הסנה
הרב יניב חניאיטטבתתשעג01/01/2013
שאלה:
למה הקב"ה התגלה למשה דווקא בסנה?
תשובה:
רבי יהושע בן קרחה, ככל הנראה לצערו, היה ידוע כמתווכח גדול עם הנוצרים. גם לגבי הסנה מספר לנו המדרש שהוא נשאל וענה ל"גוי", תשובה שמלמדת קצת גם תפיסתו את נושא הויכוחים- "שאל גוי אחד את רבי יהושע בן קרחה- מה ראה הקב"ה לדבר עם משה מתוך הסנה? אמר לו, אילו מתוך חרוב ושקמה כך היית שואלני? אלא להוציאך חלק אי אפשר. למה מתוך הסנה ללמדך שאין מקום פנוי ללא שכינה אפילו סנה". נראה שיש בדברי רבי יהושע בן קרחה שתי תשובות על השאלה... הראשונה היא תשובה שנראית "מתחמקת" אולם בהחלט יתכן שיש בה עומק רב והשניה היא תשובה ישירה יותר.
תשובתו השניה של רבי יהושע בן קרחה נראית פשוטה יותר להבנה- הקב"ה התגלה למשה בסנה דווקא כדי ללמדך שאפילו בסנה, הנמוך כל כך, שרויה שכינה. גם בקוצים, בברקנים, במקומות ובדברים הפחות טובים שבעולם הקב"ה שוכן, מופיע ומנהיג. יתכן ויש כאן התעמתות ישירה עם התפיסה הגויית של "אל טוב ואל רע" או לפחות זו שטוענת שהקב"ה לא מתגלה בחלקים הפחות טובים של העולם. גם שם, מגלה לנו הסנה דרך רבי יהושע בן קרחה, השכינה שורה. התשובה הראשונה מצריכה יותר הבנה, במבט ראשון אפשר היה לומר שיש כאן תשובה מוטרדת, כלומר רבי יהושע בן קרחה אומר לגוי, מה העניין לשאול, אם זה היה חרוב הרי לא היית שואל, אז למה סנה זו שאלה? זו סתם הטרדה. אולם נראה שבעומק התשובה ניתן להשוות אותה לתשובה השניה. הרי הקב"ה נמצא בכל מקום, החל מחרובים ושקמות ועד לסנה הקטן... אז מדוע אתה שואל על הסנה? בניגוד לתשובה השניה יש בכך מעט לעג על הגישה של הגוי- למה הקב"ה שוכן בחרובים אתה מבין ואילו למה הוא שוכן בסנה לא? הקב"ה שוכן בכל העולם כולו, מנהיג את העולם כולו, מהגדול ועד הקטן. אתה אולי סבור שאתה מבין מדוע הוא שוכן בגדול ולכן אתה שואל על הקטן... אולם עצם ההבנה שלך היא טעות, כי כלפי הקב"ה אין הבדל בין חרוב לבין סנה ושריית השכינה בשניהם היא נס גדול.
אין ספק שזה קשה מאוד, החייץ הזה שיש בין התפילות שלנו למציאות. אולם, נסה לדמיין מה היה קורה אילו כל דבר שאתה מתפלל עליו היה מתגשם מיד- הרי שאתה הייתהופך להיות האלוקים בעצמך, כל דבר בעולם,תפילה קטנה- והנה זה קורה. האם היית אלוקים טוב? הרי ברור לך שיש לך מגבלות ובעיות ושאתה, כמו כל בני האדם, לא מתאים להיות הקב"ה בכבודו ובעצמו.... מכאן, שיש הבדל וחייץ בין בני האדם לקב"ה ושהוא יודע קצת יותר טוב מאיתנו מה נכון שיקרה ומה לא, ובכח כך הוא גם בוחר אילו תפילות לקבל ואילו תפילות לא לקבל... והכל טוב, כי הוא יודע יותר טוב מאיתנו מה נכון...
שלום רב, בעבר עניתי מספר פעמים על השאלה הזו, אני מצרף קישורים, אם יהיו שאלות נוספות בעניין אשמח להבהיר: http://www.shoresh.org.il/spages/shut/main.aspx?id=1895 http://www.shoresh.org.il/spages/shut/main.aspx?id=2398 וכן שאלה בתחומים אלו (רחבה יותר): http://www.shoresh.org.il/spages/shut/main.aspx?id=1514 בהצלחה וברכה
השנה חל תשעה באב במוצאי שבת, ויש לכך כמה משמעויות הלכתיות-
אוכלים סעודה שלישית שהיא גם סעודה מפסקת. עד השעה שבע וארבעים. מותר לאכול כמה שרוצים ומה שרוצים בסעודה זו, כולל בשר ואוכלים על השולחן. להבדיל משנה "רגילה", שבה אוכלים רק תבשיל אחד ועל הרצפה.
לאחר הארוחה מחכים שתצא שבת (שעה שמונה וחצי), אומרים "המבדיל בין קודש לחול", מחליפים לבגדי חול, מורידים נעליים ושמים נעליים שמתאימים לתשעה באב (לא נעלי עור). ואז הולכים לבית כנסת לערבית.
תוך כדי ערבית מדליקים נר ומברכים עליו "בורא מאורי האש". הבדלה על היין, בלבד, עושים במוצאי תשעה באב ביום ראשון. את היין של ההבדלה שביום ראשון בערב, ספרדים נוהגים לשתות.
לדעת ה"ספרדים", מקלחת וכביסה מותר מיד בצאת הצום (יש מחמירים בכיבוס). אכילת בשר, שתיית יין ומוסיקה נהוג לא לשמוע לפני י' באב בצהריים (יום שני), כמו כן נהגו לא להסתפר ולא לברך שהחיינו לפני חצות של יום י באב.
אסור לשטוף את כלי הארוחה שבשבת וכדומה עד מוצאי תשעה באב, כך שאולי רצוי לאכול בחד פעמי.
מי שממש סובל מריח הפה, יכול לצחצח שיניים לפני כניסת הצום (לפני שבע וארבעים), עם משחה נוזלית, מי פה, ובעדינות רבה כדי שלא יצא דם.
1) לכאורה אם זה באונס, ולא התכוונים להנות, הרי שאין בזה בעיה. 2) על כל מי שהוא לא מהמשפחה הקרובה. דהיינו, אחים, אחיות, אבא ואמא ורובם מתירים גם סבא וסבתא.
אם הוא נפטר בחודש אדר רגיל, בשנה לא מעוברת, עושים את האזכרה באדר ב, לפי מנהג הפספרדים ורוב האשכנזים.
אם הוא נפטר בחודש אדר א, עושים את האזכרה בחודש אדר א.
אזכרת ה12 חודש היא לפי החודשים ולא השנה ולכן עושים אותה שניים עשר חודשים אחרי יום הפטירה.
