ברכה על נרות שבת
הרב אייל גריינרטכסליותשסד04/12/2003
שאלה:
בגמרא מוזכר עניין של נר שבת, אך לא נאמר שם שיש לברך על כך. מי הם הפוסקים הראשונים ביותר, הדנים בנושא הברכה אם יש צורך לברך או לא, והיכן הם דנים בכך?
תשובה:
שלום ! את פירוט הדברים תוכל למצוא בדברי הבית יוסף בחלק או"ח בסימן רסג ובשו"ע שם. כמו כן בשו"ת יביע אומר ח"ב סימן כו' אות יח, ובשו"תת הר צבי או"ח סימן קב' דנו בעניינים השונים הקשורים לברכה זו. ככלל כבר הראשונים על הסוגיא מביאים ודנים בנוסח הברכה. בהצלחהתשובות נוספות בנושא-
נסיעה לחו"ל
א. אני חושב שזה נאה מאוד שבחורה בגילך מתלבטת לגבי השאלה הזו, זה מעיד על בריאות נפשית ועל יחס נכון לעניין של יציאה מהארץ. ב. מעיון במאמרים בנושא (יש מאמר של הרב דיכובסקי בתחומין ועוד...) נראה שאם אדם יוצא מהארץ לצורך כלשהוא ויש לו כרטיס הלוך ושוב מוכן אצלו, הרי שמותר לו לצאת. אמנם יש רבים שמחמירים לא לצאת כלל, אולם אם את חושבת שזה יתרום לך לג'ודו ואת רואה ערך בג'ודו בהחלט יש לך על מי לסמוך. רק תקפידי שיהיה לך כרטיס הלוך ושוב ביציאה. ג. זאת שאלה עמוקה וארוכה, באופן כללי אני מאמין שאדם צריך לפתח את הכשרונות שלו,להשקיע ולטפח אותם. מצד שני, רצוי לבחון מידי פעם אם הם אכן קשורים ומובילים למשהו מעשי, משהו מעשי יכול להיות גם תחושה טובה, פיתוח גופני וכדומה... אולם את צריכה לבחון האם הג'ודו עתיד לתת לך משהו בחיים, אם כן, המשיכי לפתח את זה...
א. אני חושב שזה נאה מאוד שבחורה בגילך מתלבטת לגבי השאלה הזו, זה מעיד על בריאות נפשית ועל יחס נכון לעניין של יציאה מהארץ. ב. מעיון במאמרים בנושא (יש מאמר של הרב דיכובסקי בתחומין ועוד...) נראה שאם אדם יוצא מהארץ לצורך כלשהוא ויש לו כרטיס הלוך ושוב מוכן אצלו, הרי שמותר לו לצאת. אמנם יש רבים שמחמירים לא לצאת כלל, אולם אם את חושבת שזה יתרום לך לג'ודו ואת רואה ערך בג'ודו בהחלט יש לך על מי לסמוך. רק תקפידי שיהיה לך כרטיס הלוך ושוב ביציאה. ג. זאת שאלה עמוקה וארוכה, באופן כללי אני מאמין שאדם צריך לפתח את הכשרונות שלו,להשקיע ולטפח אותם. מצד שני, רצוי לבחון מידי פעם אם הם אכן קשורים ומובילים למשהו מעשי, משהו מעשי יכול להיות גם תחושה טובה, פיתוח גופני וכדומה... אולם את צריכה לבחון האם הג'ודו עתיד לתת לך משהו בחיים, אם כן, המשיכי לפתח את זה...
משכב זכור
אם לא היתה חדירה, זה לא משכב זכור.
משכב זכור זה רק כאשר מחדירים את איבר המין לעכוז של השני. אם לא, זה חמור, אבל לא משכב זכור.
ולכן התשובה הזה היא "רגילה"- להתוודותלפני הקב"ה,לקבלעל עתצמךשלא לחזור על זה ולבקש מחילה.
תוכל גם לתת סכום מסויים לצדקה (אולי 101 ש"ח, המנין מיכאל), כדי לבקש יותר כפרה.
בהצלחה
אם לא היתה חדירה, זה לא משכב זכור.
משכב זכור זה רק כאשר מחדירים את איבר המין לעכוז של השני. אם לא, זה חמור, אבל לא משכב זכור.
ולכן התשובה הזה היא "רגילה"- להתוודותלפני הקב"ה,לקבלעל עתצמךשלא לחזור על זה ולבקש מחילה.
תוכל גם לתת סכום מסויים לצדקה (אולי 101 ש"ח, המנין מיכאל), כדי לבקש יותר כפרה.
בהצלחה
צדקה
הסכום שאתה נותן הוא בסדר והוא די מתקרב למעשר. כידוע, נהגו להקפיד לתת לצדקה מעשר כספים, דהיינו במקרה שלך 500 ש"ח. אם אתה נותן 10 ש"ח בכל יום, אז אתה נותן 300 בערך, כך שאתה ממש קרוב.
ניתן להוריד מהסכום הכללי דברים שקשורים לקדושה- כמו ילדים שלומדים בתלמוד תורה וכדומה, אבל עדיף לתת 500.
הסכום שאתה נותן הוא בסדר והוא די מתקרב למעשר. כידוע, נהגו להקפיד לתת לצדקה מעשר כספים, דהיינו במקרה שלך 500 ש"ח. אם אתה נותן 10 ש"ח בכל יום, אז אתה נותן 300 בערך, כך שאתה ממש קרוב.
ניתן להוריד מהסכום הכללי דברים שקשורים לקדושה- כמו ילדים שלומדים בתלמוד תורה וכדומה, אבל עדיף לתת 500.
ספרדי בסליחות עם אשכנזים ולהיפך
שלום.
הנה בתפלה יש לכל אחד לנהוג כמנהג עדתו ולא לשנות, דהיינו ספרדי ינהג כמנהג ונוסח הספרדים, ואשכנזי כנוסח האשכנזים. ולכן ספרדי המתפלל במנין אשכנזי יתפלל כנוסח הספרדים וכן להיפך. אכן בסליחות יש להקל אם ספרדי נמצא במנין אשכנזי ולהיפך להתפלל עם הציבור, אף שהסליחות הם בנוסח שונה לחלוטין.
וראיתי שהגאון הרב יצחק יוסף שליט״א כתב (ימים נוראים עמוד סב) שאין לספרדי לשנות את נוסח הסליחות לאומרם בנוסח אשכנזי, ולכן בן ישיבה ספרדי הנמצא בישיבה אשכנזית יאמר עמהם הסליחות אך בנוסח הספרדי, ודימה זאת לנוסח התפילה שהובא בספרים שישנם י״ב שערים ברקיע שדרכם עולים התפילות, ולכל שבט יש שער מיוחד שבו נכנסת התפילה, אולם התפילה הספרדית בוקעת ונכנסת בכל י״ב שערים שברקיע.
אכן אחר המחילה, נראה שדברים אלו נאמרו לעניני תפילה בלבד ולא לסליחות שהם פיוטים ופזמונים. וכך כתב המגן אברהם (סימן סח): ״האר״י ז״ל לא היה אומר פיוטים ופזמונים אלא מה שסידרו הראשונים, כגון הקלירי שנתקנו ע״ד האמת. אמנם המנהגים שנהגו בשרשי התפילה אין לשנות ממנהג מקומו, כי י״ב שערים בשמים וכו’." הנה לפנינו מעשה רב מהאר״י ז״ל שיש חילוק בין פיוטים ופזמונים לתפילה.
וחשוב לציין שעיקר הסליחות הם י״ג מדות רחמים שנאמרים אצל כל עדות ישראל.
וכיון שענין סליחות הוא לעורר את הלב לתשובה, לכן אם אדם מרגיש התעלות בנוסח האחר ודאי שיש בזה טעם לשבח לאמרם באופן שהדברים משפיעים עליו מאשר לאמרם בנוסח אחר שאינו מעורר אותו. וכתב הגר״ע יוסף (חזו״ע ימים נוראים עמוד כ) שעיקר אמירת הסליחות צריכה להיות בכוונה ובנחת ובמיתון ובהכנעה יתירה. ואלה שאונסין עצמם מן השינה ובאים לבית הכנסת להשמיע במרום קולם בקול רינה ואומרים הסליחות בקול רם ונישא כדרך ששרים פיוטים ונגינות הרי הם יורדים תרתי גהנום, שמאבדים שינתם ללא תועלת, ויוצא שכרם בהפסדם כי הלא זה שמם ’סליחות’, ולא ’צעקות’.
ומסופר על הגאון רש״ז אורבעך (ר״ה עמוד ב) שהיה מחזר אחר בית כנסת שמתפללים בהתעוררות ובמתינות שאז יכל לכוון טוב יותר באמירת הסליחות, ולמדנו שהעיקר הוא כוונת הלב.
שלום.
הנה בתפלה יש לכל אחד לנהוג כמנהג עדתו ולא לשנות, דהיינו ספרדי ינהג כמנהג ונוסח הספרדים, ואשכנזי כנוסח האשכנזים. ולכן ספרדי המתפלל במנין אשכנזי יתפלל כנוסח הספרדים וכן להיפך. אכן בסליחות יש להקל אם ספרדי נמצא במנין אשכנזי ולהיפך להתפלל עם הציבור, אף שהסליחות הם בנוסח שונה לחלוטין.
וראיתי שהגאון הרב יצחק יוסף שליט״א כתב (ימים נוראים עמוד סב) שאין לספרדי לשנות את נוסח הסליחות לאומרם בנוסח אשכנזי, ולכן בן ישיבה ספרדי הנמצא בישיבה אשכנזית יאמר עמהם הסליחות אך בנוסח הספרדי, ודימה זאת לנוסח התפילה שהובא בספרים שישנם י״ב שערים ברקיע שדרכם עולים התפילות, ולכל שבט יש שער מיוחד שבו נכנסת התפילה, אולם התפילה הספרדית בוקעת ונכנסת בכל י״ב שערים שברקיע.
אכן אחר המחילה, נראה שדברים אלו נאמרו לעניני תפילה בלבד ולא לסליחות שהם פיוטים ופזמונים. וכך כתב המגן אברהם (סימן סח): ״האר״י ז״ל לא היה אומר פיוטים ופזמונים אלא מה שסידרו הראשונים, כגון הקלירי שנתקנו ע״ד האמת. אמנם המנהגים שנהגו בשרשי התפילה אין לשנות ממנהג מקומו, כי י״ב שערים בשמים וכו’." הנה לפנינו מעשה רב מהאר״י ז״ל שיש חילוק בין פיוטים ופזמונים לתפילה.
וחשוב לציין שעיקר הסליחות הם י״ג מדות רחמים שנאמרים אצל כל עדות ישראל.
וכיון שענין סליחות הוא לעורר את הלב לתשובה, לכן אם אדם מרגיש התעלות בנוסח האחר ודאי שיש בזה טעם לשבח לאמרם באופן שהדברים משפיעים עליו מאשר לאמרם בנוסח אחר שאינו מעורר אותו. וכתב הגר״ע יוסף (חזו״ע ימים נוראים עמוד כ) שעיקר אמירת הסליחות צריכה להיות בכוונה ובנחת ובמיתון ובהכנעה יתירה. ואלה שאונסין עצמם מן השינה ובאים לבית הכנסת להשמיע במרום קולם בקול רינה ואומרים הסליחות בקול רם ונישא כדרך ששרים פיוטים ונגינות הרי הם יורדים תרתי גהנום, שמאבדים שינתם ללא תועלת, ויוצא שכרם בהפסדם כי הלא זה שמם ’סליחות’, ולא ’צעקות’.
ומסופר על הגאון רש״ז אורבעך (ר״ה עמוד ב) שהיה מחזר אחר בית כנסת שמתפללים בהתעוררות ובמתינות שאז יכל לכוון טוב יותר באמירת הסליחות, ולמדנו שהעיקר הוא כוונת הלב.
תקיעת שופר לנשים
כמו בהרבה מאוד דברים, אין כאן צודק ולא צודק, ישנה מחלוקת הלכתית האם נשים יכולות לברך או לקיים מצוות שהזמן גרמא או לא, נשים אשנכזיות נוהגות על פי פסק הרמ"א לברך וספרדיות לא. דרך אגב, דווקא בשופר רוב הנשים מקפידותלפחות לשמוע, גם אם לא לברך.
כמו בהרבה מאוד דברים, אין כאן צודק ולא צודק, ישנה מחלוקת הלכתית האם נשים יכולות לברך או לקיים מצוות שהזמן גרמא או לא, נשים אשנכזיות נוהגות על פי פסק הרמ"א לברך וספרדיות לא. דרך אגב, דווקא בשופר רוב הנשים מקפידותלפחות לשמוע, גם אם לא לברך.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב אייל גריינר
עוד בנושא שונות
מוצרים
