מספר שאלות
הרב יניב חניאיזטבתתשעג30/12/2012
שאלה:
רציתי לשאול מספר שאלות: 1. מברכים כאשר אוכלים עלי בזיליקום ? 2.לאחר תפילת עמידה של שחרית או מנחה חוזרים למקום כאשר אומרים קדושה ובתפילת ערבית מתי חוזרים ?
תשובה:
1. בדרך כלל לא אוכלים עלי בזילקום לבד, לא? אתה שואל על מי שאוכל רק עלים כאלה?2. ממתינים כדי הליכת ארבע אמות ואז חוזרים. זה בערך 4 שניות.
תשובות נוספות בנושא-
טרמפים
אני לא חושב שיש בכך פגם אמונה, אדם צריך להישמר והפחד במקרה זה הוא ברור... זכותך לשמורעל חייך ויהיו רבים שיגידו שאפילו חובתך לשמור.
אני לא חושב שיש בכך פגם אמונה, אדם צריך להישמר והפחד במקרה זה הוא ברור... זכותך לשמורעל חייך ויהיו רבים שיגידו שאפילו חובתך לשמור.
לק לרגליים
שלום! אכן, כל דבר שמושך את תשומת לב האנשים לעבר חלקים מאבריה של האישה מהווה פגיעה בצניעות, בנוסף יש מהפוסקים הסבורים שעל האישה לכסות את רגליה עד הסוף, ולכן דבר ראוי יהיה להסיר את הלק. רפואה שלימה
שלום! אכן, כל דבר שמושך את תשומת לב האנשים לעבר חלקים מאבריה של האישה מהווה פגיעה בצניעות, בנוסף יש מהפוסקים הסבורים שעל האישה לכסות את רגליה עד הסוף, ולכן דבר ראוי יהיה להסיר את הלק. רפואה שלימה
מתי מתבצעת ברית מילה
ברית מילה בזמנה מתבצעת ביום השמיני להולדת הבן, ותמיד נערכת בשעות היום, בין הזריחה לשקיעה. כלומר- ביום שבו התינוק נולד בשבוע שלאחר מכן. לכן, ילד שנולד ביום ראשון בשעות היום (בין הזריחה לשקיעה), ברית המילה תהיה באותו יום, שבוע לאחר מכן, בין הזריחה לשקיעה (יש שבעה ימים בשבוע ולכן אותו יום בשבוע, ראשון, שני וכדומה... הוא בעצם היום השמיני)..
מכיוון שלפי היהדות היום הבא מתחיל מצאת הכוכבים, הרי שתינוק שנולד ביום ראשון לאחר צאת הכוכבים, זמן שניתן למצוא בכל לוח שנה, ברית המילה שלו תהיה "ביום שלמחרת", ביום שני, בין זריחה לשקיעה. תינוק שנולד ב"יום שלישי בערב", לאחר צאת הכוכבים, ימול ביום רביעי וכדומה.
דוגמא מעשית- ילד שנולד ביום שני בשעה 17:30, ניגשים ללוח השנה, בודקים מתי צאת הכוכבים. אם צאת הכוכבים היא (בחורף) בשעה 17:00... הרי שברית המילה שלו תחול כעבור שבוע ביום שלישי, בין הזריחה לשקיעה. אולם אם צאת הכוכבים חל בעשה 19:00 (כפי שקורה בקיץ), הרי שהוא ימול כעבור שבוע ביום שני.
יש לנו בשורש כלי לחישוב זמני השקיעה וצאת הכוכבים בכל מקום בעולם, מכניסים תאריך לועזי, מיקום, ומקבלים את זמני צאת הכוכבים. אפשר ללחוץ כאן
חריג אחד חשוב- אם ילד נולד בדיוק בין השקיעה לצאת הכוכבים (בערך 20 דקות הבדל), יש לכך משמעות הלכתית וצריך לשאול רב לגבי התאריך של ברית המילה שלו. כי במקרה כזה זה נקרא בין השמשות, ושם יש התלבטות הלכתית האם זמן זה שייך ליום שלמחרת או ביום הקודם. ברוב המקרים מכריעים לחכות ליום למחרת.
ככה שאם השקיעה, לדוגמא, ביום ראשון בחמש, וצאת הכוכבים בחמש ועשרים, והילד נולד בחמש ועשרה, הברית תהיה ביום שני הבא ולא בראשון. בגלל הספק. (הסיבה שצריך לשאול רב היא הבדלים קטנים בחישוב זמני בין השמשות במקומות שונים).
ברית מילה בזמנה מתבצעת ביום השמיני להולדת הבן, ותמיד נערכת בשעות היום, בין הזריחה לשקיעה. כלומר- ביום שבו התינוק נולד בשבוע שלאחר מכן. לכן, ילד שנולד ביום ראשון בשעות היום (בין הזריחה לשקיעה), ברית המילה תהיה באותו יום, שבוע לאחר מכן, בין הזריחה לשקיעה (יש שבעה ימים בשבוע ולכן אותו יום בשבוע, ראשון, שני וכדומה... הוא בעצם היום השמיני)..
מכיוון שלפי היהדות היום הבא מתחיל מצאת הכוכבים, הרי שתינוק שנולד ביום ראשון לאחר צאת הכוכבים, זמן שניתן למצוא בכל לוח שנה, ברית המילה שלו תהיה "ביום שלמחרת", ביום שני, בין זריחה לשקיעה. תינוק שנולד ב"יום שלישי בערב", לאחר צאת הכוכבים, ימול ביום רביעי וכדומה.
דוגמא מעשית- ילד שנולד ביום שני בשעה 17:30, ניגשים ללוח השנה, בודקים מתי צאת הכוכבים. אם צאת הכוכבים היא (בחורף) בשעה 17:00... הרי שברית המילה שלו תחול כעבור שבוע ביום שלישי, בין הזריחה לשקיעה. אולם אם צאת הכוכבים חל בעשה 19:00 (כפי שקורה בקיץ), הרי שהוא ימול כעבור שבוע ביום שני.
יש לנו בשורש כלי לחישוב זמני השקיעה וצאת הכוכבים בכל מקום בעולם, מכניסים תאריך לועזי, מיקום, ומקבלים את זמני צאת הכוכבים. אפשר ללחוץ כאן
חריג אחד חשוב- אם ילד נולד בדיוק בין השקיעה לצאת הכוכבים (בערך 20 דקות הבדל), יש לכך משמעות הלכתית וצריך לשאול רב לגבי התאריך של ברית המילה שלו. כי במקרה כזה זה נקרא בין השמשות, ושם יש התלבטות הלכתית האם זמן זה שייך ליום שלמחרת או ביום הקודם. ברוב המקרים מכריעים לחכות ליום למחרת.
ככה שאם השקיעה, לדוגמא, ביום ראשון בחמש, וצאת הכוכבים בחמש ועשרים, והילד נולד בחמש ועשרה, הברית תהיה ביום שני הבא ולא בראשון. בגלל הספק. (הסיבה שצריך לשאול רב היא הבדלים קטנים בחישוב זמני בין השמשות במקומות שונים).
עולם הבא
מה שמתואר בפרשת בראשית זה אכן לא העולם הבא (צריך גם לדעת שיש דעות שבעולם הבא יש גופים, יש מחלוקות בעניין הזה), אלאגן העדן בעולםהזה, כל עניינו של העולם הזה הוא שיש בו גופים ולכן ממילא יש נסיונות לאדם האם הוא יצליח או לא לשמור את המצוות. אף אחד לא טוען שאדם וחווה היו בעולם הבא. אני לא יודע אם ההסבר שלך לכך שעולם הבא לא מוזכר בתורה הוא נכון, יש בכך כמה דעות ולפי הדעה שאני מכיר (הרמב"ן) הסיבה היא שאזכרת העולם הבא היתה גורמת לכך שאת אף אחדלא היה מעניין העולם הזה, אנשים היו פשוט מתעלמים ממנו.
מה שמתואר בפרשת בראשית זה אכן לא העולם הבא (צריך גם לדעת שיש דעות שבעולם הבא יש גופים, יש מחלוקות בעניין הזה), אלאגן העדן בעולםהזה, כל עניינו של העולם הזה הוא שיש בו גופים ולכן ממילא יש נסיונות לאדם האם הוא יצליח או לא לשמור את המצוות. אף אחד לא טוען שאדם וחווה היו בעולם הבא. אני לא יודע אם ההסבר שלך לכך שעולם הבא לא מוזכר בתורה הוא נכון, יש בכך כמה דעות ולפי הדעה שאני מכיר (הרמב"ן) הסיבה היא שאזכרת העולם הבא היתה גורמת לכך שאת אף אחדלא היה מעניין העולם הזה, אנשים היו פשוט מתעלמים ממנו.
הוספות בתפילות
כן, מדובר על הארכה משמעותית בתחנון שמוסיפים אלו, את יכולה למצוא אותם בכל סידור, מיד אחרי תפילת עמידה יש את התחנון שאומרים בכל יום ואחריו יש את "מוסיפים בימי שני וחמישי".
כן, מדובר על הארכה משמעותית בתחנון שמוסיפים אלו, את יכולה למצוא אותם בכל סידור, מיד אחרי תפילת עמידה יש את התחנון שאומרים בכל יום ואחריו יש את "מוסיפים בימי שני וחמישי".
שמירת העיניים
זו שאלה גדולה, אני לא בטוח שיש לי תשובה. ללא ספק אנחנו עומדים היום באתגרים קשים ביותר בתחום של שמירת העיניים ולא לכל אני יודע איך אפשר להתמודד. אני מניח שיש כאן כמה שלבים- שלב של עבודה פנימית חזקה על כך שהפיתויים לא יפריעו כל כך ולא יהיו חשובים כל כך בחיים, עבודה על כך שלא להסתכל כשאסור ועבודה של שמירה כללית- כלומר פחות להיות במקומות שבהם יש אתגרים.
זו שאלה גדולה, אני לא בטוח שיש לי תשובה. ללא ספק אנחנו עומדים היום באתגרים קשים ביותר בתחום של שמירת העיניים ולא לכל אני יודע איך אפשר להתמודד. אני מניח שיש כאן כמה שלבים- שלב של עבודה פנימית חזקה על כך שהפיתויים לא יפריעו כל כך ולא יהיו חשובים כל כך בחיים, עבודה על כך שלא להסתכל כשאסור ועבודה של שמירה כללית- כלומר פחות להיות במקומות שבהם יש אתגרים.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
