כל ישראל בקבלת שבת

הרב יניב חניאכדטבתתשעג06/01/2013
שאלה:
לרב שלום,רציתי לדעת אם צריך לקרוא את תפילת "כל ישראל" בקבלת שבת או שרק החזן אומר אותה?
תשובה:
לא חייבים, אבל בהחלט אפשר.נהגו לתת צדקה לפני התפילה (הכוונה לתפילת עמידה, כפי שאמרו חז"ל- "רבי אלעזר יהיב (נתן) פרוטה לעני והדר מצלי (ואח"כ התפלל)"). ממילא צריך להשתדל לתת את הצדקה כמה שיותר סמוך לעמידה. על פי דברי האר"י נהגו לתת את הצדקה דווקא בזמן אמירת "ויברך דוד". זהו מצד אחד רק מנהג כך שאם אין לך באותו רגע ניתן לדחות את זה, אבל זה מנהג חשוב שכדאי להשתדל לקיימו.
חכמים קובעים שכל ישראל צריכים להתפלל לכיוון מקום אחד, כל מי שמחוץ לארץ ישראל, מתפלל לכיוון ארץ ישראל, בארץ ישראל מתפללים לכיוון ירושלים ובירושלים לכיוון בית המקדש, כך שכל ארונות הקודש שלנו מכוונים, בעיקרון, לכיוון ירושלים. אולם לא תמיד זה אפשרי, מבחינת המבנה של הבניין וכדומה... ולעיתים קרובות יש סטיות קלות בכיוון. אם הארון בכיוון הנכון באופן כללי ורק איננו מכוון בדיוק, יש להתפלל לכיוון ארון הקודש. פעם גם הייתי בכנס רבנים שהיה בבית מלון, בלי ארון קודש והקיר שאליו התפללנו היה ב"כיוון" אבל בסטיית זווית מסויימת מירושלים, היה שם הרב יעקב אריאל והוא ביקש מכל הרבנים לפנות את הקיר, כלומר- להישאר סכמטית עם המבנה של הבניין ולא להיות ב"זווית". בכל מקרה, אם כל הקהל מתפלל לכיוון אחד, גם אם אתה סבור שיש להתפלל לכיוון אחר, עדיף לשמור על הכיוון של הקהל ולא להיות בכיוון שונה מכולם.
א) אני חושב שאין ממש רבנים שיודעים, אולי בודדי בודדים, וגם הם, אם הם גדולים באמת, הם לא עושים את זה בפועל.
ב) יש כל כך הרבה טעויות אפשריות, כל כך הרבה גורמים שרק תאריך הלידה לא יכול להיות פרמטר אמיתי.
ג) גדולי עולם וגדולי הדורות תמיד טענו שאין צורך ללכת לדברים כאלו, מה גם שבימינו יש כל כך הרבה שקרנים ורמאים שכמעט אי אפשר לדעת מי מרמה ומי לא.
ד) אני בטח ובודאי שלא עושה דברים כאלו.
לכאורה אין דרך לדעת בודאות, אם היתה כולם היו משתמשים בה ובודקים. צריך לנסות להתרשם מהמידות של האדם, לרדת באמת לעומקה של האישיות ולא ללכת שולל אחרי מילים יפות, לנסות ולשאול שאלות על כל מיני מצבים וללמוד מהן ולראות איך הוא מגיב לדברים לא נעימים (כל מיני הרפתקאות קטנות שעוברות על כולנו), צריך גם להיזהר לא להסתנוור וללכת על העסקה בגלל הלהט להתחתן, אלא להשתדל לבדוק היטב.







