close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

מדריך למטייל הדתי?

הרב יניב חניאכט אב, תשסד16/08/2004

האם יש קשר בין ה"מדריך למטייל הדתי" לאופי הפעילות של הגרעינים התורניים? הרב יניב חניא טוען שכן... וכל זה גם קשור לטיולים לחו"ל!

בשל ריבוי המטיילים הדתיים הפוקדים לאחרונה את בתי הנופש, המלונות והמתקנים, הקדיש לקראת בין הזמנים עיתון בגולן כתבה לנושא המטייל הדתי, דרישותיו ה"מיוחדות", ההכשרים המקובלים עליו, אתרים המתאימים לו וכדומה...

לא קראתי את הכתבה בעיון, אבל


מרפרוף בכותרות בהחלט עלתה תמונה של גדילה משמעותית במספר היהודים הדתיים הפוקדים את אתרי הנופש וממילא הדרישה ל"התאמת התנאים" באותם אתרים גם למטיילים דתיים. לכאורה, ולא רק לכאורה, יש בדבר ברכה גדולה, שהרי היום יש כבר ארבעה חופים נפרדים סביב הכינרת, יותר ויותר הקפדה בנושא כשרות באתרים רבים וגם ערבי תרבות ו"הופעות" המתאימים לדתיים.

ובכל זאת, מאותו רפרוף בכתבה (שנועדה לבעלי עסקים ולא נכתבה על ידי אדם דתי) לא יכולתי שלא לחוש תחושה לא נוחה בנוגע ל"מטייל הדתי". התחושה היא שהמטייל הדתי מחפש בעצם את ה"הכשרים" לאתרים הקיימים. מדובר על אותם אתרים, על אותם בילויים ועל אותם הופעות, אלא שרק צריך לצרף להם הכשר... אין שום הבדל מהותי בין ה"מטיילים", בין הרוקדים בהופעות ובין הטועמים במסעדות, מלבד התעודה שעל הקיר ומחיצת ההפרדה שבמשטח הריקודים. לעניות דעתי הדבר בולט במיוחד בתחום הופעות הזמרים, שבהם ההשתוללות היא אותה "פריקה" והמוסיקה זהה לחלוטין- מלבד מילות הקודש המובלעות בין הצלילים הרועמים.

אילו הדבר היה נותר רק בתחום הבילויים של שלושה שבועות בשנה יתכן והיינו מתנחמים בכך, אולם קשה להשתחרר מהתחושה שהדברים רחבים הרבה יותר. ככל שעולה הדרישה הציבורית האמיתית להכיר את מקורות היהדות וללמוד על התפיסה הרוחנית של החיים כך גדל הפיתוי להפוך את הדת היהודית ל"פולקלור" המשתלב בחיים הרגילים.

מהמקום שבו אני נמצא, אני רואה את הדברים גם בהקשר של הפעילות התורנית... לא מזמן לקחה אשתי את הילדים לערב "קירוב" שאורגן על ידי גרעין תורני, היו בערב הזה תיאטרון בובות בנושא "יהודי", הופעה של זמרים "יהודיים מקוריים", סוכר על מקלות ועוד... יופי של "פולקלור יהודי", שבאו אליו המוני אנשים, התחברו ו... הכירו את המסורת היהודית (?).

לעניות דעתי שומה עלינו להיזהר מלהפוך את היהדות לפולקלור. זה אומנם יכול למשוך יותר אנשים מאשר שיעורי תורה, אבל כדרך כללית יש בדבר פספוס של העניין המרכזי. היהדות אינה פולקלור ודרך החיים היהודית היא לא דרישה לשים "תעודת הכשר" על קירות אולמות הריקודים. מדובר על דרך חיים שלימה, על אמונה עמוקה הנוגעת ומגיעה לכל דרכיו של האדם ומשפיעה על חייו בכללות. השדר, גם לציבור הרחב, חייב להיות של תוכנית כללית, של דרך תורנית עמוקה המקיפה את כל ונוגעת לכל... לא ללבנה אחת מתוך הבניין אנו שואפים אלא לבניין.

קשה לומר אם יש לדברים השפעה ישירה על האופן בו אנו נופשים בדווקא, אני סבור שהדברים נוגעים יותר לגישה שבה אנו ניגשים לחופש (וכן, גם לטיולים בחו"ל). אבל בתחומים רבים אחרים הדברים בהחלט נוגעים ישירות- לאופי הפעילות של הגרעינים התורניים, להמשכיות ההכרחית של הפעילות בדוכנים, לגישה התקשורתית (בקרוב תהיה, ותזכרו שאמרתי ראשון, טלויזיה "עם הכשר") ועוד... יותר מכל, הדבר קשור לאופי החיים של כל אחד מאיתנו, חשוב להפנים שהדרך היהודית התורנית היא לא פולקלור עממי או דרישה טכנית של תעודות הכשר למיניהן- היא בחירה כוללת הנוגעת לכל מקום, עניין ודרך התנהגות בחיינו.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה