close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

האם קיימות הלכות כשרות ציוניות-דתיות?

הרב יונה גודמן  טו אדר ב, תשעא  3/21/2011

בימים האחרונים הוציא לאור הרב אלישיב קנוהל, רבו של קיבוץ כפר עציון, ספר מרתק, המדגים בפועל כיצד גישה ציונית-דתית צריכה להשפיע בצורה רחבה על... הלכות כשרות!

האם קיימת "הלכה" ציונית-דתית השונה מזו החרדית? במחשבה ראשונה, התורה אחת והלכותיה אחת. תשובות לשאלות הלכתיות מעשיות אמורות להיות שוות, בין אם שואלים פוסק דתי-לאומי ובין אם שואלים פוסק חרדי. ברם, בפועל יודעים כולנו כי בשאלות 'ציוניות' נקבל תשובות מאוד שונות אם נשאל רב חרדי או נשאל רב דתי-לאומי. הסיבה לכך אינה נובעת מכך שלמדו ספרי הלכה שונים, אלא מנקודת מבט אחרת על המציאות ומפרשנות אחרת של העובדות. מי שמתייחס לתהליך שיבת ציון כ"ראשית צמיחת גאולתנו" מתייחס אחרת לשאלות הלכתיות הקשורות לשירות בצה"ל או הקמת ישובים מאשר הרואה בשיבת ציון העכשווית מעשה שטן.
והנה, בימים האחרונים הוציא לאור הרב אלישיב קנוהל, רבו של קיבוץ כפר עציון, ספר מרתק, המדגים בפועל כיצד גישה ציונית-דתית צריכה להשפיע בצורה רחבה על... הלכות כשרות!

הספר, "ואכלת ושבעת" מציע הסבר מקיף ויסודי לאופן בו יש לפעול בימינו בתחום בסיסי זה של הלכות כשרות. הפרקים משלבים בצורה יפה בין סקירות מצב עובדתיות (מצב הרבנות בארץ, מצב גופי הכשרות, חידושים בטכנולוגיה של הכנת המזון ועוד) ובין הנחיות מעשיות בדבר מה ואיך מותר לאכול.

כבר כאן טמונה בשורה. נקודת המוצא איננה לחפש מה אסור לאכול, אלא מה ואיך ניתן לאכול. התורה ניתנה כדי לחיות, ושם הספר: "ואכלת ושבעת" מבטא מגמה זו יותר מכל. את הרוח הציונית-דתית הנושבת בין דפי הספר ניתן להדגים בדוגמה פשוטה – היא נושא ה"חומרות" בתחומי מזון. במחשבה ראשונה, גוף כשרות שיקבע שהוא נותן הכשרים רק למזון שהוא כשר "למהדרין" (אף הסבר על משמעות מונחי "מהדרין" מופיע בצורה בהירה בספר) – עושה מלאכתו נאמנה והוא משובח יותר מגופים אחרים המציעים רמת כשרות נמוכה יותר.
הרב קנוהל מסביר בבהירות מדוע עמדה זו אינה נכונה עבור מי שחש אחריות לכלל ישראל, כולל כלפי ציבור מסורתי או שאינו שומר תורה ומצוות. הרי הקפדה על "רמת מהדרין" עלולה בתחומים מסוימים לייקר מאוד את האוכל. חלק מהחנויות ומהקונים, אשר במצב רגיל ירכשו ויאכלו מזון "כשר" – עלולים להירתע מהמחיר הגבוה הנדרש למזון הכשר (המכונה "מהדרין") וכתוצאה מכך לאכול חלילה אוכל טרף.

לשון אחר, מבט ציוני-דתי, החש אחריות ממשית על הפרהסיה שלנו – צריך להשפיע על יחסי 'לחומרות' בנושאי כשרות (גם על יחסי לחומרות אישיות. ראו בספר...).

הספר כולו כתוב בשפה בהירה ומאירה ומשלב נימוקים רעיוניים מחשבתיים בצד הנחיות מעשיות. הוא כולל התייחסות למי שאוכל במסעדות, למי שאוכל בחו"ל ועוד. אף רכיבים אלו מבטאים כי נקודת מוצא ציונית-דתית מאירה את ההכוונה ההלכתית מתוך מבט רעיוני אקטואלי.

ספר חשוב זה של הרב קנוהל (אשר נכתב בהשתתפותו של הרב שמואל אריאל) מהווה המשך ישיר לספרו הקודם, "איש ואשה", אשר עשה פעולה דומה בתחום של חיי נישואין. בשני הספרים נושבת רוח ארצישראלית ייחודית, המדברת בשפה דתית-לאומית בריאה.

באם הספר הקודם (איש ואישה) נהפך לספר יסוד של זוגות ציוניים-דתיים ערב חתונתם, כמדומני כי חרף השוני בין נושאי הספרים, ניתן לראות בספר הנוכחי 'ספר המשך'. לאחר הקמת הבית, לראשונה צריכים זוגות צעירים להחליט כיצד לנהל את ביתם החדש בנושאי כשרות. איזה אוכל קונים, על אילו כשרויות מקפידים ועוד (כמובן, אף נשואים 'ותיקים' יכולים לעיין בספר – להבין סוף סוף את מצב הכשרות בארץ ולרענן את ידיעותיהם ומעשיהם). במובן זה משמש ספרו של הרב קנוהל ספר המשך לספרו הקודם, אותו יכולים ללמוד זוגות נשואים (וגם רווקים) הרוצים שיתקיים בהם, בכשרות ובטהרה, "ואכלת ושבעת".

הרב יונה גודמן הוא ראש תחום חינוך אמוני, מכללת אורות ישראל
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה