טלטול פנס נייד בשבת

הרב שי טחןיגכסליותשפג07/12/2022
שאלה:
אם יש פנס שדלוק כבר מערב שבת, האם מותר לטלטל אותו בשבת? להשתמש בו כדי לראות דברים?
תשובה:
ישנה מחלוקת אם מותר לטלטל פנס הדלוק מבעוד יום, ולכן הנמצאים בשבת בטיול מחנאות (קמפינג) ויש להם צורך גדול לטלטל פנס על מנת להאיר את הדרך וכגון לנצרך ללכת לשירותים רשאי לעשות כן, אך אם ניתן עדיף להחמיר.איתא בגמרא (שבת מז, א) שנר נחשב כבסיס לדבר האסור, ופירש״י דהיינו השלהבת, וכן הובא בהלכה (סימן רעט ס״א) ששלהבת של נר נחשבת כמוקצה בשבת ואסור לטלטלה (משנ״ב ס״א), וחלקו פוסקי הזמן מה הוא טעם האיסור, החזון אי״ש (או״ח סימן מא ס״ק טז) כתב שהוא משום שאין הדרך לטלטל את הנר מחשש שמא היא תכבה ויעבור על איסור כיבוי, והקשה הגרש״ז אורבעך (שו״ת מנחת שלמה ח״א סימן יד) שלפי דבריו אלו עולה שאם הנר נמצא בעששית שאז אין חשש שיכבה אזי מותר לטלטלה. וטעם נוסף כתב החזו״א שאין דרך לטלטל את הנר ודרך שימושה הוא במקומה. וכתב הוא שהאיסור אינו משום שמא יכבה אלא כיון שאין לשלהבת דין כלי וכל שאינו אוכל או כלי נחשב כמוקצה מחמת גופו.
וכן כתב גם הגר״מ פינשטיין (שו״ת אגרות משה ח״ג סימן נ) שהשלהבת אינה כלי והיא כמו אבן, אכן הקשו על דבריו שהרי אבן ושאר מוקצה מחמת גופו ניתן להתיר טלטולם על ידי הכנה ומדוע יאסר יותר הנר (שבות יצחק להרב יצחק דרזי פרק יד אות א).
ובתשובה אחרת (ח״ה סימן כב אות לו) כתב להתיר מעיקר הדין ורק מכיון שנר אסור יש לאסור גם פנס דאתי לאחלופי, וגם הגרי״ש אלישיב (הובא בשלמי יהודה פרק ב הלכה יז) כתב לאסור מזה הטעם שאין לחלק בין נר לפנס.
אכן בספר טלטולי שבת כתב בשם הגר״מ פינשטיין שמעיקר הדין טלטול מנורת חשמל מותרת ורק שנראה לאסור דדמי לאור של נר ואתי לאחלופי, וכתב שם ששאל את הגאון רב משה פינשטיין מה הדין במנורה קטנה הדולקת וכגון בשעון חשמלי המואר ע״י מנורה חשמלית, וכתב לו הגר״מ שמותרים בטלטול כיון שאין בכלים כאלו חשש שיסלקו את האור מהכלי שהרי אין הם קבועים בתוכם. ונראה עוד טעם להתיר על פי דברי הגאון רב נסים קרליץ (חוט שני שבת ח״ג עמוד סא) שכל כלי חשמלי שהוא כלי אחד עם החשמל בתוכו וכגון שעון המופעל ע״י בטריה שתוכו ואין החשמל בא אליו מבחוץ מותר בטלטול, ועל פי זה לא שנא פנס עם הבטריה והנורה שבתוכה דהוי כלי ורשאי בטלטול.
והגרשז״א כתב בתשובה אחת (מאורי אש פ״ב עמוד קיד) לאסור משום כעין גזירה שהמון העם יחשבו שהיתר הטלטול הוא מחמת שאין פנס זה כאש ולכן יבואו גם להליקה בשבת, ובתשובה אחרת (שו״ת מנחת שלמה ח״א סימן יד) כתב להתיר שדינו כמו שאר מכשירי חשמל המותרים בטלטול.
לכן נראה למעשה שיש להחמיר כדעת רוב הפוסקים, אבל במקום שקשה להחמיר וכגון כשנמצא בשדה וצריך לילך לשירותים וכדומה ובחושך עלטה יתכן שיפול בפחים וכדומה יקח עמו פנס להאיר לו כדעת המקילים.
ההתקדמות הטכנולוגית מציבה אתגרים לא מעטים בשימוש במכשירי חשמל, עד כדי כך שאנחנו זקוקים היום ל"הכשר" גם למוצרי חשמל ואלקטרוניקה שונים, ולא רק ל"אוכל".
יש לכך כמה סיבות-
מבחינת צורת הפעולה - בעבר המכשירים עבדו בשיטות מכניות פשוטות של on-of, היום הכול הופך למערכות דיגיטליות מורכבות. גם משחק אלקטרוני קטן כמו סביבון מנגן מכיל שבבים עם תוכנות דיגיטליות מסועפות.
מבחינת צורת ההפעלה - בעבר היה הכול בהפעלה יזומה - באמצעות לחצנים. היום העולם עובר יותר ויותר להפעלה אוטומטית, חיישני נפח ותזוזה, רגשי טמפרטורה, חיישני לחות ועוד.
מבחינת מזעור הרכיבים - קיימים חיישני טמפרטורה בגודל מילימטר בודד, רכיבים רבים בתוך המוצרים הם מוסתרים ואינם נראים לעין. לכן נדרשת מקצועיות רבה לעמוד על קיומם ותכונותיהם. שבבים בני כמה מילימטרים מכילים אלפי, או אפילו רבבות פקודות חשמליות, תנאים וצירופי קודים.
מבחינת צורת בניית המוצרים - הרכיבים הדיגיטליים נבנים חלקים על גבי חלקים, על בסיס יחידות מוכנות במפעלים שונים שמייצרים מיליוני מוצרים זהים ומועברים לצרכים מגוונים. כל רכיב יכול להכיל מיליוני פקודות מורכבות שחוברו על ידי כמה צוותים ללא קשר אחד לשני, כשגם הם עצמם מתבססים על חלקים קודמים (רוטינות) שאינם יודעים את כל פעולותיהם, אלא רק את הרלוונטי לעבודתם. מחירי המוצר הזולים, מושגים אודות לטכנולוגיות העתקה פשוטות ולייצור המוני של מוצרים בסין.
מסיבה זו פעמים רבות יצרן המכשיר עצמו אינו מודע לכל הפונקציות של הרכיבים הדיגיטליים (שלפעמים מיוצרים במפעל במדינה אחרת על ידי סודות מקצועיים) או לצורות פעולתו המדויקת של המכשיר. קל וחומר שהיבואן אינו יודע, ועל אחת כמה וכמה שאין באפשרותם של המוכרים והטכנאים להיות בקיאים ברכיבים השונים ובפונקציות שלהם.
רוב המוצרים מגיעים כל זמן מה בגרסה מעודכנת ('וריאציה') כאשר כמעט בלתי אפשרי לעקוב אחר השינויים והעדכונים שנעשו.
נדרשת מומחיות מיוחדת וסייעתא דשמיא רבה, כדי לאתר ולעמוד על כל הרכיבים השונים הרלוונטיים לנידונים ההלכתיים של מוצרים בשבת. בהמשך יובאו כמה דוגמאות כטיפה מים המכשלות שעלולים להיות ללא בדיקה מקצועית של מומחים יראי שמיים.
כל זה נכון הן למוצרים ביתיים, כמו מקררים לשימוש בשבת, מקפיאים, מזגני אינוורטר, מיחמים, תאורה, מערכות סינון, מיני ברים, כיריים גז, מערכות חימום שונות ועוד.
הן למוצרים הנלווים לבית כמו משאבות מים, מדי מים, מערכות אזעקה ועוד.
הן בחוץ, כמו פנסי רחוב, שערים ודלתות אוטומטיים, מערכות שונות בבתי מלון ועוד.
והן בצרכים מיוחדים, כמו מוצרי עזר לנכים ומוגבלים, לחצני קריאת צוות סיעודי, אזיקים אלקטרוניים ועוד.
מה המיוחד בהכשר של משמרת השבת
ארגון 'משמרת השבת' משמש בשני כובעים. כובע אחד הוא המחקר ההלכתי והטכני על כל מוצר והעברת המידע והוראות הרבנים לציבור, כובע שני הוא פיתוח ואישור מוצרים והתקנים לשבת. ב'משמרת השבת' עושים הבדלה מוחלטת בין שני הכובעים הללו.
כאשר מבררים את המציאות הטכנית וההלכתית ומעבירים את המידע לציבור, לא עושים 'חומרות'. מעבירים את הניתוח הטכני וההלכתי לרבנים, מקבלים מהם את ההוראות, ומעבירים אותם לציבור כמו שהם. כאשר דעות הרבנים חלוקות, משתדלים להביא לציבור את העמדות השונות, ומציעים לכל אחד את האפשרות שיעבירו לרב שלו את הנתונים הטכניים והניתוח ההלכתי כדי שיכריע לו את ההוראה למעשה.
אך כאשר מגיעים לפיתוח או אישור מוצרים, לעולם לא יינתן אישור אם הוא לא תואם את עמדות כל הרבנים לכתחילה. אם יש שיטה של פוסק מסוים או מנהג של עדה מסוימת האוסר את השימוש לכתחילה או אפילו חושש שיש בדבר מכשול כל - שהוא, לא יאושר המוצר. גם אם הושקעו בו מאות שעות מחקר ופיתוח.
הגישה הכללית של משמרת השבת באישור ובפיתוח מוצרים היא, לנתק באופן פיזי ומוחלט את כל החיישנים והרישומים הדיגיטליים ולא להסתפק בשינויי תוכנה שיגרמו לכך שלא תהיה כל משמעות בשבת לרישומים. הסיבה המרכזית לעניין נעוצה במוסבר לעיל על כך שכמעט לא ניתן להגיע לכל האפשרויות הגלומות בכרטיסי הפיקוד השונים ולעמוד על משמעותן. פיקוח כזה מחייב לסמוך על בדיקות מדגמיות ללא בקרה אמיתית על כל המערכת.
ברוב המקררים והמקפיאים המצויים כיום (גם כאלו הנראים כמו הישנים) לחצני הדלתות מפעילים באופן ישיר ומיידי מערכות נוספות מלבד הנורה. כגון מאוורר, ספירת פתיחות, נורות ביקורת שונות בכרטיס הפיקוד, טיימר להתרעה ועוד.
בנוסף, בחלק ניכר מהמקרים לחצנים אלו מוטבעים בדפנות המקרר ומופעלים בעזרת מגנט נסתר, כך שאין אפשרות לראותם וקשה מאוד לקבע אותם בצורה אמינה.
חשוב להדגיש שגם אם אין בכלל תאורה במקפיא, זה ממש לא אומר שאין לחצן דלת (גלוי או נסתר).
לכן, יש צורך בפיקוד שבת למקרר. פיקוד זה תפקידו למנוע את הפעלת כל המערכות הפועלות במקררים מודרניים. לא רק אלו הנראים לעין, כמו כיבוי האור, אלא רבים אחרים. יצירת התקן למקרר לשבת מצריכה ידע טכני והלכתי רחב, כדי לדעת מה מופעל בזמן השימוש במקרר, מה צריך לכבות והיכן להתקין כל רכיב.
לכן, במקררים מודרניים, התקן שבת מיוחד למקרר הוא צורך הכרחי ואי אפשר להסתפק רק בכיבוי האור.
וכן החיישני טמפרטורה רגישים מאוד לא כמו במקרר עם הטרמוסטט המכני ולכן בהם יש חשש גדול של הפעלת המחשב של המקרר באופן מידי
.
התשובה התקבלה בסיוע משמרת השבת, המתמחים בנושא שמירת שבת בעידן הדיגיטלי
לא ציינת בשאלה את העדה והנוסח שלכם, אז אני אכתוב את הנוסח לכל עדה. לקחתי את מהזימרון שהוצאנו לפני שנים, זמירון חלב חיטים.
נוסח עדות המזרח
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ. כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת:סַבְרִי מָרָנָן: עונים: לְחַיִים
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ. אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ. וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ. זִכָּרוֹן לְמַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית. תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ייָ. מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
נוסח עדות אשכנז
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶריוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.
וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה
וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ
כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (יֵשׁ אוֹמְרִים: כִּי הוּא יוֹם) תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם (יֵשׁ אוֹמְרִים: כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים) וְשַׁבַּת קָדְשֶׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
נוסח תימני
כּוֹס יְשוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא: הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי: נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים:
יוֹם הַשִּׁשִּׁי וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ. כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת:
סַבְרֵי מָרָנָן. עונים: לְחַיֵּי.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְרִי הַגָּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת
קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי
קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת
קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
אם נעשה שימוש קבוע במכסים, הם לא מוקצה והמגירה לא מוקצה.
אלא אם כן זו מגירה שנועדה לאחסון של "דברים ספייר", ורק במקרה המכסים שם... ואז זה באמת אסור לפתוח.
ובכל מקרה- המכסים לא נאסרים בגלל הפתיחה, גם אם היה אסור לפתוח.
זה לא בדיוק עניין של עלות כספית, זה עניין של שימוש.
מלבד העובדה שמכסים הם לא מוקצה של ממש (לדוגמנא- אם זה היה שטרות כסף, זה היה שונה קצת...). ויכול להיות להם שימוש בשבת, נניח לכיסוי אוכל, הרי שאם יש במגירה כפות, שהן בשימוש מתמיד, המגירה יכולה להיחשב מותרת לגמרי. ככה נראה לי לפחות- שמגירה שיש בה כפות וגם דברים בם מוקצה, יהיה מותר לפתוח אותה, כי הכפות "מגדירות" את המגירה.
זה לא ענין כספי בלבד.
זה קצת מורכב, מצד אחד כתוב שאם מתחילים לשטוף את הכיור בשבת, מותצר לשטוף הכל. מצד שני, אם מדובר בסירים ממש קשים לשטיפה, משהו שלא שייך כלל לשבת (כי הרי לא תשמשו בסירים שוב בשבת), אז אני חושב שיש בזה בעיה.
אני חושב שעקרונית עדיף שהיא תשטוף, מאשר שאת תשטפי ותצטרכי לשטוף סירים.







