close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

אתרים לא צנועים

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
אאבתשעד28/07/2014

שאלה:

לרב שלום,יש לי בעיה והיא שאני נכנס לאתרים לא צנועים למרות שיש לי סינון אתרים.פתאום יש בי מין יצר לבטל את הסינון ולהיכנס לאתרים הלא צנועים.אציין דבר נוסף והוא שאני לא נשוי,כמעט בגיל 30 ואולי זה אחת הסיבות שאני מתפתה.רציתי לדעת מה התיקון שצריך לעשות בעניין זה ואיך להימנע בעתיד לחלוטין ממעשה זה?

תשובה:

טוב, כפי שאת המבין עניתי על השאלה הזו הרבה מאוד פעמים בעבר, לכן הייתי ממליץ לך לקרוא את התשובה (אחת מהן) שמופיעה כאן-
http://www.shoresh.org.il/spages/shut/fighting%20internet%20falling.htm

במקרה שלך יש משהו מיוחד, שקשור לזה שיש לך סינון כבר, אם כך, אולי אתה יכול פשוט לגרום לכך שלא תדע את הסיסמא? אתה לא חייב לשתף מישהו אחר בעניין (למרות שהכי פשוט זה לבקשמחבר שהוא יסגור את נושא הסיסמא), אתה יכול פשוט לבחור סיסמא מורכבת במיוחדף לרשום אותה בדף ופשוט לשכוח ממנה (שים אותה בתוך תנ"ך או משהו קדוש כזה). וכך פשוט לא תוכל להסיר את הסינון.

בכל מקרה, אני ממליץ לך לקרוא את התשובה ששמתי בקישור וכן לקרוא מאמרים רבים שיש לנו כאן-
http://shomer.shoresh.org.il/whitepagesarticles.htm


בנושא הזה.

תשובות נוספות בנושא-
שאלה דחופה
אני לא ממש בטוח שזה מוגדר שאין דרכא אחרינא, כי תוספת התשלום היא קטנה יחסית, בכל מקרה נראה לי שאם השימוש אקראי לגמרי ובדרך כלל אשתך נמצאת באזיור זה בסדר, אם כי צריך להקפיד על זה, כלומר- שהיא תהיה באיזור.
בכל מקרה, תלמד אותה בבקשה איך להסתכל על ההיסטוריה של הגלישה במכשיר, גם אם היא תבדוק באופן אקראי לגמרי ואז יהיה לך חשש נוסף, שמא היא תראה מה שאתה גושל, וזה יהווה בטחון נוסף.
העתקת שירים
כן, השירים הללו מוגנים על ידי זכויות יוצרים וההעתקה שלהם יכולה להיחשב לגניבה בחלק ניכר מהמקרים.
התמודדות עם נפילות באינטרנט

ראשית, אני גם מודה לך על השאלה המפורטת, מכיוון שהיא נותנת לי הזדמנות נוספת לפרט את השיטה שלי בענין וכן לתת עצות באופן מסודר בנושא. הנושא הזה עולה כמובן שוב ושוב, ודאי בתשובות מרבנים ברשת ואני קצת מתפלא שלא מצאת חומר כזה באתרים, אני עצמי עניתי על לא מעט, אבל אני אנסה כעת להגדיר את הדברים שלב אחרי שלב כשיטה מסודרת. בראש ובראשונה צריך לעסוק בשאלה האם אתה מכור או לא. אני סבור שכדי לדעת בוודאות יש צורך בייעוץ מקצועי של ממש (פסיכולוג או משהו כזה), בתנאי שאכן מדובר במשהו שאתה מרגיש שמשתלט על חייך.

כלומר- א) האם אתה סובל מהנפילות וממשיך ליפול. האם הן כבר לא גורמות לך עונג אלא סבל במובן הזה שאתה יכול בגלל נפילות כאלו לוותר על דברים שחשובים לך? האם קרה שהיית צריך ללכת לעבודה (לבית הספר, לישיבה, למפגש חברתי או משהו דומה) ולא הלכת כי המשכת ליפול מול המחשב? ב) מהו מספר הפעמים ביום שזה קורה לך והאם מדובר על "רק" הסתכלויות או על הוצאת שז"ל או שהגעת גם למצב של מימוש מעשי של נפילות מול אנשים חיים? ג) האם אתה חש שאיבדת שליטה על חייך? שזה שולט בך ולא אתה בזה? ד) האם ישנן תקופות שבהן אתה מצליח להתמודד ותקופות שלא, או שמדובר על משהו נטול שליטה?

אם התשובה לשאלות הללו חיובית (או לחלקן), אני ממליץ להתייעץ עם פסיכולוג או איש מקצוע כדי לראות האם הנפילות שלך מוגדרות המחלה פתולוגית ולכן צריך אולי לחשוב על טיפולי גמילה שונים.

אם לא, ואם אתה חש שעדיין יש לך שליטה מסויימת בעניין, אני סבור שיש לנקוט את הצעדים הבאים-
א) סינון מיידי- ישנם היום הרבה פתרונות סינון שהם טובים עד טובים מאוד, בוודאי במצב שלך... כלומר- הם ימנעו נפילות מהסוג הגרוע ביותר... כיום כבר פחות יש את התירוץ המוכר של חסימות לא איכותיות, של טעויות וכדומה ולכן אתה חייב סינון, בבית, בנייד, בכל כלי שהוא שמאפשר לך לגלוש. זה השלב הראשון. אתה יכול, לעניות דעתי, להעדיף את הפתרון של שומר מסך שלנו... אם כי אני סבור שהוא אולי פחות יתאים למישהו שממש נתון בכף עמוק. אצלך העניין של סינון, פיקוח וכדומה הוא בבחינת, אין תירוצים ואין הסברים, זו פשוט חובה.

ב) שיתוף- אתה צריך לשתף מישהו נוסף בקושי. כמה שזה קשה, אכזרי, נורא ואיום וכדומה... עדיין, ממה שאני שומע מאנשים רבים שיצאו מזה, עצם השיתוף של מישהו נוסף מאוד מסייע לשבור את הקרח.
תמצא מישהו כזה, תכין אותו שאתה רוצה לשתף ופשוט שתף אותו. פעם סיפר לי מישהו שהוא יצא מהעניין בגלל שהוא התחתן... לא בגלל שהוא הפנה את היצר לאשתו, אלא בגלל שהוא סיפר לה, לדבריהם של רבים, השיתוף של עוד מישהו מסיר מהעניין את הערפל ומכניס אור שמש צח לנפש.

ג) החלטה אמיצה, פנימית, נפשית שמפסיקים מכאן ולהבא. לא רק בבחינת מה שקורה תמיד אחרי נפילה, אלא החלטה אמיתית ועמוקה, שלוקחת בחשבון הרבה מאוד דברים שאולי לא נלקחים בחשבון בדרך כלל בתחום- היכרות עם השקר שבזה, היכרות עם הרמאות הגדולה שיש בעולם הזה, עבודה פנימית על הרצון, אולי אפילו עד רמה של דמיון מודרך.

ד) להימנע מכל הדברים שגורמים לכמעט נפילה... ואני בטוח שיש רבים כאלה. הרבה מאוד פעמים אנחנו עובדים על עצמנו בתחום הזה, משכנעים את עצמנו שאנחנו רק רוצים לקרוא "סיפור", רק רוצים

לקרוא כתבה לא צנועה בווי נט, רק רוצים המון דברים אחרים. אחד המכורים הכי כבדים שהכרתי היה מגיע לנפילות קשות מעיון בלתי פוסק בנפילות של אחרים. הוא רצה ל"בדוק" מה הם עושים ואיך הם נופלים ואז הוא היה מגיע למקומות נוראיים מבלי יכולת לצאת ולהתגבר. אתה, כמו כל אדם שעבר אירוע מחלתי מסויים ומתחיל להבריא, צריך לשמור יותר מאדם רגיל... אני סבור שאחדים מסרסורי העבירה הקשים ביותר הם אתרים שנראים "לגיטימיים" ויש בהם תכנים לא צנועים שמתחילים כל פעם מחדש תהליך של נפילה... כמו תכנים ממש לא צנועים שיש בווי נט, וואלה וכדומה. לאחרונה יצא לי לייעץ לחברה שבונה מערכת סינון, והם ביקשו דוגמאות לתכנים לא רואיים ובעייתים באתרים מסוג זה, וקשה לתאר אילו דברים נוראיים מצאנו. דברים שלעניות דעתי מי שרואה אותם פשוט לא מסוגל שלא ליפול הלאה. על אותו עקרון- אם יש לך אייפון, שאותו קשה לסנן, תמכור אותו, אם יש מקום שבו נפלת הרבה, אל תגיע לשם וכדומה...

ה) אם אתה לא ממש עובד באינטרנט, הייתי ממליץ להמעיט את המגע איתו ככל הניתן. אם זה אפשרי, וזה בדרך כלל אפשרי, אל תיכנס לרשת למשף תקופה ארוכה עד שתרגיש שאתה מעט שולט בעניינים. נניח ששה חודשים או משהו כזה, שיחזירו לך את הצבע ללחיים.

ו) תבנה לך טבלה של הישגים ונפילות ותקפיד לסמן בה את כל הימים הנקיים וימים שפחות, תסמן בה נפילה חמורה בסימן מסויים, נפילה "קלה" בסימן אחר ויום נקי בפלוס... זה יתן לך מבט כולל על המצב, על ההתקדמות ומה ההישגים שלך. לעיתים קרובות אם תראה שםש בטבלה שבועיים של פלוסים, זה יכול לעזור ברגעים הקשים של התאווה, כי למה להרוס את ההישג בשביל שטות.

ז) תחשוב על דברים שיכולים לעזור ברגע התאווה הקשה. אל תיתן לעצמך ליפול אליה... משהו שיסיח את דעתך ברגעים הכי קשים של ההתמודדות (למרות שאם יש סינון זה בדרך כלל לא אמור להגיע לכדי כך, כי כדי ליפול צריך לצאת מהבית, למצוא איזה רשת אלחוטית, או לחילופין ללכת למקום שיש אינטרנט פתוח וזה קשה ומטריד...). לדוגמא- נניח שתקבל על עצמך שבכל פעם שאתה ב"כמעט" אתה יוצא לריצה קלה, או הולך לאכול, או הולך להתקשר לחבר מסויים... משהו שיעביר אותך את הרגע הקשה.

ח) גם אם היו ח"ו נפילות, אני מאוד ממליץ לא לחפור בהם, וכן לא להגיע למצב שאם כבר נפלתי אז עד הסוף. נפלתי? אני קם מיד, לא מביט לאחור ולא חופר. החפירה תבוא מאליה בדרך כלל. פעמים רבות הניסיון לכפר מיידית הוא בעצם עבודה על עצמי כדי להמשיך ליפול... פשוט לא להביט אחורה ולא לחשוב שסוף העולם הגיע... לקום מיד ומיד להתרחק. לחשוב על מחר ולא על אמש.

ט) כמה שזה קשה, להפנים, להעמיק, לחשוב שוב ושוב שניתן לשלוט במחשבות (הכוונה כרגע היא למחשבות בכלל לאוו דווקא למחשבות עריות). זה קשה להאמין, אבל לאדם יש שליטה על המחשבה והוא יכול להימנע ממחשבה מסויימת אם הוא לא רוצה בה. מי שלא ממש מצליח לא יכול בדרך כלל לקלוט את זה, אבל זה אפשרי וניתן להתחיל את השליטה מדברים כמו שליטה על מחשבות שליליות על אנשים, לשון הרע, הסתכלות שלילית על העולם, סקרנות ועוד... שליטה על הסקרנות תלמד אותך שזה אפשרי. ופתאום יום אחד תוכל לשלוט גם על מחשבות בעריות.

י) להיות עסוק בטוב, כל הזמן, למצוא תעסוקה שתמלא את נפשך, שתיקח אותך לטוב, אפילו להמציא תעסוקה כזו... להחליט שאת המתנדב מידי שבוע כמה שעות במשהו, למלא את הזמן בשיעורים, בשיעורי תורה במשהו חיובי... כי הרי אי אפשר ליפול כשנמצאים במקום עם הרבה אנשים. למדתי את זה מחבר טוב שלי, לא דתי, שעובד בעולם של זבל ממש (פרסום וכדומה), הוא אף פעם לא ממש מבין על מה אני מדבר כשאני מדבר על הרוע שבאינטרנט... ופעמים רבות אני שואל את עצמי איך זה יתכן... הרי הוא מוקף בחוסר צניעות כל הזמן, איך זה שהוא לא מתפרק מול המחשב? והמסקנה שלי היא שהוא פשוט עסוק מידי. העולם שלו מלא בעיסוקים כך שהוא לא ממש יכול להקדיש לזה את הזמן והמחשבה הנחוצים.

יא) תהיה גדול יותר, בחיים, במעשים, בתפילה, בלימוד... ככל שתגדל מבחינה רוחנית יהיה לך קשה יותר ליפול. אני תמיד אומר לאנשי חינוך שלדעתי הניסיון הגדול שהקב"ה הביא עלינו עם האינטרנט נועד כדי ללמד אותנו להיות גדולים יותר, אמוניים יותר, אנשי אמת. אנחנו כבר לא יכולים להיות כמו ההורים שלנו ולהרשות לעצמנו לקרוא עיתונים ולהיות "בסדר", אני צריכים להיות הרבה יותר מבסדר כדי להתמודד.

זהו לעכשיו, אני לוקח לעצמי את החירות לעדכן את התשובה אם יעלו לי מחשבות נוספות.

ברכה
אם הבנתי נכון את השאלה אז התשובה היא לא, לא מברכים שהכל אם ברכת המוציא. הברכה על הלחם פוטרת הכל.
שיעורי נהיגה
נראה לי שבמקרה כזה מותר לך ללמוד אצל בן, זה אמנם לא פשוט בכלל מבחינת צניעות וצריך מראש להגדיר לעצמך שאת רק לומדת אצלו ולא יותר, כי יש אין סוף סיפורים על קשרים לא נכונים עם מורי נהיגה.
חומריות
טוב, זו שאלה מאוד מאוד מורכבת עם המון פנים ושלבים ועומקים. גם הצד המעשי שלה לא מוכרח, כי יש המון גוונים לחברות ויש חברות שצריך לשמור איתן על קשר ויש שלא וכדומה...

בכל מקרה אני אנסה לעמוד על כמה עקרונות-
1) בתהליכים שעובר אדם, כל אדם, יש ת מיד תנועה של מטולטלת, נניח אדם שהיה חומרני, או אפילו מאוד חומרני, והוא עכשיו מתחיל להתקרב לדת, או למשהו רוחני... הרי שהוא צריך בשלב ראשון להיות בקצה הרחוק השני. אחר כך הוא חוזר לאט לאט לאמצע. הרמב"ם מביא את זה לגבי כל המידות. נניח שאדם קמצן מאוד, הרי שכדי להפוך לנדיב בשלב ראשון הוא צריך להיות מאוד קיצוני, כך הוא מתקן את הקמצנות... ואז הוא חוזר לאמצע. אני מניח שכך גם איתך, ההתקרבות שלך לרוחניות גורמת בהכרח לזה שתמאסי בחמוריות וזה טוב וזה הגיוני וזה נועד לתקן משהו שהיה לא בריא. התהליך שאת מתארת הוא מאוד מוכר- הרבה חוזרים בתשובה, נניח, מוותרים על העבודה שלהם ועוד... אז אצלך זה בקטן, כי את נערה ואת כבר מכירה את הדת וכדומה... אבל גם אצלך זה תהליך. בסופו של דבר תמצאי מקום גם לחומר.
ב) היהדות, בניגוד להרבה דתות בעולם, איננה מואסת בחומריות... היא מכבדת אותה, היא רואה בה כלי שנועד לשרת את הקודש, אבל לא משהו מאוס. זה ככל הנראה פירוש מאמר חז"ל שהמשיח יבוא על חמור, הכוונה היא שהמלך המשיח ידע איך לנצל ולשעבד את החומריות.
ג) אין ספק שבימינו יש המון המון חומריות, חומריות מטורפת שהורסת כל חלקה טובה ולכן בימינו גם מי ש"ממוצע", נחשב פעמים רבות לחריג. זה ככל הנראה כוונת הכתוב בשיר השירים אם יתן איש את כל המון ביתו באהבה בוז יבוזו לו... אבל אין ספק שהחומריות, חוסר הצניעות וההתמכרות למין בימינו הם כאלה שכל מי שמוותר על זה מעט בשביל הרוח- נחשב לחריג ושונה. אבל אני יכול לומר לך מניסיון של מי שעונה על אלפי ואלפי שאלות כאלו בשנים האחרונות שזה לא אומר כלום על האושר של בני האדם. החומר לא מביא אושר.
ד) לגבי הקשר עם החברות, אני עברתי חוויה דומה. למדתי בתיכון דתי רגיל, והחברים הפכו ללא דתיים בגיל התיכון (היום רובם הגדול חזר שוב בתשובה, מלבד בודדים), והיתה תקופה ארוכה שבה הרגשתי בדידות גדולה. הרגשתי שמצד אחד איבדתי חברים כי הלכתי לישיבות וכדומה... ומצד שני שהעולם החדש לא קיבל אותי, בעיקר בגלל שאני ספרדי ועולם הישיבות הציוני דתי הוא אשכנזי ברובו. היה לי מאוד קשה והאמת היא שעד היום אני מרגיש שאני משלם מחיר. אבל דווקא עם החברים הותיקים מהילדות העניינים הסתדרו. אנחנו היום חברים טובים, כולל עם מי שהלך מאוד רחוק עם החילוניות ונהיה ממש רחוק מהדת. אבל אנחנו שומרים על קשר ואני מרגיש שאין יותר מתחים. זה נכון שזה לא כמו שזה היה פעם, אבל אני חושב שאצל אף אחד זה לא כמו פעם, לא משנה מה התהליך שהוא עבר. לכן העצה שלי היא שתבחרי חברות שאיתן זה יכול להמשיך... מי שלגמרי שקועה בחומר ובבנים ובקשר הגופני... ככל הנראה לא מתאימה לך עכשיו. אבל אני בטוח שניתן למצוא בנות שהן באמצע ושניתן להשמור איתן על קשר עמוק לאורך זמן.