close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

הוא רק גמר את מה שאחרים התחילו

יוני לביא  יד אדר ב, תשעא  3/20/2011

את הסקופ הבא לא תקראו באף עיתון אבל הכתובת מדממת על הקיר באותיות קידוש לבנה: שתי הנשים האומללות שנרצחו על ידי בעליהן לאחרונה, מתו עוד הרבה קודם.

ההיסטוריון האנגלי הנרי באקל ניסח את זה כבר לפני מאה וחמישים שנה במשפט קולע: "החברה מכינה את הפשע, הפושע מבצע אותו". רוצח הוא רוצח, ואין צידוק שימעיט מגודל אשמתו, אבל הגידול הממאיר הזה חייב סביבה שתאפשר לו להתפתח. אנחנו חיים בחברה שכבר הרבה זמן רוקחת תבשיל רעל קטלני. מידי פעם העיתונים מדווחים על עוד גופה שהתגלתה ועל עוד אחת, אבל רוב האנשים מעדיפים להמשיך להתעלם ולעצום עיניים כאילו זו גזירה משמים. איך לכל הרוחות אפשר להבין שאישה נרצחת דווקא על ידי האדם שהיה אמור להיות נאמן ולגונן עליה יותר מכל? איזה הסבר בעולם יכול להניח את הדעת כשאמא נרצחת על ידי האבא של הילדים שלה? האם זה מעשה מטורף של פסיכופט חולני שאינו נוגע אלינו, או שאולי יש כאן שעון מעורר שמצלצל בקולי קולות לאיזשהו חשבון נפש ציבורי שאנחנו חייבים לעשות לפני שתונף הסכין הבאה?
בואו ונניח לרגע למשטרה שלא טיפלה, לשכנים ולחברים ששמעו ולא דיווחו, ואפילו לבני המשפחה הרחבה שידעו היטב מה הולך שם בבית אבל העדיפו להאמין ש"דברים יסתדרו מעצמם". אם נרחיב את המבט לאטמוספירה התרבותית שאנחנו חיים בה נגלה שאישה נרצחת זה דבר כמעט מתבקש. שני גורמים מאפשרים לזה לקרות. הראשון הוא הַחְפַּצַת האישה. דווקא התרבות שרוממות מעמד האישה בגרונה, אין כמותה שהשפילה ודיכאה אותה עד עפר והפכה אותה ל...חפץ. מהאישה המודרנית נשללה הזכות האלמנטרית להיות "רק" אישה, רעיה ואמא והיא חייבת להיות מצליחנית, קרייריסטית, אסרטיבית, קשוחה. בקיצור, גבר. ומצד שני, נורמות הלבוש המקובלות כיום, מכריחות אותה להופיע בפומבי בצורה זולה, חשופה ופרובוקטיבית, מוצג לראווה לעיני כל עובר. ועוד לא אמרנו מילה על עולם הפרסום שמפציץ אותנו מעל כל תחנת אוטובוס גבוהה ותחת כל שלט רענן – ופורש אותן לראווה כאמצעי זול ובזוי למשוך את עיני הגברים ואת הכסף מכיסם. לא משנה אם ינסו למכור מכונת קפה, מיונז או נוזל לשטיפת אסלות. היא תהיה שם. הבחורה. בלבוש מינימאלי ומבט מפתה. והמסר נקלט ועוד איך. אישה היא לא בן אדם, אישיות, נפש עדינה שנבראה בצלם אלוקים. היא בסך הכול מוצר מקדם מכירות, אמצעי לסיפוק צרכיו של הגבר ולבידורו. כמה פאנלים, דיונים והרצאות מלומדות טחנו עד דק את הנושא של 'מעמד האישה ביהדות'. האם אי פעם העז מישהו לשים על השולחן את השאלה האמיתית על 'מעמד האישה בתרבות המערבית'?!
הדבר השני הוא צריכת האלימות באמצעי המדיה. זה מתחיל מהבית. בגיל ארבע או חמש, כשהטלוויזיה משמשת כבייביסיטר נוח להורים עסוקים. העיניים של הפעוט המרותק שוזפות אלפי מעשי אלימות, בריונות, התעללות ורציחות, כשהשיא הוא בסרטים המצוירים לילדים, שם רמת האלימות גבוהה פי חמישה (!) מאשר אצל המבוגרים. זה ממשיך בגיל שמונה, כשמשתדרגים לאינטרנט ועכשיו אתה לא רק צופה איך אחרים רוצחים, אלא גם עושה זאת בעצמך. מיד אחרי שיעורי הבית בחשבון ובתורה אתה מתיישב מול המחשב ועסוק בלרצוח זקנים, לשחוט, לפוצץ ו...גם להצית את הגופה בסוף. זה עולה שלב בגיל שלוש עשרה במרוצי המכוניות כשאתה דוהר כמו מטורף על הכביש הוירטואלי, אך גם גולש לפעמים למדרכה כשתחת גלגליך נמחצים נשים וילדים. ביג דיל. במקרה הכי גרוע, אם המסך יהבהב לך 'GAME OVER' אחרי שלוש פסילות, פשוט תצטרך להקיש על 'RESTART' ולהתחיל מהתחלה. מעולם לא היה מישהו שסיפר לך על המחקרים המגלים שהסיכוי של נהגי המרוצים הוירטואלים למות בגיל תשע עשרה על הכביש עולה בעשרות אחוזים, כי דפוסי הנהיגה האלו נכנסו להם לדם ומשתוללים שם כמו אלכוהול קטלני. וכל זה חוקי ולגיטימי, וחלק מתרבות הפנאי של ציבור נאור ומתקדם.
והתוצאה - אם תקישו בגוגל את המילים "רָצַח בגלל", תקבלו מעל שתים עשרה אלף תוצאות רק בעברית! חשבתם שבמדינת ישראל לא קיים עונש מוות? טעיתם. הוא קיים ובגדול, ואפילו על חטאים פעוטים ביותר. מה למשל? הוא חסם אותו בחניה, עקף אותו ברמזור, לקח לו את הכיסא בחוף הים, הסתכל על החברה שלו, זרק לו איזו מילה או מבט שהקפיצו לו את הפיוזים. כל אלו הם סיבה מוצדקת לעונש מוות, במדינת העם שבישר לעולם את 'לא תרצח'.
אם תעשו אחד ועוד אחד לשני הגורמים האחרונים, החפצת האישה והאלימות השופעת במדיה תקבלו את כותרות העיתונים בשבוע האחרון. ועכשיו רק נשאר לגלגל עיניים לשמים ולהאשים את רשויות הרווחה בשכונה איך הם לא עלו על מה שקורה שם בתוך הבית ולמה הש.ג שוב פישל. ומחר בבוקר נמשיך לקנות את אותם העיתונים, לצרוך את אותה המדיה, ולספור את השניות לאחור עד הרצח הבא שמחכה מעבר לפינה.

פורסם בעיתון "בשבע"
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה