כשרות כיריים בבית חילוני

הרב יניב חניא
כבשבטתשעז18/02/2017

שאלה:

שלום כבוד הרב, אני גרה בבית שגרים בו חילונים (אני בעלת תשובה) יש לי סיר ומחבת משלי, דאגתי לזכרוני לפני הבישול שהכיריים יהיו נקיות בגדול והדלקתי נראה לי לההבה כמה שניות לפני שימוש בהם. קראתי לאחרונה שכשמבשלים על כיריים של חילונים שחשוב שהכלי שמבשלים בו יהיה יבש מלמטה, לא בטוחה שדאגתי לזה, ויכול להיות שהמחבת או הסיר היו רטובים מלמטה כשבישלתי. האם הסיר והמחבת בסדר??? ועוד שאלה- אם מישהו בישל פה ותוך פחות מ24 שעות אני רוצה גם לבשל, ונגיד יכול להיות שבישלו משהו לא עם כשרות (נגיד בשר ממקום בלי הכשר או משהו) ואני רוצה לבשל בכלים שלי בתוך פחות מ24 שעות האם זה בסדר? תודה רבה

תשובה:

למיטב זכרוני אין עניין שהכלי יהיה יבש מלמטה כשמשתמשים בכירים, האש של הכיריים, שדולקת תמיד, שורפת הכל ואין "מעבר" של דברים לא כשרים מהכיריים לסיר ומשם לאוכל. זה נכון לשני הצדדים- גם כשנשפך אוכל לא כשר, האש שורפת מיד וגם כשאת מניחה את הסיר. לכן לדעתי אין שום עניין שהכלי יהיה יבש ואת יכולה להשתמש בסיר ובכלים שלך על האש הזו.

אותו ענין גם בבישול תוך 24, מכיוון שתמיד יש שם אש שורפת, אין עניין או צורך לחכות.

תשובות נוספות בנושא-

מה זה מליחה?
על פי התורה יש איסור גדול לאכול דם של בהמה או עוף, וישנם כמה פסוקים שעוסקים באיסור הדם. בשל איסור זה אנו נוהגים לנקות את הבשר מן הדם בכמה דרכים, שמתחילות מהשחיטה ועד ההכשרה של הבשר לאכילה. אחת הדרכים היא ה"מליחה". כיום כמעט ולא יוצא לאף אחד מאיתנו למלוח בשר בבית, אולם עד לפני זמן אפשר היה לראות בכל בית את התהליכים של ניקוי הבשר מכל הדם שאפשר להוציא ממנו. ישנם כמה מנהגים בצורה של הדחת הבשר מהדם ובמליחה שלו, אולם העיקרון המרכזי הוא לשטוף את הבשר במיים היטב כמה פעמים, לשפשף אותו עם הידיים, להכניס אותו לשריה מסויימת במים (יש שלא נהגו לשרות) ולאחר מכן לפזר עליו מלח עבה למשך כשעה על כלי מנוקב. חייבים להקפיד למלוח את הבשר במשך מקסימום שלושה ימים לאחר השחיטה. כל הכלים שמשמשים למליחה והדחה נחשבים כטרפים בגלל שהדם יוצא עליהם. יש גם אברים שאי אפשר להוציא מהם את הדם על ידי מליחה אלא רק בצליה על אש חיה.

"אברים מיוחדים בבהמה ובעוף"- כפי שציינו ישנם כמה אברים בבשר שאי אפשר לנקות מהם את הדם רק על ידי הדחה ומליחה, כמו כבד, ולדעת האשכנזים גם הטחול. אברים אלה ניתן להכשיר על ידי צליה על אש חיה בלבד, האש שורפת את הדם ומוציאה אותו ואז ניתן לאכול את הכבד. ישנם אברים שצריך להקפיד לחתוך אותם לפני המליחה, כמו הלב ולפי הספרדים אפילו כבד לפני צליה צריך לעשות בו חיתוך...

בין בד"צ לרבנות
זו שאלה שנוגעת לכל כך הרבה תחומים, לכל כך הרבה פרטים שאי אפשר לענות עליה בפורמט הזה.
בגדול, יש המון בדצי"ם ויש המון רבנויות ויש המון החמרות ומצד שני המון הקלות. זה ממש בלתי אפשרי לסכם.

בגדול בגדול כל בד"צ קובע לעצמו מה הכללים שלו ועל מה הוא מחמיר, לפעמים זה נוגע לכמות העופות שנשחטת בדקה, לפעמים לבישולי נוכרי, לפעמים לעובי נפה, למספר משגיחים וכדומה...

יש גם רבנויות שמאוד מקפידות על פרטים שונים... בקיצור, זהמורכב ונוגע להמון פרטים

אכילת וניל
לא בדיוק הבנתי את השאלה, למה שיהיה אסור

לבבות על האש
התשובה היא כן. מכיוון שהלב מכיל בתוכו דם (כלומר- לא רק בתוך הבשר של הלב עצמו, אלא גם בתוך החללים של הלב), הרי שהפוסקים אומרים שכדי להוציא את הדם ממנו יש לחתוך אותו לפני צליה. כלומר- לא מספיק רק לנעוץ את השיפוד, אלא יש צורך גם לעשות חתך שיכנס לתוך החללים כדי שהדם יוכל לצאת בזמן הצליה.

שחיטה של ספרדים
למרות שאולי יש מעט הבדלים בין השחיטות השונות (למרות שבימינו, בעיקר בהשגחת הרבנות, נוהגים ללכת על פי מנהגי שתי העדות), הרי שהדבר נוגע לכל אחד בביתו. לא נוהגים שלא לאכול אחד אצל השני בגלל הבדלי הלכה, כלומר-אתה בתור אשכנזי יכול להקפיד בביתך, אולם מכיוון שיש בסיס הלכתי מוצק למנהג הספרדי (או להיפך, זה לא משנה לאיזו שיטה) ממילא נוהגים לאכול אחד אצל השני, כך נהגו גם בית שמאי ובית הלל בנושאי יבמות ועוד. וכפי שציינו, בימים אלו נוהגים בהשגחות לנהוג כמנהגים של כולם, כדי שכולם יוכלו לאכול.

כשרות
לגבי אבקת חלב נוכרי יש כמה דעות. לרוב הדעות היא מותרת, כי זה לא חלב נכרי, אלא אבקת חלב.
ישנם גם רבים שמחמירים. בגדול, הספרדים יותר מחמירים מאשכנזים בעניין הזה. אולם יש גם אשכנזים שלא אוכלים.
למי שנולד בארץ ואין לו סיבה מיוחדת, נראה לי שרצוי להחמיר.

עוד תוכן בשורש