מחשבת ישראל - שבת

הרב יניב חניא
כגתשריתשעח13/10/2017

שאלה:

שלום וברכה ! "שִׁשָּׁה יָמִים הַמְקַבְּלִים קְדֻשָּׁה מִשַּׁבַּת קָדְשֶׁךָ" מאין קיבלו ששת ימי הבריאה את קדושתם, הרי עדיין לא הייתה להם את שבת. שמא נאמר כי ימי השבוע שואבים קדושתם מהשבת שתגיע אחריהם ? ומה זאת אומרת קדושתם של אותם ימים, האם לכל יום ספציפי בשבוע יש סגולה/ כח/ קדושה ייחודית רק לו (חוץ משבת כמובן)? - אולי זה מלמדינו משהו על מה שנברא כל יום, לאו דווקא מסדר ההגיון הפיזיקלי ? בתודה אלירן

תשובה:

אני חושב שעיקר ההגדרה כאן היא העובדה שהסוף נותן משמעות להתחלה. זה לא קשה אם חושבים על זה בצורה תורנית- כלומר, לזמן ולסדר אין משמעות. הסוף, השבת, יכולה לתת משמעות להתחלה. כמו שאנחנו אומרים על השבת- סוף מעשה במחשבה תחילה. העובדה שבסוף יש יום קדוש ועליון ורוחני מעניקה משמעות רוחנית לכל המהלך כולו.

אני לא בטוח שהכוונה שלכל יום משמעות רוחנית משלו בתחום "מסויים", הכוונה היא כללית יותר- יש משמעות רוחנית לשבת כי בסופו של דבר יש שבת רוחנית.

תשובות נוספות בנושא-

פרשת השבוע ביום הולדתי
הפרשה באותו שבוע היתה פרשת "בהר", זה סידור די נדיר, כי כמעט תמיד בהר בחוקותי מחוברות ואילו בשנה זו זה היה נפרד, רק "בהר".

לחם פשתן דל פחמימות - ביכורים
לגבי השאלה על הברכה, התבוננתי על מרכיבי הלחם באתר, וזה נראה לי כמשהו שצריך לברך עליו שהכל, מצד שני, אני לא בדקתי את הלחם עצמו ולא ראיתי את המרכיבים לעומק, רק מה שהם מתארים באתר, והם מתארים שם שמחלקת הכשרות של הבד"צ החליטה מזונות, כך שאני מניח שיש להם את הסיבות שלהם.
יש במאפים התייחסות למה שקרוי "מעמיד", או חומר שהוא מעט בכמות אבל חשוב למבנה הלחם... אולי את זה הם לקחו בחשבון. בכל מקרה, לי קשה לחלוק עליהם בלי לדבר עם מישהו מהמפעל או לדעת יותר על הצד של האפיה.

לגבי ארוחות שבת, אני סבור שאי אפשר לאכול את הלחם בתור סעודת שבת, אין בו מחמשת מיני דגן מספיק. לכן העצה שלי פשוטה- לאכול לחם (אולי עדיף לחם מלא במקרה שלך) כביצה, שזה בערך פרוסה ואחר כך להמשיך לאכול רק מהלחם הזה. בצורה כזו תתחייב בברכת המזון על הלחם ה"רגיל" ובכל זאת לא תאכל ממנו יותר מידי.

מוקצה מחמת חסרון כיס והזזתו
התשובה היא, מבין סוגי המוקצה, מוקצה מחמת חיסרון חסרון כיס הוא אחד החמורים (אולי הייחיד שחמור ממנו זה נולד), וחכמים אסרו להזיז אותו מכל סיבה, כולל לצורך מקומו ובטח שלצורך גופו.

שימוש במשחה לריכוך

מבחינה הלכתית אסור להשתמש במשחה בשבת, יש איסור בשם "ממרח" שאומר שאסור למרוח משחות בשבת.
לכן לא מורחי םמשחות בשבת, ואם יש צורך גדול מאוד (כמו נניח בתינוק שיש לו תפרחת חיתולים), אז שמים "בנקודות" את המשחה בלי למרוח.
אולם אם המשחה "נשפכת", כלומר- אם הופכים את המיכל והיא נוזלת החוצה בשפיכה, מריחתה לא נקראת ממרח וזה לא אסור מדין ממרח.
אם כי אם מדובר במשהו לא רגיל, אז אסור לעשות זאת מדין רפואה בשבת... אבל אם מדובר במשהו שאתה עושה ברגילות, אז מותר.

התרת חוט שהסתבך בשבת
אם מדובר בחוט שכל הזמן מתירים לצורך המשחק והחוט עצמו לא מסובך מידי, כלומר הוא לא דק בצורה שמקשה על התרתו, אז זה מותר להתיר בשבת, כי הרי לא מדובר בקשר של קיימא שרוצים שישאר, אלא בסיבוך שכל עניינו הוא להתיר אותו.

מריחת קרם ושמן בשבת
1. אם זה שמן שאת עושה בו שימוש בדרך כלל ביום יום אז מותר לעשות בו שימוש בשבת. אם זה שמן שיש לו מטרות רפואיות, של ריפוי וכו', ולא עושים בו שימוש ביום יום, אז אסור.
2. אם הקרם הגיע למצב שבו הוא נשך מאליו אם מטים את הבקבוק, אז מותר.

עוד תוכן בשורש