המשך שאלה
הרב יניב חניאיבכסליותשפב16/11/2021
שאלה:
שלום הרב, סליחה שאני שבה ושואלת, אך הרב כתב לי תשובתו שאם הכפות במגירה הן בשימוש תמידי אז המגירה מותרת, אולם ספציפית במגירה שפתחתי מאוחסנות כפות "ספייר" מיותרות שלא נעשה בהם שימוש.. ולעומת זאת במכסי הסירים כן נעשה שימוש קבוע.. האם בכל זאת בגלל שכמו שהרב אמר המכסים לא לגמרי נחשבים מוקצה זה בכל זאת בסדר בדיעבד ולא אוסר את השימוש בהם?(מכאן והלאה אקפיד לא לפתוח את המגירה בשבת..).
תשובה:
אם נעשה שימוש קבוע במכסים, הם לא מוקצה והמגירה לא מוקצה.אלא אם כן זו מגירה שנועדה לאחסון של "דברים ספייר", ורק במקרה המכסים שם... ואז זה באמת אסור לפתוח.
ובכל מקרה- המכסים לא נאסרים בגלל הפתיחה, גם אם היה אסור לפתוח.
תשובות נוספות בנושא-
המשך שאלה
זה לא בדיוק עניין של עלות כספית, זה עניין של שימוש.
מלבד העובדה שמכסים הם לא מוקצה של ממש (לדוגמנא- אם זה היה שטרות כסף, זה היה שונה קצת...). ויכול להיות להם שימוש בשבת, נניח לכיסוי אוכל, הרי שאם יש במגירה כפות, שהן בשימוש מתמיד, המגירה יכולה להיחשב מותרת לגמרי. ככה נראה לי לפחות- שמגירה שיש בה כפות וגם דברים בם מוקצה, יהיה מותר לפתוח אותה, כי הכפות "מגדירות" את המגירה.
זה לא ענין כספי בלבד.
זה לא בדיוק עניין של עלות כספית, זה עניין של שימוש.
מלבד העובדה שמכסים הם לא מוקצה של ממש (לדוגמנא- אם זה היה שטרות כסף, זה היה שונה קצת...). ויכול להיות להם שימוש בשבת, נניח לכיסוי אוכל, הרי שאם יש במגירה כפות, שהן בשימוש מתמיד, המגירה יכולה להיחשב מותרת לגמרי. ככה נראה לי לפחות- שמגירה שיש בה כפות וגם דברים בם מוקצה, יהיה מותר לפתוח אותה, כי הכפות "מגדירות" את המגירה.
זה לא ענין כספי בלבד.
שאלה בכשרות כלים ושבת
שלום וברכה,
באופן עקרוני, אסור לשטוף כלים בשת לצורך חול או לצורך אחר של הכנה.
אולם נהגו להקל בשטיפת כלים, כי הם מפריעים (כלומר- השארת הכלי מלוכלך מפריעה לרוב האנשים) ולכן, אם הכלי מפריע, מותר לשטוף אותו. במקרה שלך, לדעתי ניתן לצרף את העובדה שמדובר בכלי שאולי הייתם שוטפים במקרה "רגיל", ובכך שזה נעשה ללא מחשבה... ולהשתמש בכלי כרגיל בלי שום בעיה שהיא.
גם עצם "פסילת" כלים שנעשה בהם שימוש בשבת היא גזירה של חכמים וקשורה לחילול שבת של ממש... מה שלא נראה במקרה שלהם. ככה שהם ודאי לא פסולים לשימוש.
לגבי השאלה השניה- גם אם תיאורטית המגירה היתה אסורה בפתיחה (אני די בטוח שלא, כי הרי ודאי יש בה כלים אחרים), זה לא נוגע כלל לכף שהנחת שם ולא פוסל אותה משימוש בשום צורה שהיא.
שלום וברכה,
באופן עקרוני, אסור לשטוף כלים בשת לצורך חול או לצורך אחר של הכנה.
אולם נהגו להקל בשטיפת כלים, כי הם מפריעים (כלומר- השארת הכלי מלוכלך מפריעה לרוב האנשים) ולכן, אם הכלי מפריע, מותר לשטוף אותו. במקרה שלך, לדעתי ניתן לצרף את העובדה שמדובר בכלי שאולי הייתם שוטפים במקרה "רגיל", ובכך שזה נעשה ללא מחשבה... ולהשתמש בכלי כרגיל בלי שום בעיה שהיא.
גם עצם "פסילת" כלים שנעשה בהם שימוש בשבת היא גזירה של חכמים וקשורה לחילול שבת של ממש... מה שלא נראה במקרה שלהם. ככה שהם ודאי לא פסולים לשימוש.
לגבי השאלה השניה- גם אם תיאורטית המגירה היתה אסורה בפתיחה (אני די בטוח שלא, כי הרי ודאי יש בה כלים אחרים), זה לא נוגע כלל לכף שהנחת שם ולא פוסל אותה משימוש בשום צורה שהיא.
המשך שאלה
זה קצת מורכב, מצד אחד כתוב שאם מתחילים לשטוף את הכיור בשבת, מותצר לשטוף הכל. מצד שני, אם מדובר בסירים ממש קשים לשטיפה, משהו שלא שייך כלל לשבת (כי הרי לא תשמשו בסירים שוב בשבת), אז אני חושב שיש בזה בעיה.
אני חושב שעקרונית עדיף שהיא תשטוף, מאשר שאת תשטפי ותצטרכי לשטוף סירים.
זה קצת מורכב, מצד אחד כתוב שאם מתחילים לשטוף את הכיור בשבת, מותצר לשטוף הכל. מצד שני, אם מדובר בסירים ממש קשים לשטיפה, משהו שלא שייך כלל לשבת (כי הרי לא תשמשו בסירים שוב בשבת), אז אני חושב שיש בזה בעיה.
אני חושב שעקרונית עדיף שהיא תשטוף, מאשר שאת תשטפי ותצטרכי לשטוף סירים.
שטיפה בסקוטש ברייט בשבת וכיבוד הורים
זו שאלה קצת מורכבת.
כי היא מערבת קצת "פסיכולוגיה" עם הלכות שבת והלכות בין אדם לחבירו וכדומה.
לא שמעתי בעבר שיש מתירים את הקוטש ברייט שבת. זה ידוע שיש כריות ניקוי מיוחדות לשבת... וממש מקפידים להשתמש בהם. אם כי, אחרי שכתבת את זה, זה נשמע די הגיוני שיש מי שלא יחשיב את זה כסחיטה, כי זה פלסטיק. אבל שוב, מעולם לא שמעתי שמתירים, ככה שפשוט שאם יש ברירה כל שהיא (לגבי שטיפה שאת עושה, אם היה סיכוי לשכנע את אמא שלך...) שאסור להשתמש בזה בשבת.
לגבי עצם השאלה- אני לא חושבת שאת יכולה להיחשב כ"מכשילה" שכך שאת מבשלת והיא מנקה. כפי שכתבת, הכלים עצמם לא נפסלים בניקיון שלהם בצורה שנגד ההלכה, ולכן, אם עשית את שלך וניסית למנוע את השטיפה בעזרת הסקוטש ברייט- אני לא רואה מה עוד ניתן לעשות.
כלומר- מבחינה הגיונית אני לא רואה למה אמא שלך צריכה להיפגע מבקשה שהיא תשתמש בכלי אחר, אבל אני מניח שזה ענין נפשי של מי מוגדר כדתי ומה מותר ומה אסור...
אז אם את חושבת שאי אפשר לשכנע את אמא שלך, או שהיא תיפגע מזה ותמשיך בכל מקרה לשטוף בסקוטש... אז את יכולה בהחלט להמשיך לבשל, ומה שהיא עושה זה עניינה...
זו שאלה קצת מורכבת.
כי היא מערבת קצת "פסיכולוגיה" עם הלכות שבת והלכות בין אדם לחבירו וכדומה.
לא שמעתי בעבר שיש מתירים את הקוטש ברייט שבת. זה ידוע שיש כריות ניקוי מיוחדות לשבת... וממש מקפידים להשתמש בהם. אם כי, אחרי שכתבת את זה, זה נשמע די הגיוני שיש מי שלא יחשיב את זה כסחיטה, כי זה פלסטיק. אבל שוב, מעולם לא שמעתי שמתירים, ככה שפשוט שאם יש ברירה כל שהיא (לגבי שטיפה שאת עושה, אם היה סיכוי לשכנע את אמא שלך...) שאסור להשתמש בזה בשבת.
לגבי עצם השאלה- אני לא חושבת שאת יכולה להיחשב כ"מכשילה" שכך שאת מבשלת והיא מנקה. כפי שכתבת, הכלים עצמם לא נפסלים בניקיון שלהם בצורה שנגד ההלכה, ולכן, אם עשית את שלך וניסית למנוע את השטיפה בעזרת הסקוטש ברייט- אני לא רואה מה עוד ניתן לעשות.
כלומר- מבחינה הגיונית אני לא רואה למה אמא שלך צריכה להיפגע מבקשה שהיא תשתמש בכלי אחר, אבל אני מניח שזה ענין נפשי של מי מוגדר כדתי ומה מותר ומה אסור...
אז אם את חושבת שאי אפשר לשכנע את אמא שלך, או שהיא תיפגע מזה ותמשיך בכל מקרה לשטוף בסקוטש... אז את יכולה בהחלט להמשיך לבשל, ומה שהיא עושה זה עניינה...
תשעה באב במוצאי שבת
השנה חל תשעה באב במוצאי שבת, ויש לכך כמה משמעויות הלכתיות-
אוכלים סעודה שלישית שהיא גם סעודה מפסקת. עד השעה שבע וארבעים. מותר לאכול כמה שרוצים ומה שרוצים בסעודה זו, כולל בשר ואוכלים על השולחן. להבדיל משנה "רגילה", שבה אוכלים רק תבשיל אחד ועל הרצפה.
לאחר הארוחה מחכים שתצא שבת (שעה שמונה וחצי), אומרים "המבדיל בין קודש לחול", מחליפים לבגדי חול, מורידים נעליים ושמים נעליים שמתאימים לתשעה באב (לא נעלי עור). ואז הולכים לבית כנסת לערבית.
תוך כדי ערבית מדליקים נר ומברכים עליו "בורא מאורי האש". הבדלה על היין, בלבד, עושים במוצאי תשעה באב ביום ראשון. את היין של ההבדלה שביום ראשון בערב, ספרדים נוהגים לשתות.
לדעת ה"ספרדים", מקלחת וכביסה מותר מיד בצאת הצום (יש מחמירים בכיבוס). אכילת בשר, שתיית יין ומוסיקה נהוג לא לשמוע לפני י' באב בצהריים (יום שני), כמו כן נהגו לא להסתפר ולא לברך שהחיינו לפני חצות של יום י באב.
אסור לשטוף את כלי הארוחה שבשבת וכדומה עד מוצאי תשעה באב, כך שאולי רצוי לאכול בחד פעמי.
מי שממש סובל מריח הפה, יכול לצחצח שיניים לפני כניסת הצום (לפני שבע וארבעים), עם משחה נוזלית, מי פה, ובעדינות רבה כדי שלא יצא דם.
השנה חל תשעה באב במוצאי שבת, ויש לכך כמה משמעויות הלכתיות-
אוכלים סעודה שלישית שהיא גם סעודה מפסקת. עד השעה שבע וארבעים. מותר לאכול כמה שרוצים ומה שרוצים בסעודה זו, כולל בשר ואוכלים על השולחן. להבדיל משנה "רגילה", שבה אוכלים רק תבשיל אחד ועל הרצפה.
לאחר הארוחה מחכים שתצא שבת (שעה שמונה וחצי), אומרים "המבדיל בין קודש לחול", מחליפים לבגדי חול, מורידים נעליים ושמים נעליים שמתאימים לתשעה באב (לא נעלי עור). ואז הולכים לבית כנסת לערבית.
תוך כדי ערבית מדליקים נר ומברכים עליו "בורא מאורי האש". הבדלה על היין, בלבד, עושים במוצאי תשעה באב ביום ראשון. את היין של ההבדלה שביום ראשון בערב, ספרדים נוהגים לשתות.
לדעת ה"ספרדים", מקלחת וכביסה מותר מיד בצאת הצום (יש מחמירים בכיבוס). אכילת בשר, שתיית יין ומוסיקה נהוג לא לשמוע לפני י' באב בצהריים (יום שני), כמו כן נהגו לא להסתפר ולא לברך שהחיינו לפני חצות של יום י באב.
אסור לשטוף את כלי הארוחה שבשבת וכדומה עד מוצאי תשעה באב, כך שאולי רצוי לאכול בחד פעמי.
מי שממש סובל מריח הפה, יכול לצחצח שיניים לפני כניסת הצום (לפני שבע וארבעים), עם משחה נוזלית, מי פה, ובעדינות רבה כדי שלא יצא דם.
איך מתנהלים בפורים שחל ביום שישי?
פורים כזה קרוי בהלכה "פורים משולש"....
מותר לכתחילה ליטול ידיים בשעה העשירית... ובמקרה כזה, לדעתי הכי טוב להתפלל באמצע כשעושים קידוש.
אבל אפשר גם מפלג ורק אחר כך להתחיל סעודת פורים ושבת משותפת.
יש בזה המון שיטות.
מה שאני זוכר כרגע, בלי עיון, זה שנוטלים ידיים מאוחר. נניח שעה לפני כניסת שבת אוכלים. מכסים את הלחם במפה. אומרים בקידוש הגפן. ולא נוטלים ידיים שוב.
אומרים על הניסים בברכת המזון.
רוב הציבור נוהג כיום לאכול לפני חצות... אבל השיטה הזו מתאימה לישיבות, או למקומות שבהם לא מתרגשים מתפילת ערב שבת במצב של חצי שכרות... וזה רק גורם לתפילה יותר מהלב וכו'. רוב האנשים ובעלי הבתים עושים ארוחה מוקדמת יחסית.
פורים כזה קרוי בהלכה "פורים משולש"....
מותר לכתחילה ליטול ידיים בשעה העשירית... ובמקרה כזה, לדעתי הכי טוב להתפלל באמצע כשעושים קידוש.
אבל אפשר גם מפלג ורק אחר כך להתחיל סעודת פורים ושבת משותפת.
יש בזה המון שיטות.
מה שאני זוכר כרגע, בלי עיון, זה שנוטלים ידיים מאוחר. נניח שעה לפני כניסת שבת אוכלים. מכסים את הלחם במפה. אומרים בקידוש הגפן. ולא נוטלים ידיים שוב.
אומרים על הניסים בברכת המזון.
רוב הציבור נוהג כיום לאכול לפני חצות... אבל השיטה הזו מתאימה לישיבות, או למקומות שבהם לא מתרגשים מתפילת ערב שבת במצב של חצי שכרות... וזה רק גורם לתפילה יותר מהלב וכו'. רוב האנשים ובעלי הבתים עושים ארוחה מוקדמת יחסית.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הלכות שבת
מוצרים
