מה ההגדרה מויסר?
הרב יניב חניאיאאיירתשפ05/05/2020
שאלה:
אדם שמשחרר את הכלב שלו ללא רצועה והכלב מסתובב חופשי ברחובות וגורם עוגמת נפש לאחרים... האם מותר להלשין עליו לרשויות? האם זה מותר על פי דעת התורה. במידה ואסור איך נטפל בעבריינים? ובכלל מה ההגדרה מוייסר? האם להלשין על אדם כזה לעירייה? או שאסור. בנוסף אותו הדבר לגבי האכלת חתולי רחוב במתחם של כניסה של דיירים הדבר גורם למקום להראות כמו גן חיות אני לא מדבר על המטרד עצמו שכל המקום מלא חתולים... האם מותר לאדם לעשות חסד עם חתולים בזמן שאחרים מצטערים בפעולה מסוג זו... אשמח להתייחסות. והאם מותר להתלונן עליהם לעירייה... תודה.
תשובה:
ההגדרה מויסר היא כמובן לא הגדרה הלכתית. זה ביטוי שהתחיל בגלות, שם מי שדיווח לרשויות של הגויים על משהו שפגע ביהודים כונה לעיתים כך. בדרך כלל וברוב המקרים המויסרים היו כאלה שהעלילו עלילות והמציאו דברים, ורק מי שהמציא משהו כזה היה מכונה כך. או מי שעשה שימוש בכח של הגויים והשלטון כדי לפגוע פגיעה לא מוצדקת במישהו אחר. כלומר- אם הטענה היא אמיתית וליהודי לא היתה ברירה למנוע מנזק אלא על ידי שימוש ברשויות, או בערכאות, זה לא נקרא מויסר ופעמים רבות אף היתה הוראה הלכתית לעשות זאת.כך ש
א) בימינו הרשויות אינן של גוים והמערכת לא "מחשפת סיבה" להטריד יהודים. ולכן פניה אליה איננה בגדר פניה לרשויות. בכלל.
וב) במקרה שבו נגרם לך/ לאנשים נזק אמיתי ואין דרך לדבר עם האדם/ השכן ולשכנע אותו בטוב לשנות את דרכיו בודאי שמותר ואולי אפילו מצווה לפנות לרושיות כדי למנוע נזק.
כמובן שצריך קודם לנסות ולמזער את הנזק ולדבר איתו ישירות, אולם אם זה לא עוזר, בודאי שמותר לפנות ואין לזה קשר למויסר.
תשובות נוספות בנושא-
פיצוץ אוכלוסין בישראל
זו שאלה מעניינת שגם אני חושב עליה לעיתים, בעיקר כשעומדים בפקקים אין סופיים ומבינים שהשטח פשוט לא מספיק. וזו אכן בעיה שצריך לתת עליה את הדעת.
אם כי, כמובן, שמבחינה טכנית מדובר על עוד לא מעט שנים. כמה עשרות שנים נשמע לי מוזר, כי קצב גדילת אוכלוסיה הוא איאטי יחסית, ויש למדינת ישראל לא מעט עתודות... בעיקר בנגב ובגליל, ועדייין ישארו לא מעט שטחים לטיול וכדומה... וכמובן יש את יהודה ושומרון, והבקעה ועוד. כל אלה מקומות שיכולים לקלוט מיליונים רבים לפני שתתחיל מצוקה אמיתית בגסנון הונג קונג או בנגלדש (שגם שם עיקר הבעיה היא ההתרכזות במקום אחד, פחות השטח).
ועדיין, זו שאלה ובעיה שצריך לחשוב עליה ולהתכונן אליה מבחינה מעשית, בתכנון כבישים, ערים, ותחבורה ציבורית להמונים.
אולם אני מניח שהסיבה ששאלת את זה פה, היא בגלל אמונית רוחנית ולא מעשית. ולכן אני חושב שיש כמה דברים רוחניים לומר על זה-
א) חכמים אומרים שארץ ישראל נקראת ארץ הצבי, כי כמו שעורו של הצבי לא מכיל את בשרו (כלומר "הבשר" של הצבי דחוק בתוכו ואחרי שמפשיטים את העור לא ברור איך הוא נכנס פנימה), כך ארץ ישראל מתרחבת לקלוט יותר אנשים ממה שזה נראה חיצונית. אפשר לזכור את הבריטים, שחוקקו את הספר הלבן, כדי שהארץ לא "תקלוט מעבר ליכולת שלה", וכמובן שמאז האוכלוסיה בארץ הכפילה את עצמה פי עשרה ויותר, ועדיין יש מקום.
ב) אנחנו בדרך כלל לא עוסקים בחשבונות שכאלו כאשר יש מצווה מפורשת. כלומר- יש בתורה מצווה של פרו ורובו, אז אם יש איזו סכנה מרוחקת, של עוד כמה עשרות שנים קדימה, אנחנו לא עושים את החשבון של "מה יהיה" ואיך זה יעבוד. המצוות הן דרך חיים שלימה, שאומרות לנו איך צריך לחיות, וממבט במצוות ברור שהתורה רוצה שילדו ידלים ויביאו דורות. אם יהיה "מצב חירום" בעוד מאה שנה ויצטרכו לחשוב על פתרונות, שיחשבו הם בדורם.
ג) מבחינה אישית של קיום מצוות פרו ורבו, כמובן שאין לזה משמעות לכל אחד פרטי, גם אם יפתרו את הבעיה פעם, זה יהיה באופן מערכתי, ממשלתי ורחב. והאמונה שלנו שעד אז כבר יהיו אנשים עם רוח הקודש ונבואה, שידעו מבחינה רוחנית לאן זה הולך.
זו שאלה מעניינת שגם אני חושב עליה לעיתים, בעיקר כשעומדים בפקקים אין סופיים ומבינים שהשטח פשוט לא מספיק. וזו אכן בעיה שצריך לתת עליה את הדעת.
אם כי, כמובן, שמבחינה טכנית מדובר על עוד לא מעט שנים. כמה עשרות שנים נשמע לי מוזר, כי קצב גדילת אוכלוסיה הוא איאטי יחסית, ויש למדינת ישראל לא מעט עתודות... בעיקר בנגב ובגליל, ועדייין ישארו לא מעט שטחים לטיול וכדומה... וכמובן יש את יהודה ושומרון, והבקעה ועוד. כל אלה מקומות שיכולים לקלוט מיליונים רבים לפני שתתחיל מצוקה אמיתית בגסנון הונג קונג או בנגלדש (שגם שם עיקר הבעיה היא ההתרכזות במקום אחד, פחות השטח).
ועדיין, זו שאלה ובעיה שצריך לחשוב עליה ולהתכונן אליה מבחינה מעשית, בתכנון כבישים, ערים, ותחבורה ציבורית להמונים.
אולם אני מניח שהסיבה ששאלת את זה פה, היא בגלל אמונית רוחנית ולא מעשית. ולכן אני חושב שיש כמה דברים רוחניים לומר על זה-
א) חכמים אומרים שארץ ישראל נקראת ארץ הצבי, כי כמו שעורו של הצבי לא מכיל את בשרו (כלומר "הבשר" של הצבי דחוק בתוכו ואחרי שמפשיטים את העור לא ברור איך הוא נכנס פנימה), כך ארץ ישראל מתרחבת לקלוט יותר אנשים ממה שזה נראה חיצונית. אפשר לזכור את הבריטים, שחוקקו את הספר הלבן, כדי שהארץ לא "תקלוט מעבר ליכולת שלה", וכמובן שמאז האוכלוסיה בארץ הכפילה את עצמה פי עשרה ויותר, ועדיין יש מקום.
ב) אנחנו בדרך כלל לא עוסקים בחשבונות שכאלו כאשר יש מצווה מפורשת. כלומר- יש בתורה מצווה של פרו ורובו, אז אם יש איזו סכנה מרוחקת, של עוד כמה עשרות שנים קדימה, אנחנו לא עושים את החשבון של "מה יהיה" ואיך זה יעבוד. המצוות הן דרך חיים שלימה, שאומרות לנו איך צריך לחיות, וממבט במצוות ברור שהתורה רוצה שילדו ידלים ויביאו דורות. אם יהיה "מצב חירום" בעוד מאה שנה ויצטרכו לחשוב על פתרונות, שיחשבו הם בדורם.
ג) מבחינה אישית של קיום מצוות פרו ורבו, כמובן שאין לזה משמעות לכל אחד פרטי, גם אם יפתרו את הבעיה פעם, זה יהיה באופן מערכתי, ממשלתי ורחב. והאמונה שלנו שעד אז כבר יהיו אנשים עם רוח הקודש ונבואה, שידעו מבחינה רוחנית לאן זה הולך.
הפרשת חלה !!!
שלום! אם לכל בצק יש טעם אחר ואת לא רוצה בעירבובם, גם אם הם יגעו אחד בשני אין הם מצטרפים לכמות המספקת להפרשת חלה. אולם אם לא איכפת לך שהם יתערבו, ורק מצד הנוחות את לשה כל בצק בנפרד, את יכולה להכניסם לקערה אחת, או לשים אותם כך שיגעו אחד בשני וזה נחשב לחיבור. כל טוב.
שלום! אם לכל בצק יש טעם אחר ואת לא רוצה בעירבובם, גם אם הם יגעו אחד בשני אין הם מצטרפים לכמות המספקת להפרשת חלה. אולם אם לא איכפת לך שהם יתערבו, ורק מצד הנוחות את לשה כל בצק בנפרד, את יכולה להכניסם לקערה אחת, או לשים אותם כך שיגעו אחד בשני וזה נחשב לחיבור. כל טוב.
בין בד"צ לרבנות
זו שאלה שנוגעת לכל כך הרבה תחומים, לכל כך הרבה פרטים שאי אפשר לענות עליה בפורמט הזה.
בגדול, יש המון בדצי"ם ויש המון רבנויות ויש המון החמרות ומצד שני המון הקלות. זה ממש בלתי אפשרי לסכם.
בגדול בגדול כל בד"צ קובע לעצמו מה הכללים שלו ועל מה הוא מחמיר, לפעמים זה נוגע לכמות העופות שנשחטת בדקה, לפעמים לבישולי נוכרי, לפעמים לעובי נפה, למספר משגיחים וכדומה...
יש גם רבנויות שמאוד מקפידות על פרטים שונים... בקיצור, זהמורכב ונוגע להמון פרטים
זו שאלה שנוגעת לכל כך הרבה תחומים, לכל כך הרבה פרטים שאי אפשר לענות עליה בפורמט הזה.
בגדול, יש המון בדצי"ם ויש המון רבנויות ויש המון החמרות ומצד שני המון הקלות. זה ממש בלתי אפשרי לסכם.
בגדול בגדול כל בד"צ קובע לעצמו מה הכללים שלו ועל מה הוא מחמיר, לפעמים זה נוגע לכמות העופות שנשחטת בדקה, לפעמים לבישולי נוכרי, לפעמים לעובי נפה, למספר משגיחים וכדומה...
יש גם רבנויות שמאוד מקפידות על פרטים שונים... בקיצור, זהמורכב ונוגע להמון פרטים
בר מיצווה
את השבת אין בעיה לדחות מעט, ולכן אתם יכולים לעשות את שבת הבר מצווה בשבת שזה מסתדר לבית כנסת. את הנחת התפילין יש לעשות ביום שבו הוא מגיע לבר מצווה.
מזל טוב
את השבת אין בעיה לדחות מעט, ולכן אתם יכולים לעשות את שבת הבר מצווה בשבת שזה מסתדר לבית כנסת. את הנחת התפילין יש לעשות ביום שבו הוא מגיע לבר מצווה.
מזל טוב
המשך לשאלה בקשר לבית המקדש
אף פעם אין "כל" מושלם בתורה, הכל זה יכול להיות חלק, חלק גדול ומשמעותי, אבל חלק. אפילו קורבן פסח הוא לא ל"כל", אלא למי שנמצא באיזור בפסח. ככה זה תמיד בתורה- תמיד יש יוצאים מן הכלל.
אף פעם אין "כל" מושלם בתורה, הכל זה יכול להיות חלק, חלק גדול ומשמעותי, אבל חלק. אפילו קורבן פסח הוא לא ל"כל", אלא למי שנמצא באיזור בפסח. ככה זה תמיד בתורה- תמיד יש יוצאים מן הכלל.
עבודה בחול המועד
באופן עקרוני, צריך לעשות הכל כדי להימנע מעבודה בחול המועד. זה חשוב להבהיר שאלו ימים מיוחדים ושאתה לא מסכים. אם יש סיכוי שבגלל שתימנע מלעבוד בחג תפוטר,מותר לעבוד, אולם זה לא פשוט.
באופן עקרוני, צריך לעשות הכל כדי להימנע מעבודה בחול המועד. זה חשוב להבהיר שאלו ימים מיוחדים ושאתה לא מסכים. אם יש סיכוי שבגלל שתימנע מלעבוד בחג תפוטר,מותר לעבוד, אולם זה לא פשוט.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הדרכה
מוצרים
