שלום רב, אני בכיתה ט ורציתי לשאול-
מה הבעיה לראות אלימות? למה בסינון זה מופיע בהגדרות ביחד עם פורנו? למה זה כזה בעייתי?
תשובה:
הנפש, של כל אדם ושל יהודי בפרט, היא דבר מאוד עדין. אנשי הרוח יגידו שהיא אלוקית, אבל לא חייבים לומר את זה כדי להבין שהנפש היא עדינה, רוחנית יותר ומתייחסת לעולם בצורה אחרת מאשר הגוף... כך לפחות בבריאה הראשונית שלנו. על פי היהדות והדת- הנפש (או הנשמה, לא חשוב כרגע ההגדרה המדוייקת), גם שואפת לאלוקות, לרוחניות ושמירת מצוות. אולם שמירת המצוות באה על גבי בסיס טבעי של רוח, של קרבה לטוב בעולם, של רצון לעשות טוב לאחרים, לעשות טוב לעצמך... אלימות, כמובן, היא בדיוק ההיפך הגמור- היא גורמת נזק, היא מזיקה לאחרים והיא פתרון "גופני" מאוד הנובע מכעס. לפעמים, לעיתים קרובות לצערנו, אין פתרון אחר מלבד סוגים של אלימות, כמו כשצבא צריך להפעיל אלימות כדי להגן על אזרחי המדינה, או כשקבוצה מסויימת סובלת מאלימות וזקוקה למאבק אלים כדי להגן על עצמה. אולם עדיין יש לכך משמעות על הנפש. חכמים אומרים שאפילו גדולי הגדולים הושפעו מהאלימות שהיו חייבים לנקוט בה.
אולם כמובן שבסרטים לא מדובר על אלימות עם טעם חיובי. אלימות גורמת לסבל לשני, מזיקה לו והיא הפוכה מרצון טוב ורצון לעשות טוב לאחר.
אבל את זה אתה כבר יודע, כמובן. החידוש "שלנו" כאן הוא שצפיה באלימות משחיתה ופוגעת גם היא בטוב הטבעי שבך. זה חידוש גדול שרוב האנשים בעולם, ככל הנראה וכרגע, לא מבינים. צפיה במישהו גורם סבל לאחר, במישהו רע ואכזר ו"קשוח" ומתעלל או סתם שופך דם ללא כל פרופורציה- גורמת לנפש העדינה שלנו זעזועים. פוגעת בה ומורידה אותה רמה. לפעמים, אולי לעיתים קרובות בעולם המאוד תקשורתי שלנו, אנחנו לא מרגישים בזה, כי הסף שלנו יורד עם כל טיפת דם שאנחנו רואים. אולם זה כך. כל מי שמזכך מעט את הנפש, קצת נמנע מצפיה באלימות ואחר כך נחשף פתאום למה שקורה היום במדיה- מוצא את עצמו מזועזע עד עמקי נשמתו.
ולהיפך- דווקא זה שזה לא נראה לנו נורא כל כך, ואנחנו לא מזדעזעים, זה מעיד על כך שהנפש שלנו כבר צופתה ברמה כזו של רוע, שאנחנו לא מרגישים.
רק תנסה לדמיין את ההבדל בין המציאות למה שרואים בסרטים, או אפילו ספרים או כל דוגמת אלימות אחרת... במציאות, לדוגמא, שוטר שהרג מישהו בשוגג, מתוך ירי חסר אחריות שנבע מלחץ ובהלה, יועמד לחקירות, בדיקות, וברוב המקרים לדין... ובטח מי שגרם למותו של אדם חס וחלילה בכביש או בתאונה אזרחית... ואילו במדיה נשפכים נהרות של דם בלי שום חשבון. זה לא הגיוני. אולם המח שלנו מקבל את זה כהגיוני, וזה מזיק... למח ולנפש.
הנפש שלנו עדינה מאוד, רגישה מאוד ולכן צריך לשמור עליה מדברים נוראיים כאלה. וככל שהאנושות מתקדמת, זה מתבקש יותר.
