לימוד גמרא בעזרת הכלים המודרניים

הרב יניב חניאכאיירתשעז16/05/2017
שאלה:
אמש היה לי ויכוח ארוך בבית כנסת עם בחור לגבי לימוד גמרא עם העזרים המודרניים, כמו שטיינזלץ, שוטנשטיין וכדומה. הוא טען שבימינו אין שום סיבה ללמוד אחרת ושחבל על הזמן בשבירת הראש להבין גמרא בלעדי זה... ושהם מביאים כל כך הרבה הרחבות שחבל לפספס. הייתי שמח לשמוע את דעת הרב בעניין
תשובה:
זו שאלה חשובה מאוד ואני די שמח עליה.האמת היא שגם לי יצא לאחרונה לשמוע את האמירות הללו... וחשוב להתייחס אליהן. אני מניח שזה נובע מהשפע הגדול והעצום, ברוך השם, של ספרים חדשים בסגנונות כאלו ומכך שיש יותר ויותר ספרים שהם מאוד מפורשים ומפורטים.
אז בשלב ראשון נאמר- אם מישהו לא יודע ללמוד גמרא, אם זמנו דחוק או שאין לו מנוחת נפש, או אם הוא נתקל בקושי בהבנה והוא צריך להבין מה כתוב בצורה ברורה- הכלים הללו הם מצויינים. למי שרוצה להיכנס לעולמה של גמרא, להבין סוגיות היטב והוא מתקשה עם השלבים הראשונים או עם הארמית, זה מצויין, נפלא ופותח עולם שלם שהיה סגור לרבים.
מצד שני, תורה שבעל פה איננה רק "להבין את החומר", חשוב ועקרוני ככל שיהיה. אנחנו יודעים שבתקופות מסויימות היה איסור גדול מאוד לכתוב את התורה שבעל פה, ממש איסור חמור. למה? כי התורה שבעל פה היא דבר מתפתח, דבר שעובר מדור לדור בצורה מסויימת ומכיל הרבה מעבר ל"מילים" (כמובן שיש עוד יסודות בעניין של תורה שבעל פה שלא נכתבה, אולם אני מתייחס רק לפן הזה כרגע- הפן של העברת דברים בצורה לא ישירה...). התורה היא כמו שירה, ובשירה לא כותבים הכל, זה אחד ההבדלים המהותיים שבינה לבין פרוזה. בשירה יש רווח בין השורות שאותו צריך למלא... עוד בעניין הזה ניתן לשמוע בשיעור פרשת שבוע על פרשת בשלח.
והתורה היא כזאת, היא כתובה פעמים רבות בצורה שמחייבת דרישה, לפעמים אפילו בצורה כזו שנתקע, כדי שנהיה חייבים לדרוש. הרי כל מי שלומד משנה מבין שזה כך, שחכמים ב"כוונה" סדרו את הדברים בצורה לא פשוטה, כדי שנוכל ונצטרך להרחיב, ללמוד עוד, להתאמץ.
המאמץ הוא לא רק עניין של "דרוש וקבל שכר", כלומר- שכר על עצם המאמץ, המאמץ הוא חלק מהעניין, הוא הופך את התנאים והאמוראים לחלק ממך, כי אתה לא מבין אותם, אתה מתאמץ, אתה משתגע, אתה יוצא מדעתך ואתה חושף על ידי עולמות שלמים שלא "כתובים". הבעיה, לענ"ד, עם פירוש מפורט מידי, הוא שהוא מגביל לכתוב, הוא "מפרש אתהמילים" ולכן ממילא דוחה את המאמץ.
אולם לא רק זאת... פעמים רבות הקושי בהבנת הגמרא מפתח את הצורך להבין יותר וממילא לראות יותר דעות, יותר הסברים. באופן פרדוקסלי, אולי, פעמים רבות אנשים קטנים כמונו מוסיפים הרבה על הדחורות הקודמים, נלחמים על דעות, מקבלים דעת פרשן מסויים ודוחים אחרת... ויש כמעט לכל שורה בתורה שבעל פה הרבה הסברים, המון דעות, תיקונים, הגהות ומשמעויות... ופירוש "פשוט" מידי כובל אותך לדעה מסויימת. כובל אותך להבנה אחת ולא לאחרות. כבר "אין לחפש", כי הבנת והכל, לכאורה, מיושב. וזה פספוס גדול.
בקיצור- אם המטרה היא להבין, להבין את המילים, אז ניתן בהחלט ללמוד מכל התלמודים החדשים, אבל אם רוצים ל"למוד", לחפור, להעמיק ולהפוך לחלק מהתורה, צריך לשבור את הראש.
תשובות נוספות בנושא-
כרשינין
כרשינין הוא סוג של צמח, קטנית ככל הנראה, שנועד למאכל בהמה. בשל כך יש בגמרא הרבה איזכורים שלו, שקושרים לשימוש בו, להפרשת מעשרות ממנו וכדומה. בכל מקרה זה צמח שאוכלות אותו בהמות בדרך כלל.
כרשינין הוא סוג של צמח, קטנית ככל הנראה, שנועד למאכל בהמה. בשל כך יש בגמרא הרבה איזכורים שלו, שקושרים לשימוש בו, להפרשת מעשרות ממנו וכדומה. בכל מקרה זה צמח שאוכלות אותו בהמות בדרך כלל.
פרוש מילה בארמית
מייתורא זה למעשה הקדמה ומילה, כלומר המ"ם היא למעשה מם ה"ממנו", כלומר- "מ-ייתורא", מהיתור.
מזה שיש כאן אות או מילה מיותרת לומדים משהו, מייתורא דהא פירושו מהאות הא המיותרת, מיתורא ד"שבת" פירושו מהמילה שבת המיותרת, מייתורא הכוונה שלומדים משהו מייתור של מילה, אות וכדומה.
מייתורא זה למעשה הקדמה ומילה, כלומר המ"ם היא למעשה מם ה"ממנו", כלומר- "מ-ייתורא", מהיתור.
מזה שיש כאן אות או מילה מיותרת לומדים משהו, מייתורא דהא פירושו מהאות הא המיותרת, מיתורא ד"שבת" פירושו מהמילה שבת המיותרת, מייתורא הכוונה שלומדים משהו מייתור של מילה, אות וכדומה.
אדם שחזר בשאלה
א) אני כמובן מכיר את הדמות וגם פגשתי מעט מהדברים שהוא מפיץ.
ב) חשוב לדעת שזה לא כל כך חדש וזה דבר שקרה בעבר, בהיסטוריה היהודית ישנם כמה וכמה ש"שנו ופירשו", היו גדולי תורה ובמקרים מסויימים אפילו גדולי עולם, ובכל זאת התקלקלו בהמשך והפכו להיות אויבי הדת. הדוגמא הקיצונית ביותר היא כמובן ישו, שהיה מהתנאים, לא פחות, והקים דת חדשה ששפכה את דמה של היהדות... אולם לא רק הוא. ידועים רבים כאלו במהלך השנים. פעמים רבות אנשים אלו, יהודים אלו, לקחו את הידע הקודם שלהם, את ההיכרות הפנימית עם היהדות ותורתה כדי להשמיץ ולבקר. כך שזה לא ממש מפתיע שיש בתקופתינו מישהו כזה. אני יכול להעלות כרגע בזכרוני לפחות עוד שניים כאלו שחיים ממש בימינו.
ג) אולם לעצם העניין, כל מי ששומע אפילו מעט מדבריו של ירון ידען, או של הקבוצה שלו, רואה שיש מאפיין מאוד ברור לשיטה- השיטה לוקחת אימרות חז"ל, שנראות מוזרות ולעיתים הזויות, והופכת אותן לחוכא ואיטלולא. מכיוון שהיהדות היא דת של רבנים ושל חכמי התלמוד, יהדות פרושית, הרי שממילא כך הם הופכים גם את היהדות עצמה לחוכא ואיטלולא. לעניות דעתי הבעיה המרכזית של ה"שיטה" הזו היא חוסר הבנה של אימרות חכמים, וקריאה פשוטה ופשטנית שלהם. קריאה כזו יכולה לאפיין גם מי שחזר בתשובה, למד בכולל, ואולי אפילו היה ראש כולל. לימוד פשטני של המילים של חכמים והתייחסות אליהם לפי פשט דבריהם.
הנקודה המרכזית היא להבין שדברי חז"ל אינם מביאים תיאור מדעי אלא "תיאור תורני". השפה של חכמים אינה מחוייבת לכללים פיסיקלים או ביולוגים אלא ללימוד ולבירור של דין או הלכה מסויימת. בדיוק כמו שכשמהנדסים נפגשים הם מדברים בקודים, שיכולים להישמע מוזרים לאנשים מבחוץ (כמו לדוגמא שאחד ועוד אחד זה עשר, כמו שיוצא בחישוב על בסיס שתיים), כך גם חכמים מדברים בשפה שנועדה להביע או להביא לידי ביטוי מהלכים רוחניים. ייתכן מאוד שבראייה הלכתית כינה נוצרת מזיעה! חכמים רצו לבטא את הרעיון ההלכתי ולא היו מחוייבים לצדק המדעי שבעניין. כך זה בתחומים רבים - אנחנו צריכים לנסות ולהבין את המסר של חז"ל ואת מה שעומד אחרי הדברים.
לא צריך להבין מכאן, שחכמים יכולים לומר טעויות מדעיות והסברים לא נכונים למציאות ואנחנו צריכים לשתוק. אלא שבכל מקום שישנה בעיה בהתאמה בין המציאות לדברי חז"ל צריך להבין מה בדיוק היה המסר שרצו חכמים להעביר ומה הוביל ל"טעות". כבר הסברנו, שדברי חכמים הם תורה שבעל פה, ולכן הם צריכים בירור ולימוד כמו כל לימוד תורה.
הניסיון ללמוד את הביטוי "שכינה נוצרת מזיעה", כפשוטו דומה לניסיון לקרוא ספר אלקטרוניקה בתור ספר הרפתקאות או פסיכולוגיה. זה פשוט לא עובד. חכמים השתמשו בלשון "מקצועית", בלשון תורנית שעניינה להבהיר סוגיות הלכתיות, רוחניות והלכתיות בלבד... לא ענייני מדע או מציאות.
זו, לצערנו, טעות שגם ראשי כוללים יכולים לעשות... ומי שקורא כך את התלמוד, הוא מועד לטעות, הוא מועד לנפילה אמונית חזקה ולכן אני סבור שירון ידען לא "פתאום" גילה תורה לא נכונה, אלא מתחילה למד תורה לא נכונה. מתחילה בכלל לא נגע בתורה האמיתית. בחינה של חכמים בעיניים כאלו היא פשוט טעות נוראית, שממילא מובילה לחוסר אמונה הולך וגובר.
כמובן שכל זה מצטרף לכל מיני בעיות אחרות בשיטה שלהם, כמו העובדה שזה הפך להיות פרנסה של ממש להשמיץ את היהדות. לעניות דעתי מספיק לראות את המוטיבציה של ידען ואנשיו כדי לראות שזה עדיין מציק להם מבפנים, שהם לא ממש בטוחים ולכן חייבים לחפור ולחפור ולמצוא עוד דברים שיעזרו להם להצדיק את השנאה היוקדת ליהדות ולתורה... הרי אם הם באמת היו מזלזלים כל כך בתורה שבעל פה, לא היה צורך להשמיץ ולחפור וללמוד בצורה עקומה את התלמוד. אני מעולם לא אטרח ללמוד את הכתבים של זאוס, לדוגמא, ולמצוא בהם "סתירות מדעיות", או בדיחות אחרות, כי אני פשוט לא לוקח את העבודה זרה ברצינות, ולכן עצם העיסוק האינטנסיבי הזה מלמד, לדעתי, על חולשת הדעת והרצון להתעמת שוב ושוב עם הפנימיות הזועקת לתשובות אמיתיות.
א) אני כמובן מכיר את הדמות וגם פגשתי מעט מהדברים שהוא מפיץ.
ב) חשוב לדעת שזה לא כל כך חדש וזה דבר שקרה בעבר, בהיסטוריה היהודית ישנם כמה וכמה ש"שנו ופירשו", היו גדולי תורה ובמקרים מסויימים אפילו גדולי עולם, ובכל זאת התקלקלו בהמשך והפכו להיות אויבי הדת. הדוגמא הקיצונית ביותר היא כמובן ישו, שהיה מהתנאים, לא פחות, והקים דת חדשה ששפכה את דמה של היהדות... אולם לא רק הוא. ידועים רבים כאלו במהלך השנים. פעמים רבות אנשים אלו, יהודים אלו, לקחו את הידע הקודם שלהם, את ההיכרות הפנימית עם היהדות ותורתה כדי להשמיץ ולבקר. כך שזה לא ממש מפתיע שיש בתקופתינו מישהו כזה. אני יכול להעלות כרגע בזכרוני לפחות עוד שניים כאלו שחיים ממש בימינו.
ג) אולם לעצם העניין, כל מי ששומע אפילו מעט מדבריו של ירון ידען, או של הקבוצה שלו, רואה שיש מאפיין מאוד ברור לשיטה- השיטה לוקחת אימרות חז"ל, שנראות מוזרות ולעיתים הזויות, והופכת אותן לחוכא ואיטלולא. מכיוון שהיהדות היא דת של רבנים ושל חכמי התלמוד, יהדות פרושית, הרי שממילא כך הם הופכים גם את היהדות עצמה לחוכא ואיטלולא. לעניות דעתי הבעיה המרכזית של ה"שיטה" הזו היא חוסר הבנה של אימרות חכמים, וקריאה פשוטה ופשטנית שלהם. קריאה כזו יכולה לאפיין גם מי שחזר בתשובה, למד בכולל, ואולי אפילו היה ראש כולל. לימוד פשטני של המילים של חכמים והתייחסות אליהם לפי פשט דבריהם.
הנקודה המרכזית היא להבין שדברי חז"ל אינם מביאים תיאור מדעי אלא "תיאור תורני". השפה של חכמים אינה מחוייבת לכללים פיסיקלים או ביולוגים אלא ללימוד ולבירור של דין או הלכה מסויימת. בדיוק כמו שכשמהנדסים נפגשים הם מדברים בקודים, שיכולים להישמע מוזרים לאנשים מבחוץ (כמו לדוגמא שאחד ועוד אחד זה עשר, כמו שיוצא בחישוב על בסיס שתיים), כך גם חכמים מדברים בשפה שנועדה להביע או להביא לידי ביטוי מהלכים רוחניים. ייתכן מאוד שבראייה הלכתית כינה נוצרת מזיעה! חכמים רצו לבטא את הרעיון ההלכתי ולא היו מחוייבים לצדק המדעי שבעניין. כך זה בתחומים רבים - אנחנו צריכים לנסות ולהבין את המסר של חז"ל ואת מה שעומד אחרי הדברים.
לא צריך להבין מכאן, שחכמים יכולים לומר טעויות מדעיות והסברים לא נכונים למציאות ואנחנו צריכים לשתוק. אלא שבכל מקום שישנה בעיה בהתאמה בין המציאות לדברי חז"ל צריך להבין מה בדיוק היה המסר שרצו חכמים להעביר ומה הוביל ל"טעות". כבר הסברנו, שדברי חכמים הם תורה שבעל פה, ולכן הם צריכים בירור ולימוד כמו כל לימוד תורה.
הניסיון ללמוד את הביטוי "שכינה נוצרת מזיעה", כפשוטו דומה לניסיון לקרוא ספר אלקטרוניקה בתור ספר הרפתקאות או פסיכולוגיה. זה פשוט לא עובד. חכמים השתמשו בלשון "מקצועית", בלשון תורנית שעניינה להבהיר סוגיות הלכתיות, רוחניות והלכתיות בלבד... לא ענייני מדע או מציאות.
זו, לצערנו, טעות שגם ראשי כוללים יכולים לעשות... ומי שקורא כך את התלמוד, הוא מועד לטעות, הוא מועד לנפילה אמונית חזקה ולכן אני סבור שירון ידען לא "פתאום" גילה תורה לא נכונה, אלא מתחילה למד תורה לא נכונה. מתחילה בכלל לא נגע בתורה האמיתית. בחינה של חכמים בעיניים כאלו היא פשוט טעות נוראית, שממילא מובילה לחוסר אמונה הולך וגובר.
כמובן שכל זה מצטרף לכל מיני בעיות אחרות בשיטה שלהם, כמו העובדה שזה הפך להיות פרנסה של ממש להשמיץ את היהדות. לעניות דעתי מספיק לראות את המוטיבציה של ידען ואנשיו כדי לראות שזה עדיין מציק להם מבפנים, שהם לא ממש בטוחים ולכן חייבים לחפור ולחפור ולמצוא עוד דברים שיעזרו להם להצדיק את השנאה היוקדת ליהדות ולתורה... הרי אם הם באמת היו מזלזלים כל כך בתורה שבעל פה, לא היה צורך להשמיץ ולחפור וללמוד בצורה עקומה את התלמוד. אני מעולם לא אטרח ללמוד את הכתבים של זאוס, לדוגמא, ולמצוא בהם "סתירות מדעיות", או בדיחות אחרות, כי אני פשוט לא לוקח את העבודה זרה ברצינות, ולכן עצם העיסוק האינטנסיבי הזה מלמד, לדעתי, על חולשת הדעת והרצון להתעמת שוב ושוב עם הפנימיות הזועקת לתשובות אמיתיות.
תעסוקה ועבודה
בודאי שיש קשר בין מצב רוח לביטחון עצמי, ככל שמצב הרוח טוב יותר, כך יש יותר כח לחיות, להתקדם, לעשות ובטחון עצמי.
לא הבנתי משאלתך מדוע אתה מאוכזב מהמעבר לעבודה, האם זה מבחינה דתית? מבחינה אחרת?
בכל מקרה אני מברך אותך שתצליח ותתקדם ותסתדר בכל מה שתרצה, אתה וחברך.
עשרת הצדיקים
בהנחה שהשאלה רצינית...
יש שלוש מקורות בחז"ל לגבי אלו שנכנסו בחייהן לגן עדן... באחד יש שבעה שמות, באחד תשעה ובאחד עשרה.
לגבי ה"הובטח להם", לא ברור לי מדוע הדגישו זאת בסרט "חגיגה בסנוקר", כי בחז"ל כתוב שהם נכנסו ממש חיים.
המקורות:
עשרה: (אוצר המדרשים) עשרה צדיקים נכנסו בחייהם לגן עדן ואלו הן: חנוך בן ירד, אליעזר עבד אברהם, בתיה בת פרעה, סרח בת אשר, אליהו הנביא, משיח בן דוד, חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, יעבץ בן רבי, ויהושע בן לוי. - עשרה הרוגי מלכות ואלו הן: רבי ישמעאל בן אלישע, רבי ישבב הסופר, רבן שמעון בן גמליאל, רבי חוצפית המתורגמן, רבי עקיבא בן יוסף, רבי חנניא סגן הכהנים, רבי שמעון בן עזאי, רבי אלעזר בן חרסום, רבי יהודה בן בבא, ורבי חנניה בן תרדיון.
תשעה: (מסכת דרך ארץ פרק א) תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן, ואילו הן, חנוך, אליהו, ומשיח, ואליעזר עבד אברהם, ועבד מלך הכושי, וחירם מלך צור, ויעבץ בן בנו של ר' יהודה הנשיא, וסרח בת אשר, ובתיה בת פרעה , ויש אומרים, הוצא חירם מלך צור, והכנס תחתיו ר' יהושע בן לוי.
שבעה: (מסכת כלה רבתי פרק ג) שבעה נכנסו בחייהם לגן עדן, אלו הן, סרח בת אשר, ובתיה בת פרעה , חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, אליעזר עבד אברהם, ובן בנו של ר' יהודה הנשיא, ויעבץ, ויש אומרים אף ר' יהושע בן לוי.
בהנחה שהשאלה רצינית...
יש שלוש מקורות בחז"ל לגבי אלו שנכנסו בחייהן לגן עדן... באחד יש שבעה שמות, באחד תשעה ובאחד עשרה.
לגבי ה"הובטח להם", לא ברור לי מדוע הדגישו זאת בסרט "חגיגה בסנוקר", כי בחז"ל כתוב שהם נכנסו ממש חיים.
המקורות:
עשרה: (אוצר המדרשים) עשרה צדיקים נכנסו בחייהם לגן עדן ואלו הן: חנוך בן ירד, אליעזר עבד אברהם, בתיה בת פרעה, סרח בת אשר, אליהו הנביא, משיח בן דוד, חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, יעבץ בן רבי, ויהושע בן לוי. - עשרה הרוגי מלכות ואלו הן: רבי ישמעאל בן אלישע, רבי ישבב הסופר, רבן שמעון בן גמליאל, רבי חוצפית המתורגמן, רבי עקיבא בן יוסף, רבי חנניא סגן הכהנים, רבי שמעון בן עזאי, רבי אלעזר בן חרסום, רבי יהודה בן בבא, ורבי חנניה בן תרדיון.
תשעה: (מסכת דרך ארץ פרק א) תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן, ואילו הן, חנוך, אליהו, ומשיח, ואליעזר עבד אברהם, ועבד מלך הכושי, וחירם מלך צור, ויעבץ בן בנו של ר' יהודה הנשיא, וסרח בת אשר, ובתיה בת פרעה , ויש אומרים, הוצא חירם מלך צור, והכנס תחתיו ר' יהושע בן לוי.
שבעה: (מסכת כלה רבתי פרק ג) שבעה נכנסו בחייהם לגן עדן, אלו הן, סרח בת אשר, ובתיה בת פרעה , חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, אליעזר עבד אברהם, ובן בנו של ר' יהודה הנשיא, ויעבץ, ויש אומרים אף ר' יהושע בן לוי.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא תורה/ פרשת שבוע
מוצרים








