close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

שאלה בכשרות כלים ושבת

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
יכסליותשפב14/11/2021

שאלה:

שלום וברכה, במהלך השבת עלו לי שאלות ואשמח לעזרת הרב. 1. במהלך השבת היתה בביתנו סיטואציה בעייתית בה עלה חשש שאולי ישתמשו בפלטה באיסור ולכן העברתי את האוכל מקערת הפיירקס בה היו אמורים לחמם את האוכל לתבנית חד פעמי, תוך מחשבה שאם יחממו את האוכל באופן אסור אז לפחות כך אוכל לדאוג שלא תהיה בעתיד בעייה בכלי ולא יהיה צורך להכשירו. לאחר העברת האוכל שטפתי את הקערה (בסקוצ' שבת כמובן). אני יודעת שמותר לשטוף קערות בשבת (עם סקוט' שבת כמובן) אבל תהיתי אולי כל המהלך שעשיתי היה מעין הכנה מקודש לחול כי לכאורה לצורך השבת אין זה משנה באיזה כלי חומם האוכל, כל ההעברה ובעקבותיה השטיפה נועדו כאמור כדי לאפשר שימוש עתידי בכלי. אז א' רציתי לדעת אם אכן מה שעשיתי נחשב הכנה מקודש לחול וב' אם כך האם יש בעיה שאמשיך להשתמש בכלי או שנחשב הנאה מחילול שבת? אם כן מה ניתן לעשות, להגעיל את הכלי? (אציין שלמיטב זכרוני חשבתי על הבעייתיות לאחר המעשה, אחרת לא הייתי עושה אותו, אבל חשבתי על זה מאז כ"כ הרבה שאני כבר לא זוכרת את מהלך הדברים במדויקת ולא יכולה להיות בטוחה בוודאות שהמחשבה על כך לא עלתה לי תוך כדי המעשה – אם כי ברור לי שלא עלתה לפני כי אז בוודאות לא הייתי עושה זאת..). 2. באותו קו מחשבה חששתי גם על כף ההגשה ולכן שמתי אותה במגירה כדי שישתמשו בכף פשוטה יותר (כך שאם יהיה אסור להשתמש בה בעתיד אז יהיה פשוט יותר להחליפה באחרת לעומת הכף היותר טובה). העניין הוא ששמתי אותה במגירה שיש בה סירי מכסים, והחשש שלי הוא שאולי שכמו שסירים הם מוקצה אולי גם המכסים שלהם, ואז אולי היה אסור לפתוח את המגירה כי היא בסיס לדבר האסור? וגם כאן עולה השאלה האם יש לכך השלכות מבחינת שימוש עתידי בכף ו/או במכסים (שוב, גם כאן בטוחה שלא חשבתי על הבעייתיות מראש או שלא הייתי עושה זאת, אבל כבר לא זוכרת אם חשבתי על זה רק אחרי או אולי תוך כדי, למשל בשלב סגירת המגירה. הייתי באותו זמן בסערת רגשות מהסיטואציה שעלתה ככה שהזיכרון שלי מהאירוע לא משהו...). תודה רבה מראש על הסיוע של הרב!

תשובה:

שלום וברכה,

באופן עקרוני, אסור לשטוף כלים בשת לצורך חול או לצורך אחר של הכנה. 
אולם נהגו להקל בשטיפת כלים, כי הם מפריעים (כלומר- השארת הכלי מלוכלך מפריעה לרוב האנשים) ולכן, אם הכלי מפריע, מותר לשטוף אותו. במקרה שלך, לדעתי ניתן לצרף את העובדה שמדובר בכלי שאולי הייתם שוטפים במקרה "רגיל", ובכך שזה נעשה ללא מחשבה... ולהשתמש בכלי כרגיל בלי שום בעיה שהיא. 
גם עצם "פסילת" כלים שנעשה בהם שימוש בשבת היא גזירה של חכמים וקשורה לחילול שבת של ממש... מה שלא נראה במקרה שלהם. ככה שהם ודאי לא פסולים לשימוש.

לגבי השאלה השניה- גם אם תיאורטית המגירה היתה אסורה בפתיחה (אני די בטוח שלא, כי הרי ודאי יש בה כלים אחרים), זה לא נוגע כלל לכף שהנחת שם ולא פוסל אותה משימוש בשום צורה שהיא.
תשובות נוספות בנושא-
המשך שאלה
זה קצת מורכב, מצד אחד כתוב שאם מתחילים לשטוף את הכיור בשבת, מותצר לשטוף הכל. מצד שני, אם מדובר בסירים ממש קשים לשטיפה, משהו שלא שייך כלל לשבת (כי הרי לא תשמשו בסירים שוב בשבת), אז אני חושב שיש בזה בעיה. 

אני חושב שעקרונית עדיף שהיא תשטוף, מאשר שאת תשטפי ותצטרכי לשטוף סירים.
שטיפה בסקוטש ברייט בשבת וכיבוד הורים
זו שאלה קצת מורכבת.

כי היא מערבת קצת "פסיכולוגיה" עם הלכות שבת והלכות בין אדם לחבירו וכדומה.

לא שמעתי בעבר שיש מתירים את הקוטש ברייט שבת. זה ידוע שיש כריות ניקוי מיוחדות לשבת... וממש מקפידים להשתמש בהם. אם כי, אחרי שכתבת את זה, זה נשמע די הגיוני שיש מי שלא יחשיב את זה כסחיטה, כי זה פלסטיק. אבל שוב, מעולם לא שמעתי שמתירים, ככה שפשוט שאם יש ברירה כל שהיא (לגבי שטיפה שאת עושה, אם היה סיכוי לשכנע את אמא שלך...) שאסור להשתמש בזה בשבת.

לגבי עצם השאלה- אני לא חושבת שאת יכולה להיחשב כ"מכשילה" שכך שאת מבשלת והיא מנקה. כפי שכתבת, הכלים עצמם לא נפסלים בניקיון שלהם בצורה שנגד ההלכה, ולכן, אם עשית את שלך וניסית למנוע את השטיפה בעזרת הסקוטש ברייט- אני לא רואה מה עוד ניתן לעשות.

כלומר- מבחינה הגיונית אני לא רואה למה אמא שלך צריכה להיפגע מבקשה שהיא תשתמש בכלי אחר, אבל אני מניח שזה ענין נפשי של מי מוגדר כדתי ומה מותר ומה אסור...

אז אם את חושבת שאי אפשר לשכנע את אמא שלך, או שהיא תיפגע מזה ותמשיך בכל מקרה לשטוף בסקוטש... אז את יכולה בהחלט להמשיך לבשל, ומה שהיא עושה זה עניינה...
תשעה באב במוצאי שבת
השנה חל תשעה באב במוצאי שבת, ויש לכך כמה משמעויות הלכתיות-
אוכלים סעודה שלישית שהיא גם סעודה מפסקת. עד השעה שבע וארבעים. מותר לאכול כמה שרוצים ומה שרוצים בסעודה זו, כולל בשר ואוכלים על השולחן. להבדיל משנה "רגילה", שבה אוכלים רק תבשיל אחד ועל הרצפה.

לאחר הארוחה מחכים שתצא שבת (שעה שמונה וחצי), אומרים "המבדיל בין קודש לחול", מחליפים לבגדי חול, מורידים נעליים ושמים נעליים שמתאימים לתשעה באב (לא נעלי עור). ואז הולכים לבית כנסת לערבית.

תוך כדי ערבית מדליקים נר ומברכים עליו "בורא מאורי האש". הבדלה על היין, בלבד, עושים במוצאי תשעה באב ביום ראשון. את היין של ההבדלה שביום ראשון בערב, ספרדים נוהגים לשתות.

לדעת ה"ספרדים", מקלחת וכביסה מותר מיד בצאת הצום (יש מחמירים בכיבוס). אכילת בשר, שתיית יין ומוסיקה נהוג לא לשמוע לפני י' באב בצהריים (יום שני), כמו כן נהגו לא להסתפר ולא לברך שהחיינו לפני חצות של יום י באב.

אסור לשטוף את כלי הארוחה שבשבת וכדומה עד מוצאי תשעה באב, כך שאולי רצוי לאכול בחד פעמי.

מי שממש סובל מריח הפה, יכול לצחצח שיניים לפני כניסת הצום (לפני שבע וארבעים), עם משחה נוזלית, מי פה, ובעדינות רבה כדי שלא יצא דם.
איך מתנהלים בפורים שחל ביום שישי?
פורים כזה קרוי בהלכה "פורים משולש"....

מותר לכתחילה ליטול ידיים בשעה העשירית... ובמקרה כזה, לדעתי הכי טוב להתפלל באמצע כשעושים קידוש.

אבל אפשר גם מפלג ורק אחר כך להתחיל סעודת פורים ושבת משותפת.

יש בזה המון שיטות.

מה שאני זוכר כרגע, בלי עיון, זה שנוטלים ידיים מאוחר. נניח שעה לפני כניסת שבת אוכלים. מכסים את הלחם במפה. אומרים בקידוש הגפן. ולא נוטלים ידיים שוב.

אומרים על הניסים בברכת המזון.

רוב הציבור נוהג כיום לאכול לפני חצות... אבל השיטה הזו מתאימה לישיבות, או למקומות שבהם לא מתרגשים מתפילת ערב שבת במצב של חצי שכרות... וזה רק גורם לתפילה יותר מהלב וכו'. רוב האנשים ובעלי הבתים עושים ארוחה מוקדמת יחסית.
הוצאת שבת בדיוק בדקה
כן. אפשר להוציא בדיוק בדקה שכתובה בלוח... ככה נהגו שלא מעט בתי כנסת ספרדיים, יש אפילו מנייני מעשנים בשכונות החרדיות שמתחילים ככה שיגמרו בדיוק בצאת שבת.
אצל חב"ד נהגו להתחיל בדיוק בשעה הכתובה, אבל זה מנהג בלבד, ואין לו כל כך על מה להתבסס, כי הזמנים בלוחות מאוד מוגזמים לטובת המניעת חשש... כלומר- בהוצאת הלוח הוסיפו לא מעט כדי להרחיק מזמן שבת.

מדאורייתא די בתוספת שבת של דקה. מדרבנן משהו שניכר (כך נדמה לי, לא בטוח), נהגו ישראל להוסיף זמן ארוך יותר, של כמעט עשרים דקות (ובקיץ זה יותר). זה זמן "מנהג ישראל". ואכן נהגו להקל בזה כשיש צורך, כמו מישהו שלא מרגיש טוב ורוצה לעשות איזו רפואה וכדומה...
מתי לערוך ברית?
טוב, אז באיזור חולון באותו זמן ודאי לא היתה שקיעה ולכן הברית שלכם היא בשבת... השקיעה בתל אביב באותו יום היתה ב16:37. ככה שלא נכנסתם לבין השמשות והברית היא בשבת... מזל טוב!