close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

עניית אמן בקידוש

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
ותשריתשפב12/09/2021

שאלה:

שלום וברכה, שאלתי בזמנו את הרב לגבי ברכות ההבדלה כיוון שאבי נוטה לבלוע מילים בברכות, והרב אמר שאגיד בשקט את נוסח ההבדלה. כמו כן בעבר קיבלתי הדרכה דומה להגיד בשקט את ברכות הקידוש בעת שאבי מקדש. השאלה שהתעוררה אצלי כעת היא מה לגבי אמירת אמן- א. הבנתי שאם אני מסיימת להגיד ביחד איתו אין להגיד אמן כי זה כאילו אני עונה אחרי עצמי, רציתי לוודא האם זה נכון? ב. אם מסיימת מעט לפניו האם יש להגיד אמן- מבחינת השאלה האם זה הפסק לפני שתיית היין? ג.אם מסיימת לפניו, מבחינת בליעת המילים- לא תמיד פשוט גם לברך וגם להבחין תוך כדי האם הפעם אמר כראוי או בלע מילים, ואז השאלה- 1. אם אני שמה לב שבלע מילים אין לענות אמן? 2. אם לא שמה לב לענות מספק או להפך לא לענות? תודה רבה, שנה טובה וגמר חתימה טובה לרב, למשפחתו ולכל עמי"ש!

תשובה:

א. אם את מסיימת איתו ממש ביחד- אין לענות אמן.
ב. אם את מסיימת קצת לפניו, לענות אמן. אמן זה לא הפסק לפני שתיית הייין.

1. את יכולה לענות אמן גם אם בלע מילים. הרבה יהודים מבטאים לא נכון או בולעים מילים ועל זה דרשו את הפסוק- ודגלו עלי אהבה, ו"דילוגו עלי אהבה".
2. את יכולה להענות. אנחנו אומרים אמן בהרבה מקרים מסופקים... וזה לא שם השם או משהו. לכן מותר לענות.
תשובות נוספות בנושא-
עוגת דבש
בעוגת דבש יש הרבה קמח, וכמו על כל דבר שיש בו קמח, זו מוגדרת כעוגה ומברכים מזונות.

למעשה, הדוגמא לברכת מזונות שמביאה הגמרא היא עוגה בטבולה בדבש (אחת הדוגמאות).
ברכה על מצה מטוגנת
לא. בפסח מברכים על מצה מטוגנת המוציא. אם רואים שזה מצה. וזה המצב ברוב המקרים. אם היא טחונה לגמרי אז מזונות.
כמו לחם מטוגן בחול

על מצה מטוגנת ביום חול (הכוונה לא בפסח), יש הבדל בין ספרדים לאשכנזים, לפי הספרדים (רוב הספרדים) יברכו מזונות על מצה מטוגנת שלא בפסח. אשכנזים יברכו המוציא
שלום הרב, אכילת קאסטה
מבחינה הלכתית יבשה הברכה תלויה בכוונה של האוכל. ומכיוון שמדובר בביסקוויט שברכתו מזונות הרי שלפי רוב השיטות היה צריך לברך מזונות. אולם בקאסטה יש בהחלט מקום לטענה שהגלידה היא עיקר. זו אותה התלבטות כמו בקרמבו- מה העיקר- הקצף או הביסקוויט.

אני נוהג לברך על שניהם, לאכול מעט מהביסקוויט ולברך מזונות ואז מהגלידה ולברך שהכל.
צניעות בתפילה

1. לא, את חייבת רק בקריאת שמע ותפילת עמידה. אם את רוצה את יכולה להוסיף קצת קטעים.
2. השאלה אלו בגדים, אם אלו בגדים ממש לא צנועים (נניח שחושפים הרבה מהרגל, ממש פתוחים וכו') אז לא, כי צריך לשמור על צניעות גם במקומות לבד, כי הקב"ה נמצא בכל מקום. אולם את לא חייבת להקפיד על הלכות צניעות שמקפידים עליהם כלפי חוץ. נניח עם מכנסיים צנועים נראה לי שאפשר להתפלל... כי זו לא בעיה של חשיפת הגוף, זה יותר ענייני צניעות שכלפי אחרים.
3. כך כותבים הפוסקים. עדיך בישיבה, אולם אפשר גם בשכיבה.

פירוש המילה "אמן"

אחת המצוות החשובות הנוגעות לתפילה נוגעת לעניית "אמן", אחרי כל ברכה או תפילה של החזן, ולא רק של חזן אלא של כל מי שמתפלל לידינו, יש מצווה לענות אמן. ישנם פירושים שונים למילה זו, בחלק מהמקרים הכוונה היא "זה נכון", "אמת", כלומר- אנחנו מאשרים את דבריו של מי שהתפלל או בירך ואומרים שהדברים נכונים. יש מקרים שבהם פירוש/ המילה הוא "נכון ויהי רצון שיתקיים", כלומר- אנחנו מודים על האמת שדברים ומבקשים שהם יתקיימו על ידי הקב"ה. חכמים קבעו הלכות רבות הנוגעות לעניית אמן והמרכזית שבהם היא שצריך להקפיד לענות אמן על ברכות ותפילות החזנים והמברכים ולהקפיד שעניית האמן תהיה קשורה לברכה, לא רחוקה מידי מהברכה ולא קרובה מידי, וכן שהאמן תהיה שלימה, ולא קטועה בתחילתה או בסופה.

תפילה לכיוון ירושלים
על פי דברי חכמים צריך כל יהודי להתפלל ירושלים, בכל מקום בו הוא נמצא. יש בכך גם ערך נוסף- שכל היהודים בעולם מתפללים אל אותו מקום. כך שיהודים במזרח ארץ ישראל מתפללים למערב ויהודים במערב ארץ ישראל מתפללים במזרח, יהודים בצפון הארץ מתפללים לדרום (כיוון ירושלים) ואילו יהודים בדרום מתפללים צפונה וכדומה.

אולם לא תמיד אפשר לשים את הארון בדיוק בכיוון של ירושלים, מבחינה טכנית, במקרה כזה, העיקר להתפלל לכיוון ירושלים, לכן, אם מחמת טעות או אונס ארון הקודש אינו מכוון ממש כנגד ירושלים, המתפללים יכולים לכוון את הפנים שלהם כלפי ירושלים. אולם, אם כל הציבור טועים ופונים לכיוון ארון הקודש, מוטב שלא לפרוש מהציבור, צריך להתפלל אל הכיוון שאליו מתפללים כולם, במקרה כזה עדיף להפנות את הראש לכיוון ירושלים בכל זאת. אם מתפללים בשעת דחק בזמן נסיעה, כשהרכב מסתובב כל פעם לכיוון אחר אין צורך לכוון לכיוון ירושלים, אלא יושבים כרגיל ומתפללים.