ביטול עבודה

הרב יניב חניאכחאדרתשפו17/03/2026
שאלה:
ב11:45 בבקר שלחתי הודעה על לנהגים על הסעת לקוח מברוקלין למונסי ניו יורק, ענה לי אחד 140$ הסכמתי. הנהג היה בדרכו אם לקוח אחר שלו לברוקלין ככה שהוא יהיה שם בכל אופן מוכן כבר ב12:30. כתבתי לנהג מפורש והוא אישר שזה בסדר שהזמן לאסוף יכול להיות בין 12:30 ל 1 בצהריים ואני יודיע לו קרוב יותר מתי בסוף כתבתי לו 1 בצהריים, סיכמנו מחיר על המתנה מ 1 והלאה 40$ לשעה. בשעה 2 התברר שהלקוח ישאר בברוקלין עד ממש מאוחר היום, העבודה התבטלה. אני ישלם לו 40$ על ההמתנה זה וודאי. השאלה אם יש לי חובה לשלם לו יותר על ביטול העבודה? וכן השאלה האם יש לי חובה לשלם לו על דברים אחרים שהוא יכל לקחת ובגללי הוא לא לקח? או על דברים אחרים שהוא חשב שהוא יכל לקחת כאשר הוא יגיע למונסי ועכשיו הוא לא יגיע? אני אציין שהטעות קרתה בתמימות, כאשר דיברתי עם הלקוח שרצה לנסוע בבוקר ב-10:00 בבוקר, הוא אמר שהוא רוצה נסיעה ב-12:30, הוא לא הזכיר לילה, לי היה ברור ש-12:30 הקרוב הוא בא הוא המדובר, אך לו היה ברור ש-12:30 בלילה כמו בפעם הקודמת שהוא רצה לנסוע בלילה, כך שדיברנו ולכל אחד היה ברור משהו אחר הייתה אי הבנה.
תשובה:
אני קצת מתקשה להבין מהשאלה את הציור המדוייק.מה התפקיד שלך בדיוק בעניין? למה אתה הזמנת את המונית? למה לא הלקוח? מה התפקיד שלך בעניין?
האם נהג המונית מבקש שתשלם? האם אתה שואל כדי לצאת ידי שמיים?
קצת לא הבנתי את הפרטים...
תשובות נוספות בנושא-
האם מותר לקחת פרחים מהשולחן אחרי שמחה?
המתארחים בשבתון אינם רשאים לקחת לביתם את הפרחים שבשולחנות ואת המנות שנשארו בתום השבתון אלא אם כן הבעלים אינם מקפידים או שידוע שהכל נזרק לזבל.
הכלל בזה הוא שיש לילך אחר מנהג המקום, דהיינו יש לבחון מהו הנוהג באותו מקום לגבי לקיחת אותם הדברים. לדוגמא, ישנם מקומות שהמנהג הוא להגיש לאורחים אחר ברית מילה נייר כסף ושקית על מנת שהאורחים יעטפו דברי מאכל ויקחו עמהם מנה הביתה, ואז הדבר נחשב כגילוי דעת ברור שהם רשאים ליקח עמם את המנות.
ישנם מקומות שאחר השמחה הפרחים וכל האוכל נזרק לזבל ואז ודאי שאפשר ליקח מה שרוצים שהרי אין הבעלים רוצים את הנשאר אלא עד סיום האירוע. לעומת זאת ישנם מקומות שאין הדרך להגיש את אותם הדברים לאורחים, ויש מקומות שאחר תום השמחה בעל האולם לוקח את האוכל ועושה חשבון עם בעל השמחה על הנותר, או שכל הנשאר שייך לבעל השמחה והוא לוקחם לביתו. בשני המקרים האלו ודאי שאסור לקחת מנות לביתו מלבד את מנתו שלו שהגישו לו לאכילה, שאז כיון שמנה זו היא שלו ומנע מעצמו את האכילה רשאי הוא לקחתה עמו. (הגאון ר״ש ווזנר בשבט הלוי ח״ד סימן רכה). ולכן גם בסיום השבתון יש לראות אם הבעלים מקפידים על הנשאר וניתן לדעת זאת ע״י בירור מנהג המקום או אם הבעלים זורקים הכל לזבל. במידה שאין אפשרות לברר אסור לקחת משום סרך גזל אלא אם כן מבקשים רשות מהבעלים
המתארחים בשבתון אינם רשאים לקחת לביתם את הפרחים שבשולחנות ואת המנות שנשארו בתום השבתון אלא אם כן הבעלים אינם מקפידים או שידוע שהכל נזרק לזבל.
הכלל בזה הוא שיש לילך אחר מנהג המקום, דהיינו יש לבחון מהו הנוהג באותו מקום לגבי לקיחת אותם הדברים. לדוגמא, ישנם מקומות שהמנהג הוא להגיש לאורחים אחר ברית מילה נייר כסף ושקית על מנת שהאורחים יעטפו דברי מאכל ויקחו עמהם מנה הביתה, ואז הדבר נחשב כגילוי דעת ברור שהם רשאים ליקח עמם את המנות.
ישנם מקומות שאחר השמחה הפרחים וכל האוכל נזרק לזבל ואז ודאי שאפשר ליקח מה שרוצים שהרי אין הבעלים רוצים את הנשאר אלא עד סיום האירוע. לעומת זאת ישנם מקומות שאין הדרך להגיש את אותם הדברים לאורחים, ויש מקומות שאחר תום השמחה בעל האולם לוקח את האוכל ועושה חשבון עם בעל השמחה על הנותר, או שכל הנשאר שייך לבעל השמחה והוא לוקחם לביתו. בשני המקרים האלו ודאי שאסור לקחת מנות לביתו מלבד את מנתו שלו שהגישו לו לאכילה, שאז כיון שמנה זו היא שלו ומנע מעצמו את האכילה רשאי הוא לקחתה עמו. (הגאון ר״ש ווזנר בשבט הלוי ח״ד סימן רכה). ולכן גם בסיום השבתון יש לראות אם הבעלים מקפידים על הנשאר וניתן לדעת זאת ע״י בירור מנהג המקום או אם הבעלים זורקים הכל לזבל. במידה שאין אפשרות לברר אסור לקחת משום סרך גזל אלא אם כן מבקשים רשות מהבעלים
שאלה דחופה חלק ב'
שלום וברכה,
לא יכולתי לענות אמש, אני מלמד בימי שלישי עד מאוחר בלילה ורק עכשיו ראיתי את השאלה במשרד.
התשובה היא קצת מורכבת-
א) מכיוון שמדובר בחומרים שמוגנים בזכויות יוצרים והם לא רק כאלה, אלה הם למעשה "מוצר למכירה" (כלומר-= לא מדובר רק בשיר שהזמר שומר את הזכויות יוצרים, אלא במוצר שכל עניינו למכיר4ה ולשימוש שאת עושה בו. משהו כמו מישהו שיארגן הופעה וישים שיר של זמר אחר... הרי שברור לי לחלוטין שצריך לשלם. ואסור לעשות בזה שימוש. אני חושב שה"היתצר" של כולם עושים בזה שימוש ולכן יש שין הפקר, גם לשיטות המקילות שסוכמות על זה בשירים וכדומה, לא יכול לתפוס פה. כי זה לא שיר להנאה, או להעביר את הזמן, זה ממש הכלי לעבודה שאותו היצרן הזה מוכר.
משהו בערך כמו ההבדל שציינתי- בין מישהו שהולך לים ומעתיק שיר לאוזניות שלו (שזה אולי ייחשב הפקר, לשיטות המקילות) לבין מישהו שיש לו מסעדה ששם בה שירים מוגנים. שזה שונה, כי כאן זה ממש שימוש בכלים של אחרים לפרנסה. זה לא רק דין "זכויות יוצרים".
ולכן לדעתי חייבים לשלם. ואם המכון שבו את עובדת לא משלם, זו בעיה, אז או שתשלמי מכיסך. או שמתצאי דרך שהמכון ישלם. די ברור לי שזה אסור אחרת.
ב) לגבי המקרה הספציפי של הדרכה שתוכננה להיום, אני חושב שבגלל הסיכונים שבביטול, את יכולה לעשות בזה שימוש, כי הסיכון גדול. אם את מחליטה שאחר כך תשלמי ותרכשי- זה הכי טוב. כי אז זו רק דחיה בתשלום ולא משהו שהוא ממש גזל. ואם את לא מתכוונת או לא יכולה לשלם בהמשך, אז לפחות תשלחי, אולי בעילום שם ובדואר, סכום מסויים לחברה על השימוש שעשית בגלל האונס.
ג) באופן עקרוני קשה לי מאוד עם שימוש שעושים למשהו מקצועי בכלים מועתקים או משוכפלים. ככה אני חושב במחשבים וככה בעוד הרבה דברים. אני חושב שיש בעיה לעשות שימוש בזיעתו של אחר לפרנסה שלך. גם אם אולי יש לי קשיים עם שימוש תמים בדברים "על פי חוק זכויות יוצרים".
ד) נראה לי מוזר שמכונים שלמים עושים שימוש במשהו לא חוקי בעבודה שלהם. אולי אם תבררי יתברר שהמכון שלך משלם? אולי לשיעורין, או בחכירה...
שלום וברכה,
לא יכולתי לענות אמש, אני מלמד בימי שלישי עד מאוחר בלילה ורק עכשיו ראיתי את השאלה במשרד.
התשובה היא קצת מורכבת-
א) מכיוון שמדובר בחומרים שמוגנים בזכויות יוצרים והם לא רק כאלה, אלה הם למעשה "מוצר למכירה" (כלומר-= לא מדובר רק בשיר שהזמר שומר את הזכויות יוצרים, אלא במוצר שכל עניינו למכיר4ה ולשימוש שאת עושה בו. משהו כמו מישהו שיארגן הופעה וישים שיר של זמר אחר... הרי שברור לי לחלוטין שצריך לשלם. ואסור לעשות בזה שימוש. אני חושב שה"היתצר" של כולם עושים בזה שימוש ולכן יש שין הפקר, גם לשיטות המקילות שסוכמות על זה בשירים וכדומה, לא יכול לתפוס פה. כי זה לא שיר להנאה, או להעביר את הזמן, זה ממש הכלי לעבודה שאותו היצרן הזה מוכר.
משהו בערך כמו ההבדל שציינתי- בין מישהו שהולך לים ומעתיק שיר לאוזניות שלו (שזה אולי ייחשב הפקר, לשיטות המקילות) לבין מישהו שיש לו מסעדה ששם בה שירים מוגנים. שזה שונה, כי כאן זה ממש שימוש בכלים של אחרים לפרנסה. זה לא רק דין "זכויות יוצרים".
ולכן לדעתי חייבים לשלם. ואם המכון שבו את עובדת לא משלם, זו בעיה, אז או שתשלמי מכיסך. או שמתצאי דרך שהמכון ישלם. די ברור לי שזה אסור אחרת.
ב) לגבי המקרה הספציפי של הדרכה שתוכננה להיום, אני חושב שבגלל הסיכונים שבביטול, את יכולה לעשות בזה שימוש, כי הסיכון גדול. אם את מחליטה שאחר כך תשלמי ותרכשי- זה הכי טוב. כי אז זו רק דחיה בתשלום ולא משהו שהוא ממש גזל. ואם את לא מתכוונת או לא יכולה לשלם בהמשך, אז לפחות תשלחי, אולי בעילום שם ובדואר, סכום מסויים לחברה על השימוש שעשית בגלל האונס.
ג) באופן עקרוני קשה לי מאוד עם שימוש שעושים למשהו מקצועי בכלים מועתקים או משוכפלים. ככה אני חושב במחשבים וככה בעוד הרבה דברים. אני חושב שיש בעיה לעשות שימוש בזיעתו של אחר לפרנסה שלך. גם אם אולי יש לי קשיים עם שימוש תמים בדברים "על פי חוק זכויות יוצרים".
ד) נראה לי מוזר שמכונים שלמים עושים שימוש במשהו לא חוקי בעבודה שלהם. אולי אם תבררי יתברר שהמכון שלך משלם? אולי לשיעורין, או בחכירה...
דיני ממונות
Kפי התיאור שלך, נראה פשוט שהוא צריך לשלם לך. אין לו שום סמכות לשבור את הטלפון שלך, גם אם זו מדיניות הישיבה ונראה פשוט שהוא צריך לשלם.
Kפי התיאור שלך, נראה פשוט שהוא צריך לשלם לך. אין לו שום סמכות לשבור את הטלפון שלך, גם אם זו מדיניות הישיבה ונראה פשוט שהוא צריך לשלם.
שברו לי את הטלפון בישיבה
לא הבנתי מנוסח השאלה מי שבר את הטלפון, הישיבה או החברים?
אם זה החברים, האם הם טוענים משהו בזכותם, כלומר- האם הם קיבלו רשות מהישיבה לשבור?
לא הבנתי מנוסח השאלה מי שבר את הטלפון, הישיבה או החברים?
אם זה החברים, האם הם טוענים משהו בזכותם, כלומר- האם הם קיבלו רשות מהישיבה לשבור?
תשלום על בניה משותפת
א. לכאורה הוא צודק בעיקרון- חצי לכל אחד ושליש משותף של העלות של המשותף- עמודים ויסודות. לכאורה במבט ראשון זה נראה לא פייר, כי אתה משלם פעמיים חצי והם רק פעם אחת חצי, אבל צריך לזכור שהם שילמו על הגג (של העליון) ועל הרצפה (של מי שמתחת), כך שההוצאות שוות פחות או יותר.
ב. השיעור צריך להיות לפי הממוצע בשוק, כמה היה עולה היום לבנות כזה בממוצע, בניקוי מסויים של התיישנות וכדומה, כי אתה לא מקבל את זה חדש. אלא ישן יחסית.
ג. מכיוון שהחישוב הוא ממילא של העלות הממוצעת אני לא סבור שיש סברא להוריד בגלל החשמל וכדומה, כי אתה תשלם עלות ממוצעת של בניה, לאו דווקא על הכל כמו שהם קיבלו או לא קיבלו.
ד. לגבי המעטפת,לדעתי זה קשור למציאות- אם הקבלן יוריד לך במחיר מעט בגלל המעטפת (לדעתי הוא לא יוריד, אבל אולי), אז תצטרך לשפות אותם מעט על המעטפת, אם לא יוריד אז לכאורה אתה לא צריך לשלם, כי אתה לא נהנית ממנה, אלא הם נהנו כי העיריה אפשרה להם לבנות את התוספת בזכות המעטפת.
ה. לא, אתה צריך לשלם על פי השווי הממוצע של מה שקיבלת... או כפי שהגדרת- על פי ההנאה שלך.
א. לכאורה הוא צודק בעיקרון- חצי לכל אחד ושליש משותף של העלות של המשותף- עמודים ויסודות. לכאורה במבט ראשון זה נראה לא פייר, כי אתה משלם פעמיים חצי והם רק פעם אחת חצי, אבל צריך לזכור שהם שילמו על הגג (של העליון) ועל הרצפה (של מי שמתחת), כך שההוצאות שוות פחות או יותר.
ב. השיעור צריך להיות לפי הממוצע בשוק, כמה היה עולה היום לבנות כזה בממוצע, בניקוי מסויים של התיישנות וכדומה, כי אתה לא מקבל את זה חדש. אלא ישן יחסית.
ג. מכיוון שהחישוב הוא ממילא של העלות הממוצעת אני לא סבור שיש סברא להוריד בגלל החשמל וכדומה, כי אתה תשלם עלות ממוצעת של בניה, לאו דווקא על הכל כמו שהם קיבלו או לא קיבלו.
ד. לגבי המעטפת,לדעתי זה קשור למציאות- אם הקבלן יוריד לך במחיר מעט בגלל המעטפת (לדעתי הוא לא יוריד, אבל אולי), אז תצטרך לשפות אותם מעט על המעטפת, אם לא יוריד אז לכאורה אתה לא צריך לשלם, כי אתה לא נהנית ממנה, אלא הם נהנו כי העיריה אפשרה להם לבנות את התוספת בזכות המעטפת.
ה. לא, אתה צריך לשלם על פי השווי הממוצע של מה שקיבלת... או כפי שהגדרת- על פי ההנאה שלך.
דיני ממונות-ועד בית
לפי מה שאת מתארת מדובר בועד בית חדש, שלא באמת גבה את הכסף מהפעם הקודמת. וגם ללא זה, מכיוון שהוא שמוציא ממך את הכסף חובת ההוכחה עליו (המוציא מחברו עליו הראיה), מכיוון שאת טוענת בריא ויש לך גם "הוכחות נסיבתיות" לכך ששילמת (כי למה שתדלגי, כפי שאת אומרת), ומכיוון שהוא לא באמת יכול לדעת, כי הוא חדש, הרי שהמוציא מחברו עליו הראיה והוא זה שצריך להוכיח שלא שילמתם. וכל עוד הוא לא הוכיח, אתם לא חייבים לשלם.
לפי מה שאת מתארת מדובר בועד בית חדש, שלא באמת גבה את הכסף מהפעם הקודמת. וגם ללא זה, מכיוון שהוא שמוציא ממך את הכסף חובת ההוכחה עליו (המוציא מחברו עליו הראיה), מכיוון שאת טוענת בריא ויש לך גם "הוכחות נסיבתיות" לכך ששילמת (כי למה שתדלגי, כפי שאת אומרת), ומכיוון שהוא לא באמת יכול לדעת, כי הוא חדש, הרי שהמוציא מחברו עליו הראיה והוא זה שצריך להוכיח שלא שילמתם. וכל עוד הוא לא הוכיח, אתם לא חייבים לשלם.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא דיני ממונות
מוצרים








