מספר התקיעות

הרב יניב חניאכואלולתשעב13/09/2012
שאלה:
אפשר לקבל שוב הסבר מדוע דווקא צריך 30 תקיעות? איך מגיעים לשלושים בדיוק?
תשובה:
מהץורה צריכים לשמוש שלוש תרועות ולהקדים לכל תרועה תקיעה, כך לומדים חכמים מהפסוקים. מכיוון שאנו לא יודעים מהי "תרועה" בתורה- האם מה שאנחנו קוראים שברים (שלוש קולות) או מה שאנחנו קוראים תרועה (תשע קולות מהירים), או שניהם ביחד יוצא שכדי לעשות "תרועה" אחת מהתורה צריכים 3 נסיונות, לפני כל אחת יש תקיעה ממילא זה נותן עשר קולות (כי אחת התרועות היא גם שברים וגם תרועה, שלוש תקיעות לפני, ארבע קולות לתרועה ושלוש תקיעות אחרי). מכיוון שמהתורה צריך שלוש תרועות, הרי ששלוש כפול עשר הם 30 קולות, וזו המצווה מהתורה.תשובות נוספות בנושא-
שופר
אכן, אם עושים את החשבון שקבעו חז"ל לצורך התקיעות (בגלל העובדה שאנחנו לא יודעים מהי תרועה, אז עושים שלוש פעמים כל תרועה), הרי שזה יוצא 30 תקיעות, וכך נוהגים לתקוע למי שחולה, או שלא יכול לשמוע בבית הכנסת.
אולם בבית הכנסת קבעו חז"ל שצריך תקיעות מיושב, שהם שלושים, תקיעות מעומד, שהם גם 30 ואז בחזרת הש"ץ עוד 30, מה שנותן לנו 90. על זה הוסיפו עוד 10 בסיום התפילה (ותרועה אחת).
לפי זה בבית הכנסת אנו תוקעים 101 תקיעות וברור שזה מה שצריך לעשות בבית כנסת.
אכן, אם עושים את החשבון שקבעו חז"ל לצורך התקיעות (בגלל העובדה שאנחנו לא יודעים מהי תרועה, אז עושים שלוש פעמים כל תרועה), הרי שזה יוצא 30 תקיעות, וכך נוהגים לתקוע למי שחולה, או שלא יכול לשמוע בבית הכנסת.
אולם בבית הכנסת קבעו חז"ל שצריך תקיעות מיושב, שהם שלושים, תקיעות מעומד, שהם גם 30 ואז בחזרת הש"ץ עוד 30, מה שנותן לנו 90. על זה הוסיפו עוד 10 בסיום התפילה (ותרועה אחת).
לפי זה בבית הכנסת אנו תוקעים 101 תקיעות וברור שזה מה שצריך לעשות בבית כנסת.
יחסי ציבור
אני לא מכיר את הדברים שאתה מתאר כעת כדברים "מוכרים" שתחום של גרימת נזק או משהו כזה. מעולם לא שמעת על הענין עם המים או המלח.
יתכן שיש לה פםחד קהל, או פחד אנשים ולכן היא יוצאת מהחדר כל פעם שמישהו נכנס...
זה באמת מוזר מה שאתה מתאר, אבל לא מוכר לי כמשהו בעייתי.
אני לא מכיר את הדברים שאתה מתאר כעת כדברים "מוכרים" שתחום של גרימת נזק או משהו כזה. מעולם לא שמעת על הענין עם המים או המלח.
יתכן שיש לה פםחד קהל, או פחד אנשים ולכן היא יוצאת מהחדר כל פעם שמישהו נכנס...
זה באמת מוזר מה שאתה מתאר, אבל לא מוכר לי כמשהו בעייתי.
כשרות כיריים בבית חילוני
למיטב זכרוני אין עניין שהכלי יהיה יבש מלמטה כשמשתמשים בכירים, האש של הכיריים, שדולקת תמיד, שורפת הכל ואין "מעבר" של דברים לא כשרים מהכיריים לסיר ומשם לאוכל. זה נכון לשני הצדדים- גם כשנשפך אוכל לא כשר, האש שורפת מיד וגם כשאת מניחה את הסיר. לכן לדעתי אין שום עניין שהכלי יהיה יבש ואת יכולה להשתמש בסיר ובכלים שלך על האש הזו.
אותו ענין גם בבישול תוך 24, מכיוון שתמיד יש שם אש שורפת, אין עניין או צורך לחכות.
למיטב זכרוני אין עניין שהכלי יהיה יבש מלמטה כשמשתמשים בכירים, האש של הכיריים, שדולקת תמיד, שורפת הכל ואין "מעבר" של דברים לא כשרים מהכיריים לסיר ומשם לאוכל. זה נכון לשני הצדדים- גם כשנשפך אוכל לא כשר, האש שורפת מיד וגם כשאת מניחה את הסיר. לכן לדעתי אין שום עניין שהכלי יהיה יבש ואת יכולה להשתמש בסיר ובכלים שלך על האש הזו.
אותו ענין גם בבישול תוך 24, מכיוון שתמיד יש שם אש שורפת, אין עניין או צורך לחכות.
אבקת מרק בפסח
אבקת מרק בדרך כלל נחשבת לחמץ, בגלל שהיא נחשבת למכילה קמח (וזו אולי ההערה על הגלוטן, שהוא גלוטן חיטה), בכל מקרה, בדרך כלל במוצרי מזון נוהגים להקפיד על כשרות לפסח בגלל העובדה שהפועלים נכנסים לחדרי הייצור עם חמץ בידיים, או אוכלים תוך כדי עבודה וכדומה.
לכן- לא נוהגים לעשות שימוש במוצרים שאין עליהם הכשר לפסח, גם אם אין בהם קמח.
מצד שני, אם לא כתוב קמח על האריזה, ניתן בהחלט לשמור אותה לאחרי החג, במקום של החמץ שמוכרים לגוי ולעשות בה שימוש אחרי פסח.
אבקת מרק בדרך כלל נחשבת לחמץ, בגלל שהיא נחשבת למכילה קמח (וזו אולי ההערה על הגלוטן, שהוא גלוטן חיטה), בכל מקרה, בדרך כלל במוצרי מזון נוהגים להקפיד על כשרות לפסח בגלל העובדה שהפועלים נכנסים לחדרי הייצור עם חמץ בידיים, או אוכלים תוך כדי עבודה וכדומה.
לכן- לא נוהגים לעשות שימוש במוצרים שאין עליהם הכשר לפסח, גם אם אין בהם קמח.
מצד שני, אם לא כתוב קמח על האריזה, ניתן בהחלט לשמור אותה לאחרי החג, במקום של החמץ שמוכרים לגוי ולעשות בה שימוש אחרי פסח.
מחשבת ישראל - שבת
אני חושב שעיקר ההגדרה כאן היא העובדה שהסוף נותן משמעות להתחלה. זה לא קשה אם חושבים על זה בצורה תורנית- כלומר, לזמן ולסדר אין משמעות. הסוף, השבת, יכולה לתת משמעות להתחלה. כמו שאנחנו אומרים על השבת- סוף מעשה במחשבה תחילה. העובדה שבסוף יש יום קדוש ועליון ורוחני מעניקה משמעות רוחנית לכל המהלך כולו.
אני לא בטוח שהכוונה שלכל יום משמעות רוחנית משלו בתחום "מסויים", הכוונה היא כללית יותר- יש משמעות רוחנית לשבת כי בסופו של דבר יש שבת רוחנית.
אני חושב שעיקר ההגדרה כאן היא העובדה שהסוף נותן משמעות להתחלה. זה לא קשה אם חושבים על זה בצורה תורנית- כלומר, לזמן ולסדר אין משמעות. הסוף, השבת, יכולה לתת משמעות להתחלה. כמו שאנחנו אומרים על השבת- סוף מעשה במחשבה תחילה. העובדה שבסוף יש יום קדוש ועליון ורוחני מעניקה משמעות רוחנית לכל המהלך כולו.
אני לא בטוח שהכוונה שלכל יום משמעות רוחנית משלו בתחום "מסויים", הכוונה היא כללית יותר- יש משמעות רוחנית לשבת כי בסופו של דבר יש שבת רוחנית.
שיער פזור
כמו הרבה דברים בתחום הצניעות, גם הנושא של שיער פזור הוא מעט מורכב ולא מוחלט. כלומר- שיער פזור יכול להיות צנוע מאוד, אם הוא במידה ובצורה נכונה והוא יכול להיות בעייתי אם עושים זאת בצורה לא נכונה. אם למישהי יש שיער רגיל והיא חושבת שפזור זה יפה יותר עבורה ולא עושה זאת בצורה פרובוקטיבית, שיער פזור יכול להיות בסדר גמור, אבל אם המטרה ואופן הפיזור הם כאלה שנועדולמשוך תשומת לב מיותרת- זה הופך להיות לא צנוע.
כמו הרבה דברים בתחום הצניעות, גם הנושא של שיער פזור הוא מעט מורכב ולא מוחלט. כלומר- שיער פזור יכול להיות צנוע מאוד, אם הוא במידה ובצורה נכונה והוא יכול להיות בעייתי אם עושים זאת בצורה לא נכונה. אם למישהי יש שיער רגיל והיא חושבת שפזור זה יפה יותר עבורה ולא עושה זאת בצורה פרובוקטיבית, שיער פזור יכול להיות בסדר גמור, אבל אם המטרה ואופן הפיזור הם כאלה שנועדולמשוך תשומת לב מיותרת- זה הופך להיות לא צנוע.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הלכה
מוצרים








