close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

לפרשת דברים

הלל מרצבךז אב, תשסח08/08/2008

הר סיני הוא מקום שבו ניתנה התורה, מקום מאוד מרומם וקדוש. אך הר סיני הוא לא המטרה, הר סיני הוא רק שלב של קבלת התורה. המטרה היא ארץ ישראל.

ספר דברים פותח בדברי משה רבנו לעמ"י הנמשכים לאורך כל הספר. הפסוק הראשון שבו משה מתחיל לתאר באופן ישיר את מסע בנ"י. (ע"פ הפשט של הכתובים) הוא : "ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה:" וידוע שחורב זה הר סיני כדברי הגמרא :"אמר רבי אבהו: הר סיני שמו, ולמה נקרא הר חורב? שירדה חורבה לאמות העולם עליו."

וצריך לברר את כמה נקודות בפסוק:
1. מדוע כתוב "ה' אלקנו", הרי מספיק שיהיה כתוב ה', ולא צריך גם אלקינו?
2. למי מופנה הצווי "לאמור", ולשם מה צריך לאמור

בכלל, הרי זה היה ציווי חד פעמי?
3. מדוע ה' אומר "רב לכם", מה רע שישבו בהר סיני ויעסקו בתורה, אין דבר נפלא מכך?
4. מדוע כתוב דוקא "בהר הזה" זה מיותר, היה מספיק שיהיה כתוב, רב לכם לשבת בחורב?
5. אם הר סיני והר חורב זה אותו דבר, מדוע נכתב כאן דוקא חורב, ולא הר סיני?
6. המילים "בהר הזה", בניגוד לאיזה הר זה נאמר?

רש"י כך כותב על הפסוק: "רב לכם שבת- כפשוטו. ויש מדרש אגדה: הרבה לכם גדולה ושכר על ישיבתכם בהר הזה, עשיתם משכן מנורה וכלים, קבלתם תורה, מניתם לכם סנהדרין, שרי אלפים ושרי מאות:"
צריך להבין בפירוש הראשון בדברי רש"י, מה כוונתו כשהוא אומר "כפשוטו". מה הפשט של הפסוק? מדוע ה' לא רצה שנשב בהר סיני? וכן דברי המדרש המובאים ברש"י צריכים עיון, שיותר מסתבר מהפסוק שאח"כ: "פנו וסעו לכם ובאו...", שהמילה "רב" היא במשמעות של הרבה זמן, ולא מלשון הרבה גדולה ושכר, שאם זה מלשון הרבה גדולה ושכר, מדוע בנ"י צריכים לפנות לנסוע משם?

ונראה להסביר, שהר סיני הוא מקום שבו ניתנה התורה, מקום מאוד מרומם וקדוש. אך הר סיני הוא לא המטרה, הר סיני הוא רק שלב של קבלת התורה. המטרה היא ארץ ישראל. ישנה נטייה של בני אדם להשתקע בעולמות רוחניים, ולא להוריד את עולם הרוח למרחבי המציאות, וזה פגם בלימוד עצמו. הלימוד תורה צריך להיות כקרש מנוף ע"מ לרומם את כל המציאות כולה. ומי שנשאר בלימוד תורה שבחו"ל, ולא מבין שהתורה בחו"ל היא רק שלב ליישום התורה בא"י, מפספס את עיקר העניין של התורה, וכדברי המדרש : "לכך נאמר: 'אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו', שיהא אדם לומד בתורה על מנת לשמור המצות לעשותם, שהלומד על מנת שלא לעשות נוח לו שלא נברא בעולם:"
המצוות בחו"ל הם רק כסימנים לקראת הקיום שלהם במלוא עוצמתן בא"י, וכדברי המדרש : "ואבדתם מהרה אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ היו מצויינין במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים, משל למלך שכעס על אשתו וטרפה לבית אביה אמר לה הוי מתקשטת בתכשיטיך שכשתחזרי לא יהו עליך חדשים, כך אמר להם הקב"ה לישראל בני היו מצויינין במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים, הוא שירמיה אומר 'הציבי לך ציונים שימי לך תמרורים'."

ונראה שכך ניתן לענות על השאלות לעייל. השם: ה' אלוקים מציין את השילוב של הדין והחסד, זהו שלמות של גילוי ה'. ה' אומר כאן, אם אתם מחפשים את השלמות שלי, את האיזון הנכון, אין זה כאן בהר סיני, אלא בהר הלבנון, בארץ ישראל.
ומעתה מובן למי מופנה הציווי "לאמר", נקודה זאת חשובה לדורי דורות, בכל הגלויות כולם, שגלוי לפניו יתברך, הן בימי עזרא והן בימינו אנו, שלא ירצו לעלות לא"י בטענות שונות: של "ביטול תורה", איך אפשר לקיים את המצוות בארץ הזאת, נעשה בחו"ל "בחינת" ארץ ישראל או יש לנו כאן את "ירושלים של ליתא" לא צריך את ארץ ישראל, וטענות דומות. אומר ה' לדורי דורות: "רב לכם שבת בהר הזה, פנו וסעו לכם", אתם אמנם בהר גבוה, אך לא בזה אני חפץ, אני מחפש הר אחר. אני מחפש את הר הלבנון, זהו ההר שאני רוצה שתקימו. הר עם התמודדויות קשות, עם ייסורים רבים, אעפ"כ רק שם אני נגלה.
ומעתה יובן, מדוע דוקא הוזכר בפסוק "הר חרב", חורב מלשון חורבן, שההר הזה יכול גם להביא חורבן לתורה, ולא רק פריחה וגדלות. וכן חורב (ללא "ו"), הוא מלשון חרב, שהר הזה יכול להיות מסוכן כחרב, שהתורה יכולה להיות כסם המוות, כדברי הגמרא : "כל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות". וכן מלשון יובש, כדברי גדעון : "אִם טַל יִהְיֶה עַל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ וְעַל כָּל הָאָרֶץ חֹרֶב", התורה יכולה להיות יבשה ללא חיים של תורה, שהם מתקיימים רק בארץ ישראל.

שנזכה בעז"ה בקרוב שכל עמ"י ישוב לארצו, ולחיות את חיי התורה בשלמותם, עם בניין בית המקדש במהרה בימינו. אמן.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה