מתוך אתר "שורש, גולשים לתוכן": www.shoresh.org.il

כמה נושאים

שאלה:
שלום כבוד הרב. 1)אני בעל תשובה, כבר 10 שנים. זכיתי להיות שליח ציבור כבר 5 שנים בימים נוראיים, השאלה שלי האם אני חייב להחמיר על עצמי בנושא הקדושה בקיום המצווה עם אישתי. אני נשוי 5 שנים,ותמיד עשינו בתנוחה הרגילה ויש ילדים תודה להקב"ה, מאוד רוצה שאישתי תיהיה מעליי לפעמים. כמובן מעל יש סדין גדולה. אם זה מותר,וגם באותה עניין הנושא של הנישוק במקום כמובן בחושך, האם יש לי צורך להחמיר בגלל היותי שליח ציבור? 2)צריך לקנח אחרי השרותים ביד ימין בגלל שמניחים תפילין. קשה לאישתי להגיע לסיפוק בלי שאני נוגע ומעסה באצבעות, ולי קשה ולא נוח ביד ימין, ומסתדר לי רק בשמאל, יש בזה בעיה?? 3)שלום כבוד הרב. אני רוצה בלי נדר להתענות 40 ימים לפני ראש השנה, מעלות השחר עד צאת הכוכבים. האם צריך כל יום לומר במנחה בפני עצמו,או שמספיק ביום הראשון רק, ואח"כ כל יום רק לומר את נוסח של צאת הצום, מה יותר נכון ועדיף לנהוג בבקשה.

תשובה:
1) אני לא חושב שיש קשר בין היותך חזן לתנוחות שמותר או אסור לכם לעשות, לכאורה אין בכך משום חסרון קדושה בכלל. ולכן למה שיהיה אסור? כל עוד זה בצניעות ובצורה טבעית וביניכם כזוג... כמובן שיש בכל דור כמה יחידי יחידים שהנהגתם שונה, אולם לענ"ד זה לא שייך אלא לבודדי בודדים בכל דור, ואנשים כאלה ממילא לא צריכים לשאול. אם לא הם, אין במעשה החיבור חוסר קדושה ולכן זה מותר, גם בתנוחות שתיארת.

2) בגמרא יש כמה סיבות לעניין היד ימין, ניתן לסמוך על זה שבקשר בין איש לאשתו זה מותר... בודאי אם שניכם מתקשים בלי זה.

3) לעניות דעתי אין סיבה שתתענה 40 יום, אנחנו לא מוסלמים ואין לנו צום רמאדן. זה נכון שהיו דורות שהיו כאלו שצמו תקופה ארוכה (אם כי ארבעים יום לא שמעתי, שמעתי ב10 ימי תשובה וכדומה), אולם הנהגה זו לא שייכת בדורנו כמעט בכלל (רק לבבא סאלי... אולי). העצב והצער שיגרמו לך בתקופה ארוכה כל כך של צום אינם שווים את "Vרוחח הרוחני" שתשיג מזה. אם בכלל. 
כן ראוי לקבל על עצמך תענית דיבור, אולי יום או יומיים בשבוע (נניח שני וחמישי עד כיפור), זה יועיל לך רוחנית הרבה יותר מצום.
הנהגה של צום כל כך ארוך איננה שייכת לדורנו לדעתי.

התשובה נתקבלה מהרב יניב חניא



מאגר גדול של שאלות ותשובות באתר שורש, בקרו אותנו