הרהורים
הרב יניב חניאיבאיירתשעד12/05/2014
שאלה:
לרב שלום,היו כמה פעמים ששמעתי שהירהורי עבירה יותר קשים מהעבירה עצמה ורציתי לדעת מדוע זה כך? כי האמת שמהצד שלי זה נשמע קצת לא הגיוני
תשובה:
זו שאלה טובה שגם אני חשבתי עליה המון, התשובה לעניות דעתי מורכבת משניים-א) צריך להבין שיש בעולם "בחינות", דרגות, שלבים וכדומה... ישנן בהחלט בחינות שבהן המעשה הוא חמור יותר (לדוגמא- מי שיהרוג מישהו בפועל יענש קשות, מי שרק יחלום על הריגת מישהו אחר לא יענש) אולם ישנן בחינות שבהם המחשבה היא חמורה יותר. בחינות עליונות שבהן אין עונש מעשי.
ב) בניגוד למה שמקובל בימינו, על פי היהדות המחשבה, כמו הדיבור, פועלת מאוד. בימינו נהוג לומר שאין משמעות למילים ורק מה שכתוב פועל, אולם לפי היהדות הדיבור פועל, משנה וקובע ואפילו ניתן להיענש על דיבור לא ראוי, להפוך סתם חפץ להקדש על ידי דיבור וכדומה... אותו דבר לגבי המחשבה- המחשבה פועלת, יוצרת ומשנה עולמות.
אולם אפילו יותר מזה- מכיוון שהמחשבה היא טהורה יותר, עליונה יותר, חופשית יותר וקרובה יותר לאלוקות (שהרי אלוקים פועל הכל במחשבה) הרי שמבחינות מסויימות המחשבה פועלת אפילו יותר מאשר הדיבור והמעשה, כי היא קרובה יותר לשורש העליון של החיים. אולי ניתן להבין את זה קצת, בהשאלה כמובן ולהבדיל הרבה הבדלות, על ידי השוואה לכלים מעשיים בימינו. פטיש הוא כלי גס וחזק והוא בהחלט יכול לפעול, אולם לפעולה הגסה שלו יש מגבלות, מטוס הוא הרבה יותר שברירי ומצריך טיפול וכו', אולם יכולת הפעולה שלו גדולה יותר ואילו מחשבים לא זזים, למעשה, אבל יכולים לשנות את כל העולם כולו. אז לפי זה המחשבה העליונה של האדם היא פועלת אפילו יותר ממעשיו וטומאת המחשבה מזיקה יותר מאשר טומאת הגוף.
נקודה אחרונה- על פי תורה פנימית המחשבה חמורה יותר מכיוון שאין בה "מיתוק" כלומר- כשאדם חושב מחשבות רעות, שום דבר לא מטהר אותן בסוף, המעשה סופו להיטהר על ידי משהו (וד"ל), אולם המחשבה נשארת גסה ומזיקה...
כמובן שעל דרך זו המחשבה הטובה פועלת גם היא המון בעולם!
תשובות נוספות בנושא-
מחשבות
זה לא נקרא לשון הרע, אבל בעקרון זה אסור, זה קרוי "עין רעה", זה לא דבר קל, אבל אצל אנשים גודלים עולם משתדלים להימנע גם מזה ולהשתדל לחשוב על כל אדם רק טוב. זו משימה גם לאנשים יותר קטנים, אבל משימה לא פשוטה.
זה לא נקרא לשון הרע, אבל בעקרון זה אסור, זה קרוי "עין רעה", זה לא דבר קל, אבל אצל אנשים גודלים עולם משתדלים להימנע גם מזה ולהשתדל לחשוב על כל אדם רק טוב. זו משימה גם לאנשים יותר קטנים, אבל משימה לא פשוטה.
איך להתגבר?
השאלה, כמובן, קשה ומטרידה רבים מאוד ברמה יום יומית. אולי השאלה הכי מטרידה לכולנו.
אני חושב שיש כמה עקרונות-
א) בהחלט יתכן שלחלק גדול מאיתנו מדובר במלחמה בלתי פוסקת, כלומר- משהו שאי אפשר להכריע אותו באופן מוחלט לשום צד... תמיד תמיד נאלץ להיאבק. צדיקים מצליחים לנצח סופית, אולם רוב האנשים הרגילים לא.
ב) מדובר במלחמה שניתן לנצח בה, אולי לא להכריע אותה סופית, כפי שציינו כבר, אבל למרות התחושה התחושה שהמחשבה לא נשלטת, זה אפשרי, אני מעיד על עצמי שהמחשבה שלי מהירה מאוד, בורחת וקופצת ממקום למקום ואחרי שנים רבות למדתי שניתן לשלוט עליה.
ג) ההתרגלות לשליטה אמיתית על המחשבה מצריכה, כמובן, שינוי עמוק יותר בחיים ולא רק "שליטה על המחשבה", זה מצריך נקיות, השתקעות בטוב, מחשבה חיובית ועוד... זה לא פשוט ומצריך שינוי כולל.
ד) צריך להיזהר, בייחוד בימינו שזה כל כך קשה, להפוך את העניין לדבר מרכזי מידי בחיים, כי אז זה מגדיל את הקושי והופך את עצם המאבק לדבר שנוי שמשפיע גם הוא על הנפש עצמה.
צריך לזכור תמיד שזה אפשרי, להתאמן על שליטת המחשבה (לאו דווקא בדברים הללו, גם בעוד דברים, כמו סקרנות וכדומה) ואז מגלים שזה אפשרי לשלוט על המחשבה.
השאלה, כמובן, קשה ומטרידה רבים מאוד ברמה יום יומית. אולי השאלה הכי מטרידה לכולנו.
אני חושב שיש כמה עקרונות-
א) בהחלט יתכן שלחלק גדול מאיתנו מדובר במלחמה בלתי פוסקת, כלומר- משהו שאי אפשר להכריע אותו באופן מוחלט לשום צד... תמיד תמיד נאלץ להיאבק. צדיקים מצליחים לנצח סופית, אולם רוב האנשים הרגילים לא.
ב) מדובר במלחמה שניתן לנצח בה, אולי לא להכריע אותה סופית, כפי שציינו כבר, אבל למרות התחושה התחושה שהמחשבה לא נשלטת, זה אפשרי, אני מעיד על עצמי שהמחשבה שלי מהירה מאוד, בורחת וקופצת ממקום למקום ואחרי שנים רבות למדתי שניתן לשלוט עליה.
ג) ההתרגלות לשליטה אמיתית על המחשבה מצריכה, כמובן, שינוי עמוק יותר בחיים ולא רק "שליטה על המחשבה", זה מצריך נקיות, השתקעות בטוב, מחשבה חיובית ועוד... זה לא פשוט ומצריך שינוי כולל.
ד) צריך להיזהר, בייחוד בימינו שזה כל כך קשה, להפוך את העניין לדבר מרכזי מידי בחיים, כי אז זה מגדיל את הקושי והופך את עצם המאבק לדבר שנוי שמשפיע גם הוא על הנפש עצמה.
צריך לזכור תמיד שזה אפשרי, להתאמן על שליטת המחשבה (לאו דווקא בדברים הללו, גם בעוד דברים, כמו סקרנות וכדומה) ואז מגלים שזה אפשרי לשלוט על המחשבה.
המשך הרהור
זה יכול להיות כל מיני הפרשות, החל משתן ועד לנוזל סיכה מסויים שמופרש מהאיבר לפני תשמיש, לענ"ד לא צריך כפרה על זה.
זה יכול להיות כל מיני הפרשות, החל משתן ועד לנוזל סיכה מסויים שמופרש מהאיבר לפני תשמיש, לענ"ד לא צריך כפרה על זה.
מחשבות
מאיפה מחשבות כאלו נובעות אני לא ממש יודע, כלומר- יש בחז"ל הרבה מקורות, אבל אני מניח שזה תלוי בתכיפות, במידת המחשבות , במצב הרוח ועוד... יש בהחלט גם דברים כאלה שיכולים לנבוע ממצב נפשי מסויים, דכאון וכו' ולא רק מסיבות רוחניות. לאחרונה גם נחשפתי לדעה שלמצב הקיבה יש השפעות כאלו.
אם מדובר במשהו מקרי, שקורה לעיתים ולא תמיד, זה יכול לבוא גם ממקורות רוחניים, כמו מצב רוחני ירוד, היחשפות למקורות שלילים וכדומה.
ההשפעה על המציאות תלויה באדם, יש מקורות שמהם מובן שיש לנמחשבות כאלו השפעה ויש מקורות שמלמדים שזה לא ממש משפיע מעשית וזה תלוי באיך האדם לוקח את זה ואיך הוא מתמודד.
מאיפה מחשבות כאלו נובעות אני לא ממש יודע, כלומר- יש בחז"ל הרבה מקורות, אבל אני מניח שזה תלוי בתכיפות, במידת המחשבות , במצב הרוח ועוד... יש בהחלט גם דברים כאלה שיכולים לנבוע ממצב נפשי מסויים, דכאון וכו' ולא רק מסיבות רוחניות. לאחרונה גם נחשפתי לדעה שלמצב הקיבה יש השפעות כאלו.
אם מדובר במשהו מקרי, שקורה לעיתים ולא תמיד, זה יכול לבוא גם ממקורות רוחניים, כמו מצב רוחני ירוד, היחשפות למקורות שלילים וכדומה.
ההשפעה על המציאות תלויה באדם, יש מקורות שמהם מובן שיש לנמחשבות כאלו השפעה ויש מקורות שמלמדים שזה לא ממש משפיע מעשית וזה תלוי באיך האדם לוקח את זה ואיך הוא מתמודד.
הלכות נדה
לא בדיוק הבנתי מה הכוונה "מרגיש שאני נתקל", אבל אני מניח שהכוונה שזה יותר קשה ממשהו אחר.
לפני הכל, כמובן שחשוב להדגיש שלא בכל המצוות אנחנו מרגישים נעימות וכמובן שאנחנו לא שומרים רק מה שמובן או ברור לנו. כמעט להיפך, אם היינו מבינים הכל ויודעים הכל, הרי שזה אומר שהתורה אנושית לגמרי ולא גבוהה משכלנו שלנו, ומה הטעם לשמור משהו שהוא אנושי לחלוטין? כך שאנחנו שומרים הכל, כמובן, אבל לא רק "שומרים" אלא גם מזדהים ומבינים שהכל חכם ואלוקי ועליון גם בלי ההבנה שלנו.
זה נכון שיש מעט הבדל בין דברים שהם מהתורה לבין גזירות חכמים, ששם אנחנו מצפים יותר להבין את הרקע לגזירה, אולם גם כאן ההבנה הבסיסית ביותר היא שחכמי התורה, לדורותם, וקבלת עם ישראל את הגזירות מלמדים על כך שיש כאן חכמה אלוקית גדולה, שבסופו של דבר טובה לנו יותר מכל דבר אחר.
וכפי שכתבתי, דווקא ההבנה שמדובר כאן על משהו גדול יותר מאיתנו מקלה על השמירה, כי לא היינו רוצים לעבוד ולשמור דברים שהם "בני אדם", כמונו.
לגבי עצם העניין- בדיני נידה יש לא מעט חומרות וגזירות שהצטברו, בגלל חומרות העניין והקלות הגדולה שבה אפשר "ליפול" ולחטוא בענין הזה. מדובר, כידוע, על היצר הכי חזק של האדם, על נסיונות יום יומיים ועל משהו שמצריך שמירה מיוחדת. לכן חכמים (ובמקרה מסויים, לא חכמים אלא בנות ישראל לדורותיהן) קבעו גזירות שונות שעניינם להרחיק את החטא בנושא הכל כך חשוב והכל כך קשה לשמירה הזה.
הענין של האמבטיה לא קשור לזה- זה פשוט ענין טכני של איך מתנקים ותיאורטית אם יוכח אחרת, ניתן יהיה להמתין גם פחות... אבל דינים אחרים בנידה קשורים לזה.
אני די חושב שרבים שחשים שהדינים הללו "מרתיעים אותם", מרגישים ככה בגלל שיש להם בעיה עם התערבות הלכתית בדבר שהוא כל כך "אינטימי", ואישי. ושם הדברים שכתבתי בתחילה כן מועילים.
לא בדיוק הבנתי מה הכוונה "מרגיש שאני נתקל", אבל אני מניח שהכוונה שזה יותר קשה ממשהו אחר.
לפני הכל, כמובן שחשוב להדגיש שלא בכל המצוות אנחנו מרגישים נעימות וכמובן שאנחנו לא שומרים רק מה שמובן או ברור לנו. כמעט להיפך, אם היינו מבינים הכל ויודעים הכל, הרי שזה אומר שהתורה אנושית לגמרי ולא גבוהה משכלנו שלנו, ומה הטעם לשמור משהו שהוא אנושי לחלוטין? כך שאנחנו שומרים הכל, כמובן, אבל לא רק "שומרים" אלא גם מזדהים ומבינים שהכל חכם ואלוקי ועליון גם בלי ההבנה שלנו.
זה נכון שיש מעט הבדל בין דברים שהם מהתורה לבין גזירות חכמים, ששם אנחנו מצפים יותר להבין את הרקע לגזירה, אולם גם כאן ההבנה הבסיסית ביותר היא שחכמי התורה, לדורותם, וקבלת עם ישראל את הגזירות מלמדים על כך שיש כאן חכמה אלוקית גדולה, שבסופו של דבר טובה לנו יותר מכל דבר אחר.
וכפי שכתבתי, דווקא ההבנה שמדובר כאן על משהו גדול יותר מאיתנו מקלה על השמירה, כי לא היינו רוצים לעבוד ולשמור דברים שהם "בני אדם", כמונו.
לגבי עצם העניין- בדיני נידה יש לא מעט חומרות וגזירות שהצטברו, בגלל חומרות העניין והקלות הגדולה שבה אפשר "ליפול" ולחטוא בענין הזה. מדובר, כידוע, על היצר הכי חזק של האדם, על נסיונות יום יומיים ועל משהו שמצריך שמירה מיוחדת. לכן חכמים (ובמקרה מסויים, לא חכמים אלא בנות ישראל לדורותיהן) קבעו גזירות שונות שעניינם להרחיק את החטא בנושא הכל כך חשוב והכל כך קשה לשמירה הזה.
הענין של האמבטיה לא קשור לזה- זה פשוט ענין טכני של איך מתנקים ותיאורטית אם יוכח אחרת, ניתן יהיה להמתין גם פחות... אבל דינים אחרים בנידה קשורים לזה.
אני די חושב שרבים שחשים שהדינים הללו "מרתיעים אותם", מרגישים ככה בגלל שיש להם בעיה עם התערבות הלכתית בדבר שהוא כל כך "אינטימי", ואישי. ושם הדברים שכתבתי בתחילה כן מועילים.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הדרכה
מוצרים
