונה-מזרחה מכאן? אל הצורר האיראני שרוקם מחשבות זדון על השמדתנו וקצת מים ורוחות היו עושים סדר במוחו הקודח? אבל לא. באמת שאין לנו שום מושג. ולא נותר לנו אלא להנהן אחרי החכם באדם שקבע לפני אלפי שנים "כי האלוקים בשמים ואתה על הארץ, על כן יהיו דבריך מעטים".

*******************************************

פתאום אתה מבין שכנראה המזרח התיכון, עם כל המחבלים והפצמ"רים, עם כל הסכסוכים הטריטוריאליים והמלחמות, הוא לא המקום המסוכן בעולם. נכון, לפעמים קצת חסר לנו מים, אבל מצד שני, אנחנו לא צריכים לפחד ממבול שיבוא וישטוף אותנו. תודה לך, אלוקים, על ארץ זבת חלב ודבש, שעיניך בה מראשית שנה ועד אחריתה. אומנם לפעמים היא קצת אוכלת את יושביה, אבל לפחות היא לא מטביעה אותם בנחשולים אדירים...

*******************************************

פתאום אתה קולט עד כמה העולם המודרני תלוי ומשועבד לכל ההמצאות המדהימות שסידר לעצמו. ברגע שנעלם החשמל, הרכבת התחתית לא עובדת ומערכת הסלולארי דוממת, אנשים כבר לא יודעים מה לעשות עם עצמם. האם הימים הבאים, שבני משפחה ייאלצו לבלות, באותו תא מאסר בכלא ביתם, עם הקרובים להם ביותר, יהיו הזדמנות למפגש אישי- אנושי-משפחתי עמוק, שכמותו כבר לא יצא להם לעשות חודשים ואולי אפילו שנים?

*******************************************

וכשאתה חושב עוד קצת, ומנסה להרחיב את הפוקוס מעבר לכאן ולעכשיו, אתה מבין שסנדי היא הבעיה הקטנה. היא תגבה, למרבה הצער, את חייהם של אנשים ותגרום נזקים של מיליונים, אבל שובל ההרס שאיתני הטבע מותירים אחריהם קטן פי מיליון ממה שבני אדם, בבחירתם החופשית, גורמים זה לזה. במלחמות ובסכסוכים, במעשי רצח, אונס וביזה, ובהתנשאות, חוסר רגישות או סתם אדישות. לפני שנקונן על מה שלא תחת שליטתנו, האם את מה שכן תחת ידינו - כבר תיקנו?

*******************************************

ואחרי ככלות הכול, אתה נושא תפילה. כאברהם בשעתו - אב המון גויים. כ"בני בכורי ישראל" שאוהב ודואג לשלומם של אחיו הקטנים. אלו שנבראו כמותו בצלם אלוקים, אך כעת הקרקע שתחת רגליהם נשמטת ועולמם עובר טלטלה איומה. כולנו מצטרפים לתפילתו של חוני המעגל (תענית כג,א) – "לא גשמים כאלו ביקשנו, אלא גשמי רצון, ברכה ונדבה". במהרה בימינו ממש. אמן.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה