קטשופ חריף
הרב יניב חניאטוכסליותשעו27/11/2015
שאלה:
האם קטשופ חריף נחשב כ"חריף" מבחינה הלכתית לגבי בשר וחלב וכדומה?
תשובה:
נראה לי פשוט שכן. הקטשופ החריף הוא ממש חריף ולכן הוא יחשב כחריף מבחינה הלכתית.תשובות נוספות בנושא-
כשרות
כן, מותר. הכלי הבשרי לא הופך את הפרווה לבשרי. במקרה הכי מחמיר (לדעת האשכנזים), הוא הופך אותו לחזקת בשרי.
כן, מותר. הכלי הבשרי לא הופך את הפרווה לבשרי. במקרה הכי מחמיר (לדעת האשכנזים), הוא הופך אותו לחזקת בשרי.
סכין בשרי לחיתוך לחם
באופן עקרוני אם אתה לא משתמש בסכין הזה לדברים חריפים, והוא היה נקי בזמן החיתוך, מותר לאכול עם זה גבינה.
האשכנזים קצת יותר מחמירים בזה.
באופן עקרוני אם אתה לא משתמש בסכין הזה לדברים חריפים, והוא היה נקי בזמן החיתוך, מותר לאכול עם זה גבינה.
האשכנזים קצת יותר מחמירים בזה.
בצל בכלי חלבי/ בשרי
מההלכה משמע שזה נוגע רק לסכין, החיתוך בסכין מחדיר את הטעם לבצל, ומכיוון שהבצל חריף הטעם הופך לטוב ולכן או חלבי או בשרי.
לגבי ערבוב, אם זה קר, זה בסדר לערבב בכף חלבית או כלי חלבי.
לגבי חם, זה תלוי בעדה, שהרי לספרדים זה מותר לערבב משהו פרווה גם בחם ולאוכלו עם המין השני, ואילו לאשכנזים זה מוגדר "בחזקת חלבי" או בשרי.
מההלכה משמע שזה נוגע רק לסכין, החיתוך בסכין מחדיר את הטעם לבצל, ומכיוון שהבצל חריף הטעם הופך לטוב ולכן או חלבי או בשרי.
לגבי ערבוב, אם זה קר, זה בסדר לערבב בכף חלבית או כלי חלבי.
לגבי חם, זה תלוי בעדה, שהרי לספרדים זה מותר לערבב משהו פרווה גם בחם ולאוכלו עם המין השני, ואילו לאשכנזים זה מוגדר "בחזקת חלבי" או בשרי.
תבניות שלא הוטבלו
1. זה לא פשוט להטביל אם יש לכלוך ממש קשה שלא יורד. כי זה חוצץ בטבילה. צריך לנקות כמה שאפשר, ואם עדיין נשאר לכלוך של ממש, זו בעיה.
2. מכיוון שתבנית לא טבולה לא מטריפה את האוכל (זו מצווה על בעל הבית להטביל, אולם האוכל עצמו לא טרף. לכן מותר לנו לאכול אצל אדם שהכלים שלו כשרים, אולם לא טבולים....). אני חושב שנייר כסף אמור להספיק. מטבילים רק כלים שבאים במגע עם האוכל... ובנייר כסף אין מגע. אני לא יודע לגבי נייר אפיה במפורש, אולם אני מניח שההגיון של מי שאוסר הוא בגלל שנייר אפיה פעמים רבות נקרע ולא מהווה חציצה. זה כמעט ולא קורה בנייר כסף.
3. הרשת לא צריכה הטבלה, כי אוכל לא בא איתה במגע ישיר... מניחים עליה את התבנית.
4. לא צריך הכשר לתנור. כפי שכתבתי כלי לא טבול הוא לא טרף... זו מצווה על הבעלים לטבול ולכן התנור לא צריך הכשר.
בלי קשר ישיר- הכשרת תנור, במקרה שהוא נטרף באמת, היא על ידי ניקוי היטב... ואז על חום גבוה מאוד, כחצי שעה/ שעה
1. זה לא פשוט להטביל אם יש לכלוך ממש קשה שלא יורד. כי זה חוצץ בטבילה. צריך לנקות כמה שאפשר, ואם עדיין נשאר לכלוך של ממש, זו בעיה.
2. מכיוון שתבנית לא טבולה לא מטריפה את האוכל (זו מצווה על בעל הבית להטביל, אולם האוכל עצמו לא טרף. לכן מותר לנו לאכול אצל אדם שהכלים שלו כשרים, אולם לא טבולים....). אני חושב שנייר כסף אמור להספיק. מטבילים רק כלים שבאים במגע עם האוכל... ובנייר כסף אין מגע. אני לא יודע לגבי נייר אפיה במפורש, אולם אני מניח שההגיון של מי שאוסר הוא בגלל שנייר אפיה פעמים רבות נקרע ולא מהווה חציצה. זה כמעט ולא קורה בנייר כסף.
3. הרשת לא צריכה הטבלה, כי אוכל לא בא איתה במגע ישיר... מניחים עליה את התבנית.
4. לא צריך הכשר לתנור. כפי שכתבתי כלי לא טבול הוא לא טרף... זו מצווה על הבעלים לטבול ולכן התנור לא צריך הכשר.
בלי קשר ישיר- הכשרת תנור, במקרה שהוא נטרף באמת, היא על ידי ניקוי היטב... ואז על חום גבוה מאוד, כחצי שעה/ שעה
כ"כ קשה לי שמירת בשר וחלב
זו שאלה מעניינת מבחינתי. בדרך כלל רוב האנשים שקשה להם עם דברים זה יותר בתחומים של חוסר צניעות, או נפילות באינטרנט, וכאן את מתארת קושי אמיתי בתחום שבדרך כלל לא שומעים עליו. כלומר- לכולם קשה עם השש שעות, אולם לא מגדירים את זה כנפילה.
כמה דברים-
א) האיסור של לחכות שעות בין בשר לחלב הוא מדרבנן, ואם מדובר בעוף, זה דרבנן על דרבנן.
ב) חשוב שכל עדה תשמור את המנהגים שלה בהפרדה, אי אפשר "סתם" לעבור ממנהג למנהג. בגמרא מתואר שהיו כאלה (אז) ששמרו 24 שעות. ובכל זאת, לעצם השעות, כלומר 6 או 3, אין ממש מקור ישיר בגמרא, זה פשוט עניין של להמתין בין ארוחות, ורוב האנשים ממתינים שש שעות בין ארוחה לארוחה.
ג) לא ברור מדבריך אם את נשואה או לא, אולם אם לא, הרי שאם תתחתני עם אשכנזי או עם הולנדי, הזמן שלך יתקצר מאוד.
כך ש-
בכל הפעמים שבהם "נפלת", לא היה בזה משהו מדאורייתא, אלא במנהג דרבנן. זה חמור ולא צריך ליפול בזה, אולם זה עדיין לא דאורייתא.
את יכולה לכתחילה לשמור חמש וקצת, כלומר- לא לחכות לסוף השעה השישית, אלא לתחילתה. זה מוריד כמעט שעה שלימה מהעניין.
כמובן שלפחות שלוש חייבים לשמור.
אני לא יודע כמה נס את שותה ביום, אולם ללא קשר עם הבשר והחלב, צריך לבדוק למה זה כל כך קשה לך ולמה את לא מצליחה עד כדי כך לעמוד בזה. למרות שאני מודה ששמעתי על נשים רבות שלא אוכלות בשר במשך השבוע בכלל, בגלל הנס. אולי את צריכה לאכול בשר רק בלילה, לפני השינה, כך שתקומי אחרי שעבר הזמן.
בכל מקרה, לא נראה לי שניתן להתיר לשנות את המנהג לעבור לשלוש שעות, עד שתתחתני עם אשכנזי. אולם ניתן לשמור חמש וקצת ולעבוד ככה שזה יהיה פחות קשה.
זו שאלה מעניינת מבחינתי. בדרך כלל רוב האנשים שקשה להם עם דברים זה יותר בתחומים של חוסר צניעות, או נפילות באינטרנט, וכאן את מתארת קושי אמיתי בתחום שבדרך כלל לא שומעים עליו. כלומר- לכולם קשה עם השש שעות, אולם לא מגדירים את זה כנפילה.
כמה דברים-
א) האיסור של לחכות שעות בין בשר לחלב הוא מדרבנן, ואם מדובר בעוף, זה דרבנן על דרבנן.
ב) חשוב שכל עדה תשמור את המנהגים שלה בהפרדה, אי אפשר "סתם" לעבור ממנהג למנהג. בגמרא מתואר שהיו כאלה (אז) ששמרו 24 שעות. ובכל זאת, לעצם השעות, כלומר 6 או 3, אין ממש מקור ישיר בגמרא, זה פשוט עניין של להמתין בין ארוחות, ורוב האנשים ממתינים שש שעות בין ארוחה לארוחה.
ג) לא ברור מדבריך אם את נשואה או לא, אולם אם לא, הרי שאם תתחתני עם אשכנזי או עם הולנדי, הזמן שלך יתקצר מאוד.
כך ש-
בכל הפעמים שבהם "נפלת", לא היה בזה משהו מדאורייתא, אלא במנהג דרבנן. זה חמור ולא צריך ליפול בזה, אולם זה עדיין לא דאורייתא.
את יכולה לכתחילה לשמור חמש וקצת, כלומר- לא לחכות לסוף השעה השישית, אלא לתחילתה. זה מוריד כמעט שעה שלימה מהעניין.
כמובן שלפחות שלוש חייבים לשמור.
אני לא יודע כמה נס את שותה ביום, אולם ללא קשר עם הבשר והחלב, צריך לבדוק למה זה כל כך קשה לך ולמה את לא מצליחה עד כדי כך לעמוד בזה. למרות שאני מודה ששמעתי על נשים רבות שלא אוכלות בשר במשך השבוע בכלל, בגלל הנס. אולי את צריכה לאכול בשר רק בלילה, לפני השינה, כך שתקומי אחרי שעבר הזמן.
בכל מקרה, לא נראה לי שניתן להתיר לשנות את המנהג לעבור לשלוש שעות, עד שתתחתני עם אשכנזי. אולם ניתן לשמור חמש וקצת ולעבוד ככה שזה יהיה פחות קשה.
כיסוי ראש לאחר החופה
א) לגבי יציאה מחדר הייחוד עם כיסוי ראש, אנא בדקי זאת עם רב, ישם רבנים (כמו הרב אברהם שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב) שממש אסרו זאת. ב) לגבי המטפחת, אם מדובר במטפחת יקרה או בכובע יקר שמשמח את ליבך, תברכי שהחיינו כמו על כל בגד חדש ומשמח.
א) לגבי יציאה מחדר הייחוד עם כיסוי ראש, אנא בדקי זאת עם רב, ישם רבנים (כמו הרב אברהם שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב) שממש אסרו זאת. ב) לגבי המטפחת, אם מדובר במטפחת יקרה או בכובע יקר שמשמח את ליבך, תברכי שהחיינו כמו על כל בגד חדש ומשמח.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא כשרות
מוצרים
