מסיבות חנוכה בעת מלחמה

תשובה:

שלום וברכה.
שאלתכם תלויה במחלוקת הפוסקים אם סעודות חנוכה הם סעודות מצוה או רשות, שאם הסעודה נחשבת מצוה ניתן לקיים כן גם בזמן זה, ואם נחשבת כסעודת רשות מן הנכון להימנע.

דהנה השלחן ערוך (סימן תרע ס״ב) הביא את דעת המהר״ם מרוטנבורג שריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות רשות, שלא קבעום למשתה ושמחה אלא להלל ולהודות. והרמ״א הביא דעת החולקים (מהר״א מפראג) וכתב שיש בהם קצת מצוה בריבוי הסעודות, משום שבאותם הימים היה חנוכת המזבח. ונוהגים לומר זמירות ותשבחות בסעודות שמרבים בהם, ואז הוי סעודות מצוה, עכ״ל.

וזה שאמרנו לעיל שיש להקל אם הסעודה נחשבת מצוה, נלמד מדברי הרמ״א (יו״ד סימן שצא ס״ב) שהביא המנהג באבל שרשאי להקל להשתתף בסעודת מצוה הנעשית בביתו, וז״ל: "אבל תוך שלושים אסור לכל סעודת מצוה שבעולם, אבל סעודת מצוה דלית ביה שמחה מותר ליכנס בה, כגון פדיון הבן וכו’ מותר לאכול שם אפילו תוך שבעה, ובלבד שלא יצא מפתח ביתו. והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל י״ב חודש אם הוא חוץ לביתו, ובתוך הבית מקילין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה וכל שכן בשאר סעודות שאין בהם שמחה".

וכתב הגרש״ז אורבעך (הליכות שלמה חנוכה פרק יז אות יג) שאבלים בתוך י״ב חודש מותרים להשתתף בסעודת חנוכה משפחתית, וכן הביא בספר גשר החיים (ח״א פרק כא ס״ח ס״ו) שמקילין כהגליון מהרש״א (ד״ה אבל) ובית לחם יהודה שכתבו שסעודת חנוכה הוו סעודת מצוה. ואם כן יש ללמוד קל וחומר שאם אבל רשאי להשתתף במסיבת הודאה של חנוכה, כל שכן שרשאים בזמן מלחמה.
וניתן להקל גם לספרדים (אף שכתב השלחן ערוך שסעודות חנוכה הם סעודות הרשות) על פי מה שכתב הגר״ע יוסף (חזון עובדיה חנוכה, עמוד יח) שאם מנצלים מסיבות כאלה לדרשות בדברי תורה ויראת שמים, ודאי אז נחשבות סעודות אלו כסעודות מצוה.