עשרת הצדיקים

הרב יניב חניאיאניסןתשסד02/04/2004
שאלה:
שלום לכבוד הרב, מיהם עשרת הצדיקים אשר בחייהם הובטח להם להכנס לגן עדן? תודה
תשובה:
בהנחה שהשאלה רצינית...יש שלוש מקורות בחז"ל לגבי אלו שנכנסו בחייהן לגן עדן... באחד יש שבעה שמות, באחד תשעה ובאחד עשרה.
לגבי ה"הובטח להם", לא ברור לי מדוע הדגישו זאת בסרט "חגיגה בסנוקר", כי בחז"ל כתוב שהם נכנסו ממש חיים.
המקורות:
עשרה: (אוצר המדרשים) עשרה צדיקים נכנסו בחייהם לגן עדן ואלו הן: חנוך בן ירד, אליעזר עבד אברהם, בתיה בת פרעה, סרח בת אשר, אליהו הנביא, משיח בן דוד, חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, יעבץ בן רבי, ויהושע בן לוי. - עשרה הרוגי מלכות ואלו הן: רבי ישמעאל בן אלישע, רבי ישבב הסופר, רבן שמעון בן גמליאל, רבי חוצפית המתורגמן, רבי עקיבא בן יוסף, רבי חנניא סגן הכהנים, רבי שמעון בן עזאי, רבי אלעזר בן חרסום, רבי יהודה בן בבא, ורבי חנניה בן תרדיון.
תשעה: (מסכת דרך ארץ פרק א) תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן, ואילו הן, חנוך, אליהו, ומשיח, ואליעזר עבד אברהם, ועבד מלך הכושי, וחירם מלך צור, ויעבץ בן בנו של ר' יהודה הנשיא, וסרח בת אשר, ובתיה בת פרעה , ויש אומרים, הוצא חירם מלך צור, והכנס תחתיו ר' יהושע בן לוי.
שבעה: (מסכת כלה רבתי פרק ג) שבעה נכנסו בחייהם לגן עדן, אלו הן, סרח בת אשר, ובתיה בת פרעה , חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, אליעזר עבד אברהם, ובן בנו של ר' יהודה הנשיא, ויעבץ, ויש אומרים אף ר' יהושע בן לוי.
תשובות נוספות בנושא-
דבר תורה בשולחן שבת
שלום רב,
אני חושב שחבל שתוותרי על דבר התורה בגלל המריבות או אי ההסכמה של הוריך, אבל שמצד שני זה לא פשוט לגרום לויכוח ועוד בשבת.
הייתי מציע שתנסי לומר דברי תורה "פרווה" יותר, אולי דברים שלא ירגיזו כל כך את אביך ולא יגרום לו לזלזל.
כמו כן אני מבקש לחזק את ידיך, זה בטח לא פוט לך להיאבק ולרצות לומר דברי תורה כאשר לאביך זה פשוט חשוב. ולכן אני רוצה לציין את התפעלותי מכך שאת רוצה להמשיך ולהתמיד.
שלום רב,
אני חושב שחבל שתוותרי על דבר התורה בגלל המריבות או אי ההסכמה של הוריך, אבל שמצד שני זה לא פשוט לגרום לויכוח ועוד בשבת.
הייתי מציע שתנסי לומר דברי תורה "פרווה" יותר, אולי דברים שלא ירגיזו כל כך את אביך ולא יגרום לו לזלזל.
כמו כן אני מבקש לחזק את ידיך, זה בטח לא פוט לך להיאבק ולרצות לומר דברי תורה כאשר לאביך זה פשוט חשוב. ולכן אני רוצה לציין את התפעלותי מכך שאת רוצה להמשיך ולהתמיד.
שאלה לרב.
לא בדיוק הבנתי אם את מצפה לקבל את דעתי או לחילופין לשמוע מה פסקו במאה ה16. אני בכל מקרה אכתוב את דעתי. א. אם מדובר מבחינה הלכתית, לכאורה הוא יכול להכריח את אשתו לעלות או לקבל גט. אישית, הייתי מייעץ לו לעשות הכל כדי לשכנע אותה ואם זה לא יצליח, לעשות התרת נדרים על הנדר. ב. נראה פשוט ששמעון לא יהיה חייב לשלם את התשלום הכפול, מכיוון שהוא קיבל על עצמו את ההתחייבות ללא אמונה ממשית שהדבר באמת יקרה (מה שמכונה בהלכה "אסמכתא") ולכן הוא לא באמת התכוון להתחייב, מצד שני נראה שאם ראובן ירצה לבטל את העסקה, בטענה שהוא סבר שבאמת יקבל כפול, הוא יוכל לקבל את החפץ בחזרה. ברכות
לא בדיוק הבנתי אם את מצפה לקבל את דעתי או לחילופין לשמוע מה פסקו במאה ה16. אני בכל מקרה אכתוב את דעתי. א. אם מדובר מבחינה הלכתית, לכאורה הוא יכול להכריח את אשתו לעלות או לקבל גט. אישית, הייתי מייעץ לו לעשות הכל כדי לשכנע אותה ואם זה לא יצליח, לעשות התרת נדרים על הנדר. ב. נראה פשוט ששמעון לא יהיה חייב לשלם את התשלום הכפול, מכיוון שהוא קיבל על עצמו את ההתחייבות ללא אמונה ממשית שהדבר באמת יקרה (מה שמכונה בהלכה "אסמכתא") ולכן הוא לא באמת התכוון להתחייב, מצד שני נראה שאם ראובן ירצה לבטל את העסקה, בטענה שהוא סבר שבאמת יקבל כפול, הוא יוכל לקבל את החפץ בחזרה. ברכות
קניית טלית ותפילין לחיילים ממעשר כספים
שלום לשואל, ואשריכם ישראל שתמיד עושים ככל יכולתם עבור הזולת.
הנה הרב משה פינשטיין (בשו״ת אגרות משה יו״ד ח״ב סימן קמא) מיאן בדבר וכתב וז״ל: "אין עיקר מצות צדקה אלא בעניני אכילה ושתיה ומלבושים, ולא בקניית דברים הצריכים למצוה...וליתן מעות לעני לקנות תפילין ומזוזה וציצית אינו ענין צדקה, אלא דבר גדול הוא במה שעושה שיוכל העני לקיים מצות השם".
ומדבריו אלו עולה שאף שאכן דבר גדול הוא, אולם אי אפשר לרכוש ממעות צדקה עבור החיילים ציצית ותפילין, וכך אכן כתב הרמ״א (יו״ד סימן רמט ס״א) בשם המהרי״ל שאין לעשות ממעשר שלו דבר מצוה, כגון נרות לבית הכנסת או שאר דבר מצוה, רק יתננו לעניים.
ואין לחלק בין צדקה למעשר, שהמעשר הוא שיעור הצדקה שיש לאדם ליתן, וכמובא בשולחן ערוך (יו״ד סימן רמט ס״א): "שיעור נתינתה (של מצות הצדקה) אם ידו משגת יתן כפי צורך העניים. ואם אין ידו משגת כל כך, יתן עד חומש נכסיו, מצוה מן המובחר. ואחד מעשרה- מדה בינונית. פחות מכאן עין רעה״.
אלא שיש שהתירו לקנות בכספי מעשר דברי מצוות על מנת לזכות בהם אחרים. וכך הביאו הט״ז והש״ך (על דברי הרמ״א דלעיל) שמותר ליתן מן המעשר על מנת לזכות להיות בעל ברית או להכניס חתן וכלה לחופה, וכן לקנות ספרים על מנת להשאילן לאחרים ללמוד בהם.
אלא שיש לדעת שההיתר הנ״ל הוא רק עבור מצוות שאינו חייב לקיימן. ועל זה אמרו את הכלל ש’דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין’, כלומר שמצוות שיש עליו חיוב לקיימן, כגון מזוזה או תפילין לעצמו אינו יכול לקנותן בכספי מעשר אלא רק מכספו שלו.
ועל פי דברים אלו הסביר בבאר הגולה (אות ה’) שבעצם אין מחלוקת בין הרמ״א לט״ז והש״ך, כיון שהם דיברו על שני מקרים שונים. הרמ״א דיבר על מצוה שאדם מחויב לקיימה ולכן אינו רשאי לקנותה מן המעשר, ואילו המפרשים שהתירו דיברו על מצוה שאינו מחויב לקיימה.
ואכן כבר פשט המנהג להתיר לקנות דברי מצוה עבור אחרים שאין בידם יכולת לקנות עבור עצמם, וכך פסק החפץ חיים (אהבת חסד פרק יט סק״ב).
שלום לשואל, ואשריכם ישראל שתמיד עושים ככל יכולתם עבור הזולת.
הנה הרב משה פינשטיין (בשו״ת אגרות משה יו״ד ח״ב סימן קמא) מיאן בדבר וכתב וז״ל: "אין עיקר מצות צדקה אלא בעניני אכילה ושתיה ומלבושים, ולא בקניית דברים הצריכים למצוה...וליתן מעות לעני לקנות תפילין ומזוזה וציצית אינו ענין צדקה, אלא דבר גדול הוא במה שעושה שיוכל העני לקיים מצות השם".
ומדבריו אלו עולה שאף שאכן דבר גדול הוא, אולם אי אפשר לרכוש ממעות צדקה עבור החיילים ציצית ותפילין, וכך אכן כתב הרמ״א (יו״ד סימן רמט ס״א) בשם המהרי״ל שאין לעשות ממעשר שלו דבר מצוה, כגון נרות לבית הכנסת או שאר דבר מצוה, רק יתננו לעניים.
ואין לחלק בין צדקה למעשר, שהמעשר הוא שיעור הצדקה שיש לאדם ליתן, וכמובא בשולחן ערוך (יו״ד סימן רמט ס״א): "שיעור נתינתה (של מצות הצדקה) אם ידו משגת יתן כפי צורך העניים. ואם אין ידו משגת כל כך, יתן עד חומש נכסיו, מצוה מן המובחר. ואחד מעשרה- מדה בינונית. פחות מכאן עין רעה״.
אלא שיש שהתירו לקנות בכספי מעשר דברי מצוות על מנת לזכות בהם אחרים. וכך הביאו הט״ז והש״ך (על דברי הרמ״א דלעיל) שמותר ליתן מן המעשר על מנת לזכות להיות בעל ברית או להכניס חתן וכלה לחופה, וכן לקנות ספרים על מנת להשאילן לאחרים ללמוד בהם.
אלא שיש לדעת שההיתר הנ״ל הוא רק עבור מצוות שאינו חייב לקיימן. ועל זה אמרו את הכלל ש’דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין’, כלומר שמצוות שיש עליו חיוב לקיימן, כגון מזוזה או תפילין לעצמו אינו יכול לקנותן בכספי מעשר אלא רק מכספו שלו.
ועל פי דברים אלו הסביר בבאר הגולה (אות ה’) שבעצם אין מחלוקת בין הרמ״א לט״ז והש״ך, כיון שהם דיברו על שני מקרים שונים. הרמ״א דיבר על מצוה שאדם מחויב לקיימה ולכן אינו רשאי לקנותה מן המעשר, ואילו המפרשים שהתירו דיברו על מצוה שאינו מחויב לקיימה.
ואכן כבר פשט המנהג להתיר לקנות דברי מצוה עבור אחרים שאין בידם יכולת לקנות עבור עצמם, וכך פסק החפץ חיים (אהבת חסד פרק יט סק״ב).
כפיות טובה
אני לא סבור שמשה ממש העניש את פרעה, מי שהעניש את פרעה היה הקב"ה, משה היה השליח להביא את המכה. כאשר הוא היה צריך להתעמת עם פרעה (או עם משהו אחר, כמו היאור, כפי שחז"ל מביאים) בהחלט זה נלקח בחשבון ומשה מתייחס לפרעה בכבוד כאשר הוא אומר לו "וירדו כל עבדיך אלה אלי" ולא וירדת אתה.
אני לא סבור שמשה ממש העניש את פרעה, מי שהעניש את פרעה היה הקב"ה, משה היה השליח להביא את המכה. כאשר הוא היה צריך להתעמת עם פרעה (או עם משהו אחר, כמו היאור, כפי שחז"ל מביאים) בהחלט זה נלקח בחשבון ומשה מתייחס לפרעה בכבוד כאשר הוא אומר לו "וירדו כל עבדיך אלה אלי" ולא וירדת אתה.
דור הגאולה..
ישנם דברים שהם תיאור מצב, אולם זה לא אומר שאנחנו חייבים חלק ממנו. באותו מקום גם כתוב שהמשיח יבוא אם הדור יהיה כולו זכאי ולכן צריך להיות גם כאלה... כלומר: יש תיאור מצב שאומר שאם תהיה הידרדרות חמורה במצב של עם ישראל יבוא המשיח, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לעשות את זה. כמו שאומרים שאם יהיו עשרה הרוגים ביום בשדירות, יצאו למלחמה, האם אנחנו נצטרך לדאוג שיהיו עשרה הרוגים?
ישנם דברים שהם תיאור מצב, אולם זה לא אומר שאנחנו חייבים חלק ממנו. באותו מקום גם כתוב שהמשיח יבוא אם הדור יהיה כולו זכאי ולכן צריך להיות גם כאלה... כלומר: יש תיאור מצב שאומר שאם תהיה הידרדרות חמורה במצב של עם ישראל יבוא המשיח, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לעשות את זה. כמו שאומרים שאם יהיו עשרה הרוגים ביום בשדירות, יצאו למלחמה, האם אנחנו נצטרך לדאוג שיהיו עשרה הרוגים?
מוצרים משמיטה
גם אם מדובר על מוצרים שהם קדושת שביעית, והסיכוי לכך קטן מאוד, בכל מקרה יהיה מותר לך לזרוק אותם בשלב זה, אחרי שהם כבר לא ראויים לאכילה, ולכן גם אם זה היתר מכירה, מחו"ל או קדושת שביעית מותר לך לשים את זה בפח.
גם אם מדובר על מוצרים שהם קדושת שביעית, והסיכוי לכך קטן מאוד, בכל מקרה יהיה מותר לך לזרוק אותם בשלב זה, אחרי שהם כבר לא ראויים לאכילה, ולכן גם אם זה היתר מכירה, מחו"ל או קדושת שביעית מותר לך לשים את זה בפח.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא שונות
מוצרים








