close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

מדוע איננו מבינים את ההיגיון האלוקי?

שאול בן נתן/ מהגולשיםכט סיוון, תשסח02/07/2008

פרה אדומה היא הסמל למגבלות השכל האנושי, לדברים אותם איננו מבינים בתורה. שאול בן נתן בהסבר על פי תורתו של הרב אשלג על העניין.

הפרה האדומה, המטמאת את הטהורים ומטהרת את הטמאים, מהווה מעין סמל למצוות שטעמן אינו מובן לנו. כמוה יש עוד חוקים רבים שלא נתפרש טעמם. זאת, כמובן, משום שהמוח האנושי מוגבל, ואין ביכולתו לרדת לסוף "דעתו" של הקב"ה.

אולם מדוע זה כך? מדוע שכלנו כה מוגבל, עד שאינו מסוגל להבין את השכל האלוקי?

על מנת להבין זאת, עלינו לעמוד בקצרה על מהותו של השכל האנושי.

במאמרו "המחשבה היא תולדה מהרצון", מסביר הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל "הסולם"), כי השכל הוא משׁרתו של

הרצון. כל חיי האדם מהווים מרדף בלתי פוסק אחר סיפוק הרצון: האדם רוצה דבר מה, והוא משתדל בכל כוחו להשיגו. כדי להשיג את מבוקשו, מתפתח שכלו של האדם, במטרה לעזור לו לממש את רצונו. אך לאחר שרצון כלשהו בא על סיפוקו, מיד מתעורר באדם רצון נוסף, שגורם לו לפתח את שכלו עוד ועוד, וחוזר חלילה. במילים פשוטות נאמר כי ככל שהרצון מפותח יותר, כך הוא דורש שכל מפותח יותר.

לדוגמא: מתעורר באדם רצון להרוויח משכורת מכובדת. לשם כך, עליו, כמובן, לעבוד במקצוע מכובד, למשל, עורך דין. כדי להשיג את התעודה הנכספת, הוא יקדיש מספר שנים ללימודי משפטים ועריכת דין. אילולא היה מתעורר בו הרצון, ולא היה מרגיש בחסרונה של משכורת נאה, וודאי שלא היה טורח להשקיע ולו שנייה אחת בלימודים אלה.

ניתן, אם כן, לסכם את יחסי הגומלין בין השכל והרצון, בשני כללים עיקריים: א. השכל נועד לשרת את הרצון. ב. מידת מפותחות השכל עומדת ביחס ישר למידת מפותחות הרצון.

כאמור, איננו יכולים להבין את השכל של הקב"ה, כי שכלנו שונה משכלו. אך מדוע הוא כה שונה? משום שהוא משרת רצון שונה!

מהו רצונו של הקב"ה? ובכן, זהו הרצון המפותח ביותר במציאות. רצון אינסופי להיטיב ולהשפיע לברואיו שפע של טוב ועונג עד אין קץ. כשם שהאלוקים הוא מושלם, ולא חסר לו מאומה, כך גם הרצון שלו הוא רצון מושלם וטהור אך ורק לתת ולהשפיע.

לעומת זאת, רצונם של רוב בני האדם, אינו רצון טהור. גם אם יש באדם רצון טוב לתת ולהעניק לזולת, נדירים המקרים בהם לא תהיה מעורבת בו גם כוונה, נסתרת או גלויה, לזכות בכבוד, סיפוק, הערכה עצמית, או שכר בעולם הבא.

אך אם נעקור מהשורש את הרצון, הגלוי והסמוי, לסיפוק עצמי על חשבון אחרים, ונמירהו ברצון "נקי" של נתינה לזולת - הרי שרצוננו יהיה שווה לגמרי לרצונו המושלם של הקב"ה. בכך נקיים את הכתוב בפרקי אבות (ב', ד'): "עשה רצונך כרצונו". כתוצאה ישירה מכך, גם שכלנו ידמה לשכלו המושלם של הקב"ה.

או אז, נזכה להבין את כל מה שהוא מבין. ובין השאר גם... את ההיגיון שבמצוות פרה אדומה.

(המאמר מבוסס על המאמרים "המחשבה היא תולדה מהרצון" ו-"מאמר לסיום הזוהר" מאת הרב יהודה לייב הלוי אשלג, בעל "הסולם")
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה