מריחת קרם ושמן בשבת
הרב יניב חניאטזאבתשעו20/08/2016
שאלה:
שלום רב 1. האם מותר למרוח שמן גוף ריחני בשבת (שהוא תחליף לקרם גוף)? 2. אם אני מוהלת את קרם השיער במים כך שיהיה נוזלי האם אוכל להשתמש בו בשבת? תודה רבה
תשובה:
1. אם זה שמן שאת עושה בו שימוש בדרך כלל ביום יום אז מותר לעשות בו שימוש בשבת. אם זה שמן שיש לו מטרות רפואיות, של ריפוי וכו', ולא עושים בו שימוש ביום יום, אז אסור.2. אם הקרם הגיע למצב שבו הוא נשך מאליו אם מטים את הבקבוק, אז מותר.
תשובות נוספות בנושא-
חיתוך בשבת
טוב, זה לא ממש מדוייק.
הנקודה היא כזאת- כאשר פותחים אריזות, של כדורים או של משהו אחר, אז יש בעיה שיכולים לקרוע אותיות. יש פוסקים רבים שאוסרים זאת, כי זו מחיקה של הכתוב.
יש פוסקים שמתירים כי זו לא קריעה מכוונת.
לפי השיטה של הפוסקים שאוסרים, שהם די הרבה פוסקים, ואם צריך לקרוע אריזה של כדורים שהם הכרחיים, ממליצים לקרוע על הכיתוב באנגלית שהוא פחות "מחיקה".
טוב, זה לא ממש מדוייק.
הנקודה היא כזאת- כאשר פותחים אריזות, של כדורים או של משהו אחר, אז יש בעיה שיכולים לקרוע אותיות. יש פוסקים רבים שאוסרים זאת, כי זו מחיקה של הכתוב.
יש פוסקים שמתירים כי זו לא קריעה מכוונת.
לפי השיטה של הפוסקים שאוסרים, שהם די הרבה פוסקים, ואם צריך לקרוע אריזה של כדורים שהם הכרחיים, ממליצים לקרוע על הכיתוב באנגלית שהוא פחות "מחיקה".
נייר סופג
הסיבה שאסור לחתוך נייר טואלט בשבת היא משום דין של "מחתך", כלומר שאסור לחתוך משהו גדול בצורה מדוייקת שתתאים לשימוש. לומדים את זה מהעורות במשכן, שהיה צורך לחתוך אותם במדוייק לשימוש.
לכן, זה לא משנה אם מדובר בנייר טואלט או נייר סופגף עצם החיתוך של נייר בגודל המתאים לשימוש אסור... אם רוצים לעשות בו שימוש צריך לחתוך אותו לפני שבת, כמו נייר טואלט.
הסיבה שאסור לחתוך נייר טואלט בשבת היא משום דין של "מחתך", כלומר שאסור לחתוך משהו גדול בצורה מדוייקת שתתאים לשימוש. לומדים את זה מהעורות במשכן, שהיה צורך לחתוך אותם במדוייק לשימוש.
לכן, זה לא משנה אם מדובר בנייר טואלט או נייר סופגף עצם החיתוך של נייר בגודל המתאים לשימוש אסור... אם רוצים לעשות בו שימוש צריך לחתוך אותו לפני שבת, כמו נייר טואלט.
נרות שבת לבנים
בשבת ישנה מצווה שיהיה בביתו של כל אחד ואחד נר דולק. גם גברים וגם נשים... ומצווה זו קשורה לעונג שבת. בדרך כלל נשים מצוות יותר על הדלקת נרות שבת ולכן אימא היא שמדליקה את הנרות (והאבות צריכים לסדר את הנרות לפני כן!), אולם במקרים שאישה אינה יכולה להדליק, או כשבחור לא נשוי נמצא בשבת במקום שבו לא מדליקים- הרי שאז גם בנים חייבים להדליק נר שבת, כי צריך שיהיה נר שבת בבית שבו נמצאים.
תענית יחיד
לא, בודאי שלא. אסור לצום בשבת... לכן, אם לא ידעת שזה יוצא בשבת, והתחייבת במפורש לתאריכים הללו צריך לעשות התרת נדרים ולא לצום בשבת.
אם לא התחייבת במפורש לתאריכים הללו, אז אל תצום בשבת ותצום במקום ביום ראשון.
רק תענית חלום צמים בשבת, וגם א\ז צריך לצום תענית נוספת לכפר על החטא של צום בשבת.
לא, בודאי שלא. אסור לצום בשבת... לכן, אם לא ידעת שזה יוצא בשבת, והתחייבת במפורש לתאריכים הללו צריך לעשות התרת נדרים ולא לצום בשבת.
אם לא התחייבת במפורש לתאריכים הללו, אז אל תצום בשבת ותצום במקום ביום ראשון.
רק תענית חלום צמים בשבת, וגם א\ז צריך לצום תענית נוספת לכפר על החטא של צום בשבת.
קידוש על הפת
נוטלים ידיים לפני ומברכים על נטילת ידיים, מתחילים את הקידוש, אומרים את כל הפסוקים, ובמקום להגיד "בורא פרי הגפן" אומרים "המוציא לחם מןהארץ".
נוטלים ידיים לפני ומברכים על נטילת ידיים, מתחילים את הקידוש, אומרים את כל הפסוקים, ובמקום להגיד "בורא פרי הגפן" אומרים "המוציא לחם מןהארץ".
קידוש בברית מילה בשבת
בשלב ראשון נגדיר את הבעיה- הבעיה היא שקידוש של שבת חייב להיות במקום סעודה, מה שאומר שמי שעושה קידוש בברית, חייב לאכול שם משהו (כזית לחם או מזונות לפחות), ורק אז הוא יכול לשתות מכוס הקידוש. אם מישהו עושה קידוש ולא אוכל שם, הוא לא יכוללשתות מהקידוש עצמו.
לכן לשאלה שהצגת יש שתי פתרונות-
א) אם אוכלים במקום שבו נעשית הברית, אז "מחברים" את הקידושים. מתחילים את הקידוש מהפסוקים של שבת, המזמור והפסוקים שאחריו, ואז עוברים לקידוש של הברית מילה, ואז יושבים לאכול וזה נחשב "קידוש במקום סעודה".
ב) אם אוכלים במקום אחר, אז נהוג להביא למי שעושה את הקידוש חתיכת עוגה או מזונות אחרים, הוא עושה את הקידוש בנוסח שהזכרנו (גם שבת וגם ברית), אוכל עוגה, ואז כל האחרים עושים קידוש נוסף, רק של שבת, במקום שבו הם אוכלים. אם הם רוצים לטעום מהיין של הקידוש בברית, כמו שמקובל, הם חייבים לאכול גם הם משהו במקום הקידוש.
בשלב ראשון נגדיר את הבעיה- הבעיה היא שקידוש של שבת חייב להיות במקום סעודה, מה שאומר שמי שעושה קידוש בברית, חייב לאכול שם משהו (כזית לחם או מזונות לפחות), ורק אז הוא יכול לשתות מכוס הקידוש. אם מישהו עושה קידוש ולא אוכל שם, הוא לא יכוללשתות מהקידוש עצמו.
לכן לשאלה שהצגת יש שתי פתרונות-
א) אם אוכלים במקום שבו נעשית הברית, אז "מחברים" את הקידושים. מתחילים את הקידוש מהפסוקים של שבת, המזמור והפסוקים שאחריו, ואז עוברים לקידוש של הברית מילה, ואז יושבים לאכול וזה נחשב "קידוש במקום סעודה".
ב) אם אוכלים במקום אחר, אז נהוג להביא למי שעושה את הקידוש חתיכת עוגה או מזונות אחרים, הוא עושה את הקידוש בנוסח שהזכרנו (גם שבת וגם ברית), אוכל עוגה, ואז כל האחרים עושים קידוש נוסף, רק של שבת, במקום שבו הם אוכלים. אם הם רוצים לטעום מהיין של הקידוש בברית, כמו שמקובל, הם חייבים לאכול גם הם משהו במקום הקידוש.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הלכה
מוצרים
