close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

טבעת נישואין לגבר

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
כניסןתשעט25/04/2019

שאלה:

שלום הרב. רציתי לשאול לגבי ענידת טבעת נישואין לגבר, מה עמדת ההלכה בעניין? ואם יש שאוסרים, האם זה חומרא או ממש ההלכה תודה רבה.

תשובה:

בענדית טבעת נישואין לגבר יש שתי בעיות אפשריות-
האחת איסור של "לא ילבש" כי גברים בד"כ לא עונדים טבעות.
השניה היא בעיה של מנהגי גויים. 

הבעיה השניה מוחמרת מאוד אם מדובר בחלק מהטקס של הנישואין (יש כאלה שמתעקשים שבטקס האשה תשים טבעת לגבר), שאז זה חמור יותר.

ישנם רבים שסוברים שבימינו, שבהם לטבעת יש משמעות סמלית שמדרת לסביבה שהאדם הוא נשוי, ובעיקר במקומות שבהם חוסר הצנעות שולט ובטבעת יש מעין הצהרה כללית- אני נשוי ואל תתעסקו איתי, זה מותר. אולם בודאי בעצם קריאת הדברים אתה חש, כמוני, אי נוחות, כי עצם בצורך בהצהרה כזו הוא כמובן נובע מחוסר צניעות ומאוחרות חיים בעייתים.

כך, שלעניות דעתי זה ממש ממש לא רוצי טבעת נישואין לגבר, ובכל זאת, אם לא שמים אותה בחופה והגבר חש צורך לשים אותה כמין סוג של הצהרה על נישואיו, אי אפשר לומר שזה אסור.
תשובות נוספות בנושא-
בתולין
טוב, זו שאלה מעט מורכבת. ויש בגמרא לא מעט דיונים בנושא. ההנחה הבסיסית היא שחתן רוצה וצריך לדעת האם אשתו בתולה או לא. השאלה היא האם מצב כמו שאת מתארת נקרא "לא בתולה".

הגמרא מביאה מצב של "מוכת עץ", שהוא מצב שבו אשה איבדה את הבתולין, אולם לא עם גבר, אלא עם מצב פיזי (נפילה, מכה וכדומה), ולכאורה המצב שאת מתארת הוא לא דומה גם לזה, כי הרי כן נגע בך גבר, אלא שלא קיימתם יחסים.

מהצד המעשי- אני לא חושב שאיבדת את הבתולין. אצבע בדרך כלל אינה מספיקה (אלא אם כן מדובר על הרבה "התעבקות" ועל הרבה פעמים), ואני מניח שבמצב כזה היה יורד דם וכן היה לך כאב.

כך שההנחה שלי היא שאת עדיין בתולה מבחינה פיזית. השאלה היא האם מבחינה "רוחנית" מגע כמו שקיימת הוא מצב של איבוד בתולין, כי בכל זאת גבר זר נגע בך בצורה אינטימית. 

יש בכך דעות שונות... החל מהגמרא וכלה בפוסקים.

אני חושב שאת כן צריכה לשתף את החתן לעתיד, בעז"ה, בעצם העניין, אולם בלי לרדת לפרטים. הוא צריך לדעת שפעם לא שמרת נגיעה, ושהגעת עם מישהו למצב אינטימי, אולם תחסכי ממנו את הפרטים השונים. "היה לנו מגע מאוד אינטימי" אמור להספיק. שוב, אם היית בוודאות מאבדת את הבתולין, היה צורך לספר, אולם מכיוון שאני מניח שלא היה אובדן בתולים, אז אין טעם לשתף בפרטים העמוקים של המקרה. אולם מצד שני חשוב שהוא ידע שהיה קשר כזה...

ההנחה היא שאין כאן עניין הלכתי של מקח טעות (חתן שחושב שאשתו בתולה והיא לא), אלא עניין רוחני, שהוא צריך לדעת שהיה מצב כזה פעם.

אם את בטוחה שהבתולין ירדו (כי היה דם, כאב, או התעסקות מרובה מאוד), אז צריך לחשוב מחדש...

בכל מקרה, לצערנו בדור הזה יש הרבה מאוד מצבים של חוסר צניעות ואני בטוח שתתגברו על זה ותמשיכו לחיי אישות מצויינים.
רווק או נשוי
לא ממש הבנתי מה השאלה, מדוע שתהיה הששואה?
כלומר- מהיכן הבנת שחייבים להיות נשוי בשביל להיאבק ביצר? מישהו מתחתן בשביל שלא יהיה לו יצר?
לא ממש הבנתי את כוונתך... לכאורה אין קשר בין נישואים ליצרים, אנשים מתחתנים בגלל סיבות אחרות.
דיבור על ליל הכלולות

השאלה הזו די מורכבת, ולא ממש הבנתי למה אתה מתכוון בדיבור. בא נאמר שלדבר על עצם העניין בכלליות וכן להזכיר את החששות והפחדים וכדומה זה בהחלט רצוי, אבל אני לא חושב שבשלב זה ראוי שאתה תפרט לה מה עתיד לקרות בכל השלבים, זה בודאי משהו שיש בו משום גירוי של שניכם... ולכן רצוי לדבר על התהליך, על הפחד, על מה שעתיד לקרות באופן כללי, אבל לא על השלבים. את זה ניתן להשאיר לאחרי החתונה.
לגבי השאלה השניה, באופן עקרוני רבים מאוד מהגדולים ומהפוסקים מאוד מסתייגים מהתופעה של דחיית הביאה הראשונה באופן מודע, יש בכך את הסיבות שאמרת (גירוי של הגבר שלא בא לסיפוק שודאי יביא לזרע לבטלה, כי הוא באמתך לא רגיל) ועוד... אולם יש בכל גם משמעות הלכתית מסויימת. לכן, אני לא ממש ממליץ להגיע להחלטה מודעת שלא לקיים יחסים בלילה הראשון. אולם, חשוב שלדעת שרוב רוב של החתנים "לא מצליחים" בלילה הראשון ולכן זה כמעט תמיד נמשך כמה לילות, לעיתים נדירות מאוד זה נגמר בלילה הראשון... כמובן שצריך למרוח את הזמן ככל הניתן (ולכן גם צריך לשמור כוחות בחתונה עצמה ולא להגיע מותשים), ולכן החלטה כזו היא גם בעייתית, כי צריך לנצל את הזמן שבו מותרים ואפשר עדיין לנסות. התהליך צריך להיות בלילה הראשון, עם כל ההכנותצ האפשריות, אבל השאיפה צריכה להיות להגיע לעניין. אבל, כפי שאמרתי, ככל הנראה זה לא יקרה... כך שממילא יהיה עוד זמן. ואז, החתן כמובן מגיע להוצאת זרע, אבל לא לבטלה, כי זה עם אשתו, למרות שאין עדיין ביאה גמורה.

עדי קידושין
לא, כי החתן מייחד עדים והחתן הוא זה שקובע מי יהיו עדיו. עצם זה שהחתן אומר אתם עדי זה רק לחיזוק, כי מצד האמת רק שנבחר במפורש וראוי להיות עד וחותם על הכתובה יכול להיות עד.
חלומות...
א) כידוע, חלומות שווא ידברו, נראה לי שהחלום הזה הוא משהו שנובע מהפחד ולא הפוך, כלומר לא החלום גורם לפחד, אלא המחשבות ביום גורמות לפחד. ב) אצל כל הזוגות יש זמנים קשים ומחשבות של פרידה, אבל זה יהיה בסדר. ג) אם זה ממש מטריד אותך, כדאי לעשות הטבת חלום... ללכת לשלושה אנשים ולומר בפניהם את הנוסח, כמו שיש בסידורים.
אנחנו לא מצליחים
השאלה שלך היא קשה וכואבת מאוד, ואת צריכה לדעת שישנם זוגות רבים שזה קשה להם מאוד, ממש קשה. בטח במצב כמו שאת מתארת, שקרה גם לנו די הרבה פעמים שביום של הטבילה או יום קודם מקבלים מחזור וצריך לספור מחדש.
לא ממש הבנתי מדבריך למה הכוונה "דברים גדולים", האם אתם מגיעים ממש לתשמיש, אבל צריך לדעת שקיום יחסים בנידה הוא עבירה קשה מאוד, אחת מהקשות שיש... אולי זה יעזור קצת להתמודד.
לגבי עצם השאלה, אני סבור שכמו בהרבה דברים אחרים בדת, מדובר כאן על שינוי עמוק ומקיף, של החשיבה וכדומה... כלומר- אם תשבו כל היום ותחשבו- כמה קשה, אני ממש רוצה את אשתי, אני לחוץ, כואב לי, אני לא יכול להתאפק וכדומה... בסופו של דבר תיפלו. במובן הזה הייתי רוצה להמליץ לך לראות את התשובות שאני כותב די הרבה על התמודדות עם נפילות באינטרנט, זה די דומה במובן הזה. צריך שינוי חשיבה עמוק שבזמן הזה כמעט ולא חושבים על זה. זה אפשרי, זה נראה קשה מאוד, אבל זה לא כל כך, אחרי שמתרגלים זה הופך להיות חלק מהחיים.
כלומר- השינוי לא צריך לבוא מתוך התמודדות, אלא מתוך שינוי של החיים עצמם. אני סבור שאולי זה חלק מהמטרות של עצם איסורי הנידה- היכולת שלנו להכניס את קיום היחסים לפרופורציות הנכונות. אם קיום היחסים עומד במרכז החיים שלכם, זה מתכון לנפילות קשות ובלתי פוסקות בתחום הזה. בערך כמו מי שמנסה לעשות דיאטה וכל הזמן חושב על אכול, בסוף הוא יפול...
לכן, השינוי צריך לבוא בעצם החשיבה ואורח החיים.
בגדול אני מאוד מזדהה עם הקושי שלכם, אבל כפי שאת יודעת זה לא מסוג הדברים שניתן להקל בהם, צריך ללמוד לחיות עם זה ולהתמודד.