ראיתי שתי תשובות תמוהות הנוגעות לקטניות בפסח ובערב פסח לגבי אשכנזים.
באחת מהן נכתב כי היות וסויה היא קטניות לכן אשכנזים לא אוכלים אותה בפסח. התמיהה באה על רקע פסיקתו הברורה של ר' משה פיינשטיין כי הקטניות לא היו ידועות לחכמי אשכנז בעת הגזירה על קטניות בפסח, ולפיכך הן אינן אסורות כלל ועיקר. ובפרט שצמחונים הניזונים מסויה מעובדת הנקנית בפסח תחת הכשר אין להם למה לחשוש אף אם הם אשכנזים. שכן עילת הגזירה אינה קיימת ולא חלה על סויה לו היתה קימת.
בשניה נכתב כי לא ניתן לאשכנזים לאכול קטניות בערב פסח בכלים של פסח. אף כאן ישנה תמיהה גדולה שכן האיסור לאכול קטניות הוא גזירה בפסח. ואילו הקטניות עצמן אינן חמץ ואינן מחמיצות את הכלי (ועיין משנה ברורה תמ"ז לגבי תערובות חמץ בהן ניתן להקל). לפיכך מותר לאכול בכלי פסח קטניות בערב פסח כל זמן שידוע וברור שהן נבררו ואינן מכילות חמץ. וראו תשובתו של הרב אריאל לגבי חתן אשכנזי האוכל בבית חמיו הספרדי שמותר לו לאכול בכליהם ללא חשש, אף שאינו אוכל קטניות.
תשובה:
שלום רב,
שתי התשובות אינן "תמוהות" (אולי ניתן להשתמש בביטוי "התקשיתי לגבי תשובות"?).
א) לגבי הקטניות שלא היו בזמן הגזירה, הדבר נתון בדיונים ארוכים בפוסקים (נציין את השדה חמד, ח"ז עמ' 170-173... הרב פיינשטיין שציינת), ככל, הרב ישראלי פסק שלמרות שבהחט ניתן לומר שהגזירה לא תחול על קטניות שלא היו בזמן הגזירה, עדיין בארץ ישאאל קיבלו על עצמם את כל הקטניות. כמובן שמי שנוהג לפי הרב פיינשטיין יש לו על מי לסמוך (אם כי בתשובתו הוא לא טוען שסויה לא היתה בזמן הגזירה, אלא מדבר על בוטנים), אולם בפסיקה אינטרנטית היה נראה ששייך יותר לקבל את הרב ישראלי, שגר ופסק בארץ ישראל. ככלל, הרב ישראלי נהג להקל בגזירה זו לשואלים, כך שלפסיקתו יש יתר תוקף בעניין.
ב) נכון שכך כתב הרב אריאל, אבל נהגו אשכנזים שמבשלים קטניות לבשלם בכלים נפרדים (כמו לצורך תינוקות... כמו כן בערב פסח שחל בשבת). גם לא ממש הבנתי את הסברה, אם נאמר שמקור הגזירה הוא חחש הימצאות חמץ- פשוט שיש להחמיר בכל הכלים, כי חמץ במשהו, אומנם בערב פסח לא, אבל לאשכנזים יש בו דין של חוזר וניעור. יתכן מאוד שהרב אריאל בפסיקתו לקח בחשבון את חוסר הנעימות של חתן שלא אוכל בכלי חמיו, אולם האשכנזים, בביתם, נהגו להחמיר בדיני הכלים.
חג שמח וכשר
