המנהג לתת לילדים כמה שמות- חלק שני

חלק שני של המאמר, לחלק הראשון הקליקו כאן

מלפני שלוש מאות שנה והלאה
לאחר שראינו שמקורותינו מלאים בדוגמאות למנהג הקריאה בכמה וכמה שמות, נקפוץ שנים רבות קדימה אל לפני כשלוש מאות שנה. כעת תובא רשימה של כמה מדינות והחכמים שפעלו בהן, שלהם היו כמה וכמה שמות. רשימה זו כמובן היא מה שהצלחנו למצוא, וודאי שהיו יותר מכך. דרך אגב, מעניין מאד לציין שבכלל האזורים, מנהג השמות החל להתפתח ולהתבסס באותן השנים פחות או יותר.

חכמים שפעלו באזור איטליה: ניתן למצוא את רבי אביעד שר שלום באזילה (ת"מ – תק"ד). רבי חנניה אלחנן חי הכהן (תקי"א – תקצ"ז). רבי נתן עמינדב יונה קאשוט (תר"ע – תש"ה).

חכמים שפעלו באזור יוון: רבי ניסים רפאל יצחק צוריינו (תק"פ – תר"ע). רבי רחמים חיים יהודה ישראל (תקע"ה – תרנ"ב). רבי חיים רחמים יוסף פרנקו (תקצ"ה – תרס"ב). רבי אהרון אליהו רפאל חיים משה' פרירה (תרמ"ז).
חכמים שפעלו באזור טורקיה: רבי ניסים חיים שלום מרגוטו (ת"ק – תקס"ט). רבי חיים יהושע אלעזר הכהן (תקנ"ה – תרמ"א). רבי רפאל חיים בנימין פרץ (תק"ע – תר"ם). רבי רחמים ניסים יצחק פלאג'י (תקע"ג – תרס"ז). רבי רחמים אריה אברהם הכהן (תקצ"ט). רבי בכור ניסים יעקב מזרחי (תרכ"ו). רבי ניסים חיים משה מודעי (תרנ"א).
חכמים נוספים שהיו בין היתר גם בארץ ישראל: רבי חביב חיים דוד סתהון (תקפ"ז - תרס"ז). רבי שלום משה חי גאגין (תקצ"ג – תרמ"ג). רבי רפאל חיים משה בן נאים (תר"ה – תר"פ). רבי רחמים שאלתיאל יעקב ניניו (תרנ"ח). רבי יעקב ציון חי עדס (תרנ"ח – תשכ"ג).

בארץ ישראל מצאנו כמה חכמים (וביניהם גם ראשונים לציון) שנקראו בשלושה שמות ויותר: רבי ניסים חיים משה מזרחי (הראשון לציון השביעי, נפטר בשנת תק"ט, לפני למעלה ממאתיים ושבעים שנה). המקובל רבי רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי (נולד בשנת תקל"ה). מרן החיד"א שנקרא רבי חיים יוסף דוד אזולאי, (תפ"ז – תקס"ו) רבי משה יוסף מרדכי מיוחס, (ידידו של החיד"א, הראשון לציון הארבעה עשר, נפטר בשנת תקס"ו). המקובל רבי יהודה משה ישועה פתיה (תרי"ט – תש"ב), רבי חנניה גבריאל יהושע שבתי (תרל"ה – תשט"ז). יודגש שרוב חכמי הדור באותה תקופה היו כולם עם שני שמות, וכן רב רובם של הראשונים לציון באותה תקופה. כמאה וחמישים שנה לאחר מכן, כיהן ראשון לציון נוסף עם שלושה שמות, רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל (הראשון לציון השלושים ושישה, נפטר בשנת תשי"ג).

תחילת המנהג בתוניסיה
לפני כמאתיים שנה, החכמים הידועים באזור תוניסיה וג'רבא היו עם שם אחד או שניים, אך לא מצאנו שהיו להם עוד שמות. כמו רבי רחמים חורי (הראשון, ת"ק), רבי יצחק טייב (ערך השולחן, שנת תקי"ג), רבי יצחק-חי טייב (לא מת, שנת תק"כ) רבי שאול הכהן (לחם הביכורים, תקל"ב), רבי ישועה בסיס (תקל"ג), רבי אברהם הכהן יצחקי (משמרות כהונה, תק"ס).

אך החל מלפני כמאה וחמישים שנה, החל להתפשט בערי תוניסיה ובג'רבא מנהג קריאת השמות, במנהג קדום זה החזיקו לא רק אנשי המקום פשוטי העם, אלא גם גדולי הדורות. קודם שנתור אחר המקורות למנהג קדום ומעניין זה, הבה ונראה מהבולטים שבגאוני תוניסיה וג'רבא, ממה שמצאתי, שנהגו והחזיקו במנהג זה.

לפי מה שנמצא בכתובים, החכם הראשון שנקרא בשלושה שמות הוא רבי שלום דניאל יהודה הכהן זצ"ל אביו של מרן רבי כלפון זצ"ל. (תקצ"ה – תרפ"ו). כמו כן, הראשון שנקרא בארבעה שמות הוא מרן רבינו כלפון משה הכהן זצ"ל ראב"ד ג'רבא (תרל"ד – לפני כמאה וחמישים שנה), שנקרא ראובן עקיבא כלפון משה (כך הובא בספר סתרי משה המצורף לספר אגרת הפורים). השם המלא שקרא רבי כלפון לבנו, רבי אברהם מגוץ הכהן זצ"ל, הוא אבא חיים אברהם מקיקץ (הובא גם בסתרי משה). השם 'מגוץ' לא נקרא ביום המילה, וככל הנראה הוא רק כינוי. בנו השני נקרא בשמות שושן דוד יום טוב הכהן.

חכמים נוספים מאותו אזור זמן והלאה שנקראו בשלושה שמות בתוניסיה ובג'רבא: רבי דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י (תר"ז). רבי מרדכי כמוס אמייס הכהן (תרמ"ו – תשל"ד). רבי זעיר מרדכי פנחס עשוש (תרס"ג. חתנו של רבי שאול מקיקץ השלי זיע"א). רבי שושן דוד יום טוב הכהן (בן רבי כלפון, תרס"ז – תשל"ו). רבי חיים ניסים חזקיה חורי (והוא אינו רבי חיים חורי הידוע והמפורסם, תרע"ט – תש"ן). רבי ינון ברוך אברהם שלום חורי (בן רבי חיים חורי זיע"א הנודע לשם ולתהילה, נלב"ע תשס"ד, וכן יתר בניו נקראו בכמה שמות, וראה בספר חיי חיים).

בספר ברית כהונה (מערכת ש' אות י"ד) כתב מרן רבי כלפון זצ"ל: "שניים ושלושה שמות שרגילים לקרוא לילד על המילה ואחר כך בוחרים האב והאם ושאר קרובים שם אחד מהם, ונקרא כן בפי כל, וכן בעלייתו לספר תורה ובחתימתו בשם זה".
עוד כתב שם: "ומתחילה, לא נזכרו אותם שמות רק כדי שיבחרו אחר כך מהם השם הנאות להם, ומפני עין הרע או איזה דמיון או חלום וכיוצא, קוראים בכל אותם השמות". כלומר, שמעיקרא כל אותם השמות שנקרא בהם ביום המילה נקראים רק כדי לבחור מתוכם שם אחד, ורק כנגד עין הרע או חלום וכו' קוראים בכל אותם השמות.

מרן הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן זצוק"ל, נולד בשנת תרס"א, לפני כמאה ועשרים שנה. הרב עצמו נקרא ביום המילה בשם 'חויתה רחמים', ומאוחר יותר נתווסף לו גם השם 'חי'. בשנת תרפ"ו, לפני כמאה שנה, נולד לו בנו הראשון, ונקרא שמו שלום דוד יצחק למגינת הלב, בן זה לא האריך ימים, ונפטר בילדותו. עשר שנים לאחר מכן, נולד בן נוסף, אביו מרן הגאון זצ"ל קרא את שמו חננאל חיים יוסף דוד כמוס. אנחנו מוצאים כאן כמה דברים מעניינים: ראשית, חמישה שמות, שייתכן מאד שהם נגד עין הרע. שנית, את השם 'כמוס', שהוא גם נגד עין הרע. שלישית, השם 'חננאל' - שם אבי הגאונים בתוניסיה הלא הוא רבינו חננאל. רביעית, השם 'דוד' שמופיע פעמיים, גם אצל הבן הראשון וגם אצל הבן השני. (בדבר זה ניתקל גם בהמשך, והפעם אצל מרן האיש מצליח זצ"ל). חמישית, השמות 'חיים יוסף דוד' הם ככל הנראה על שם מרן החיד"א, שהיה שד"ר למדינת תוניסיה, וביקורו הותיר רושם על רבני המקום, גם כמה דורות קדימה. גם בן זה, לצערנו, נפטר בילדותו.

גם אביו של מרן האיש מצליח זיע"א רבי רפאל מאזוז זצ"ל החזיק במנהג זה וקרא לבנו חיים כדיר מצליח ראשי תיבות חכם, כמו שרמז עליו הגאון רבי ניסים הכהן זצ"ל. ("אחרון הגאונים בתוניסיה" ח"ג עמוד ח"י).

מרן האיש מצליח עצמו קרא לבנו הבכור בשם צמח ברכה יהודה. (נולד בשנת תרצ"ז). בנו זה נפטר למרבה התוגה בילדותו. לאחר מכן נולד מרן רבינו גאון ישראל שיבדל לחיים טובים וארוכים, ולו קרא אביו בשני שמות: מאיר ניסים. הבנים אחריו, נקראים בשמות: רבי צמח יוסף חואתי, (השם צמח מופיע בשנית, הפעם בתוספת שם נגד עין הרע), ורבי רחמים אליהו מנאני. (השם השלישי גם הוא כנגד עין הרע).

מרן רבינו מאיר מאזוז שליט"א, קרא לבניו בשלשה וארבעה שמות. גם אחיו רבי צמח ורבי רחמים שליט"א קראו לבניהם בכמה שמות.

הגאון הגדול רבינו יצחק ברדא שליט"א, חתנו של מרן האיש מצליח זיע"א קרא לארבעת בניו בשמותיהם בעקבות מעשה מדהים המובא בהקדמה לספר מקדשי אל לבנו ידי"ן רבי רב-אשי רפאל ברדא שליט"א .

המנהג בשמות לבנות
היו שנהגו במנהג זה גם אצל בנות, אך עיקר המנהג היה אצל הבנים. (כנראה מהסיבות המפורטות לקמן) ממה שמצוי בידינו היו שקראו לבת בשלושה או ארבעה שמות, אך לא מצאנו במפורסמות יותר מכך. היו שנתנו גם שם אחד בלבד, ומצאנו אצל אדמו"ר הצדיק רבי חיים חורי זיע"א, שקרא לבנותיו בכמה וכמה שמות. וכן מרן האיש מצליח זיע"א קרא לביתו הגדולה בארבעה שמות ולבתו הקטנה בשני שמות. וייבדלו לחיים טובים וארוכים מרן רבנו מאיר מאזוז שליט"א וכן הגאון רבי יצחק ברדא שליט"א קראו לבנותיהם בכמה וכמה שמות.