שאלה בכשרות המטבח

הרב יניב חניא
יגחשווןתשפב19/10/2021

שאלה:

שלום וברכה, יש לנו בבית כיורים נפרדים לבשרי וחלבי ובעבר ביררתי לגבי משולשי מתכת שאנו שמים בתוכם, כיוון שהם זהים במראם ויתכן שהוחלפו ביניהם לאחר ניקיון שלהם ושל הכיורים לאחר שהוחזרו מהייבוש, ונאמר לי שמראש שימוש במשולשים נפרדים זה הידור ושיש כאן המון ספיקות וכן לא צריך לחשוש שאולי זה פוגם בכשרות כלים שנשטפו לידם בכיור. בכל אופן מאז סימנתי אותם כדי שלא נתבלבל יותר וכן בפסח עירינו עליהם מים רותחים כחלק מהכשרת המטבח לחג. עם זאת לאחרונה עלתה אצלי השאלה: א. האם יש הבדל בין סתם כלים ששהו בכיור לבין העובדה שאנו שמים על גבי המשולשים מסננת של אוכל (ללא "רגליים", בנויה כקערה עם חורים) ושופכים לתוכה מאכלים עם מים רותחים כגון פסטה ובשר על מנת לסננם? האם המגע בין הכלים שמערב נוזלים רותחים ואדים שעוברים ביניהם ובחוריהם אינו בעייתי? (כאמור ההחלפה בין המשולשים,אם אכן נעשתה, היא רק לאחר ניקיון שלהם, זה לא שעירנו למסננת מאכל נוזלי בשרי כשהיה על גבי משולש שבתוכו שאריות חלבי או להפך). ב. ואם זה בעייתי האם במקרה הזה האם וכיצד יש להכשיר את המסננות שהשתמשנו בהם כך עד כה גם במידה ונטרפו (אחת ממתכת ואחרת מסיליקון)? ג. ובנוסף האם וכיצד יש להכשיר את משולשים (או שלגביהם העירוי שעשינו לפני פסח נחשב כהכשרה לעניין זה?) כדי שיהיה ניתן להמשיך להשתמש במסננת באופן זה מכאן והלאה? ד. וכן עולה השאלה אם אין בעיה בדיעבד בשאר הכלים שבאו במגע עם המאכלים החמים שסוננו במסננת עד כה כגון כף הגשה וכדומה? (כשאין לי דרך לדעת אילו מכל כלי הסכו"ם וההגשה בבית באו איתה במגע בוודאות במגע חם מלבד כפות הפסטה..). או שגם כאן זה צירף ספיקות שלא צריך לחשוש לו? תודה רבה מראש!

תשובה:

א. במקרים כאלה הולכים אחרי "רוב שימוש". כלומר- גם אם נניח שלעיתים אתם משתמשים במים, עדיין רוב השימוש של המשולשים הוא במים קרים או פושרים מקסימום. ולכן גם אם תיאורטית היה שימוש במים ממש רותחים (שזה לא קורה בדרך כלל), וכן ב"מים בשריים", זה מתבטל ברוב השימוש.
ב. אני חושב שמה שאתם עושים פעם בשנה בפסח זה בהחלט מספיק... העירוי בטח נחשב כהכשרה.

לגבי שאר הכלים- שם בוודאי ובוודאי שאין חשש.... כי הם בטח לא נגעו במשלושים כשהם היו רותחים עד כדי כך שיעבירו בשר או חלב...

תשובות נוספות בנושא-

שאלה בכשרות
אני חושב שמכיוון שמדובר במיקרוגל (כלומר- אין חימום ישיר של המכסה על אש, אלא רק אדים), וכן בשיש שהוא נקי בדרך כלל (ולעיתים בכשרות הולכים אחרי הרוב). וכן שהחשש הוא רחוק- כלומר- שאדים החמים מהמכסה הבשרי הגיעו לשיש, התערבבו איך שהוא עם החלב שבלוע בו ואז עלו והטריפו את הכלי.... אז יש בהחלט מקום להקל מאוד בזה ואין כאן כמעט חשש.

ולכן-
1. כן, מותר להשתמש במכסה. בטח ובוודאי בכלי זכוכית.
2. שוב, לדעתי זה מותר ללא כל חשש.
3. כלי זכוכית עוד יותר קל...

ראיתי גם את ההערה הנוספת שנשלחה בשאלה נפרדת ולא נראה לי שזה משנה את ההלכות הללו.

המשך שאלה תבניות שלא הוטבלו
לדעתי את יכולה להתטביל את התבנית למרות הלכלוך המועט שנשאר. מכיוון שלא מקפידים עליו (כי לא ניתן לנקות תבנית למצב של חדש), וזה לא איסור של טריפה, אלא של טבילה. את יכולה לטבול את התבניות ככה.
לגבי נייר הכסף- אם תטבילי את התבניות כמו שהן עכשיוף, וגם תשימי נייר כסף לעניות דעתי זה מספיק.

לגבי מכירה לגוי- זו אפשרות. אם כי קשה לי לדמיין איפה תשיגי גוי למכור לו את התבניות... וגם אני מבין שהן לא שלך, אלא של הוריך?

בכל מקרה, אני חושב שטבילה במצב הנוכחי, למרות טיפות הלכלוך, ואז נייר כסף, זה בסדר גמור.

תבניות שלא הוטבלו
1. זה לא פשוט להטביל אם יש לכלוך ממש קשה שלא יורד. כי זה חוצץ בטבילה. צריך לנקות כמה שאפשר, ואם עדיין נשאר לכלוך של ממש, זו בעיה.
2. מכיוון שתבנית לא טבולה לא מטריפה את האוכל (זו מצווה על בעל הבית להטביל, אולם האוכל עצמו לא טרף. לכן מותר לנו לאכול אצל אדם שהכלים שלו כשרים, אולם לא טבולים....). אני חושב שנייר כסף אמור להספיק. מטבילים רק כלים שבאים במגע עם האוכל... ובנייר כסף אין מגע. אני לא יודע לגבי נייר אפיה במפורש, אולם אני מניח שההגיון של מי שאוסר הוא בגלל שנייר אפיה פעמים רבות נקרע ולא מהווה חציצה. זה כמעט ולא קורה בנייר כסף.
3. הרשת לא צריכה הטבלה, כי אוכל לא בא איתה במגע ישיר... מניחים עליה את התבנית.
4. לא צריך הכשר לתנור. כפי שכתבתי כלי לא טבול הוא לא טרף... זו מצווה על הבעלים לטבול ולכן התנור לא צריך הכשר.

בלי קשר ישיר- הכשרת תנור, במקרה שהוא נטרף באמת, היא על ידי ניקוי היטב... ואז על חום גבוה מאוד, כחצי שעה/ שעה

כשרות יומית בחנות ירקות
הענין של חתימה יומית בחנויות ירקות הוא בעיקר טכני- הרעיון הוא שבכל יום יכולה להגיע סחורה, ואז צריך להפריש ממנה תרומות ומעשרות. וכדי לוודא שהמשגיח עשה את זה, מכריחים חתימה יומית. זה לא אומר שאם קונים שם בלי לבדוק את החתימה היומית זה לא קשר, אולם זה יתכן שהמשגיח לא היה ולא הפריש תרומות ומעשרות. תיאורטית.

לכן- אם אפשר לשאול את המשגיח האם הוא מפריש מידי, האם מגיעה סחורה בכל יום? (הרבה פעמים לא מגיעה כל יום). ברוב המקרים יש טלפון של המשגיח על טופס החתימה.

אם זה לא אפשרי, אז אפשר להפריש בבית העדינות בלי ברכה, וזה יפתור את הבעיה.

ספק בכשרות
זה נראה לי בסדר גמור.
גם בגלל הספק, ואם לא- זה לא בת יומה.
ואם לא- אז המחבת לדעת הספרדים המחבת כשרה גם לצד השני (בשרי או חלבי).

ככה שזה בסדר.

הכשרת לבבות וצליית לבבות
יש לנו באתר מאמר שלם בענין, שעוסק בכל ההיבטים של הכשרת לבבות לאכילה.

אפשר לקרוא שם על כל ההיבטים של זה.

עוד תוכן בשורש