close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

האישיות עצמה ככלי מקצועי

יעקב נוקד  כב תמוז, תשעא  7/24/2011

פעמים רבות הבנה אמיתית של מצב בעייתי של תלמיד, יכולה להיות מלווה בכאב גדול, תסכול, ןהתלבטויות- האם זה צריך להחליש?

מאמר המשך לחלק הראשון, בין הפטיש לסדן.

א. המונח "איש מקצוע" מתאר אדם, אשר עוסק בתחום ייחודי, ובנוסף, בתחום זה הוא בקיא בפרטי העיסוק והעשייה.
התחום הייחודי נקרא "מקצוע" (צד מסויים ומוגדר, או קצה), ולבקיאות האדם בפרטי העיסוק והעשייה נהוג לקרוא "מקצועיות".
לאיש מקצוע, ישנם גם כלי מקצוע. כלים אלה מותאמים לייעוד המקצועי, ואיש המקצוע מפעילם תוך כדי עבודתו.
כמובן, שישנם כלים, שמתאימים לכמה מקצועות, ואף ישנם כלים שהם בסיס לעיסוק במקצועות רבים. המחשב בתקופתנו הוא דוגמה לכלי מקצועי בעל יישומים רחבים ביותר.
אחת ממטרות הכלי המקצועי, היא לפעול בדרך מדוייקת יותר מפעולת האדם המפעיל (כמו לדוגמה ההבדל בין ציור קו עם סרגל, לבין ניסיון לצייר קו בלי סרגל).
מטרה נוספת וחשובה לא פחות של כלי מקצועי, היא להגן על האדם המפעיל אותו. ישנם כלים שהם כלי הגנה קלאסיים פיזיים (קסדה ומשקפי מגן) ואף מופשטים (כמו מערכת חוקים, ואף סדר עבודה מוגדר).
חלק מהגנת הכלי המקצועי על איש המקצוע, היא בכך שהכלי הוא "זרועו הארוכה" של האדם המפעיל, (כדוגמת מלקחיים להוצאת חפץ חם, או בשר צלוי ועסיסי מהאש), והם מבצעים במקומו את הפעולה המסוכנת או המתישה מאוד (תוכנה המחשבת חישובים של מספרים אסטרונומיים שללא ספק היו דורשים חיים שלמים של אדם לצורך חישוב אנושי...), או ניתן לומר לחלופין, שלו האדם המפעיל היה עושה בעצמו פעולה זו, ודאי היה נפגע מכך.

ב. למרות ההפרדה בין איש המקצוע, לבין השימוש הברור בכלים המקצועיים, ישנם מקצועות, או נכון יותר לומר תחומים, בהם הפרדה זו היא בעייתית מאוד, כיוון שבתחומים אלה, אחד מכלי המקצוע, אם לא לומר העיקרי בהם, הוא האישיות עצמה - של איש המקצוע.
באופן כולל, המדובר הוא בתחומים בו איש המקצוע "עובד עם אנשים".
מדובר במקצועות החינוך, הטיפול, ומדעי החברה כתחום כולל, ובמיוחד סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
משמעות היות האישיות עצמה כלי מקצועי, היא שחלק מהעבודה המקצועית של אותו מקצוע או תחום, אמורה להתרחש על ידי הפעלת איש המקצוע את אישיותו ככלי מקצועי.
הפעלה זו יכולה להתקיים בשלב הראשון מעצם המפגש עם ה"איש איתו עובדים", עצם הזמינות והעמידה מול האחר הינה הפעלת האישיות ככלי מקצועי.
השלב השני הוא השימוש באישיות כ"כלי קיבול", המקבל תכנים, מידע, מראות, ואף קולט רגשות המופעלים כלפי אישיות איש המקצוע, אישיות אחרת במרחב או הסביבה.
השלב השלישי הוא השימוש באישיות כ"כלי עיבוד" של אותם תכנים, מידע, מראות והרגשות הנקלטים.
השלב הרביעי הוא השימוש באישיות כ"כלי ממסר" החוצה, לאותם תכנים מעובדים, לכל מיני גורמים.
לעיתים ארבעת השלבים הללו מתרחשים בפעולה אחת מיידית, ולעתים בסדרת פעולות המתמשכת לאורך זמן, או בכמה עיבודים של אותו מפגש.
לכל אחד מהשלבים הללו, יש משמעות ייחודית בפני עצמו, כתחום פעולה.
גם כאשר האישיות הינה כלי המקצוע העיקרי, עדיין איש המקצוע נצרך לכלי תמיכה רבים ומגוונים, החל מעקרונות פעולה, תרגול, תיאוריות ושיטות עבודה אישיותיות שונות.
בנוסף, ישנם "כלים סובבים" שיכולים להיות לעזר לאיש המקצוע.
ניתן להביא על קצה המזלג את החומר לימודי, כללי משמעת, ומבחנים (חינוך), תיאוריות טיפוליות וכללי אתיקה (טיפול) ואף כלים סטטיסטיים ויומני שדה (סוציולוגיה ואנתרופולוגיה).

ג. בתחומים אלה, בהם האישיות נתפסת ככלי מקצוע מרכזי (אם לא העיקרי), ראשית יש להתמודד עם פרדוקס מרכזי, והוא: כיצד יכול האדם הסובייקטיבי להפעיל את אישיותו ככלי אובייקטיבי?
קולמוסים רבים נשברו על פרדוקס זה, ותחום האפיסטמולוגיה הפילוסופי יוחד לו. ככל הנראה הוא בלתי פתיר מבחינה מהותית.
אך חוסר פתירות זה, יכול לגרום לתהליכים שונים, אליהם יש לתת את הדעת.

ד. אם נתפוס את האישיות כתרכובת של תכונות, חלקן חיוביות וחלקן שליליות, (אף ללא להתעמק בהגדרות, וניתן לומר בפשטות יותר, שהאישיות מורכבת מתרכובת של תכונות סותרות, אף מבחינת האישיות עצמה), כאשר האישיות משמשת ככלי מקצוע, גם חסרונותיה של האישיות, או מורכבויותיה הסותרות יכולות לבוא לידי ביטוי, ולעתים גם להזיק.
אם נתמקד במקצוע החינוך, עניין זה יכול להביא למספר תוצאות, כשאחת הקיצוניות שבהן היא הימנעות משימוש באישיות, ושימוש גובר בכלים הסובבים, או הכחשה מתוחכמת ביותר של ביטוי התכונות השליליות.
תוצאה נוספת יכולה להיות, מודעות לחסרונות הבאים לידי ביטוי בשימוש באישיות, הודאה בהם, ואולי אף להפוך את המפגש עם חלק מהחסרונות ללימוד גדול אף יותר.
בעולמם של חז"ל, נקרא הלימוד מאישיותו של המלמד כ"שימוש תלמידי חכמים", מסופרים סיפורים בהם התלמידים למדו לקח גדול דווקא מצדדים הדורשים תיקון אצל רבם, ואף מוזכר מצב שלילי של תלמידים ש"לא שימשו כל צרכם" (סנהדרין פ"ח ע"ב).

ה. אין ספק שהשימוש באישיות ככלי מקצועי חיוני ל"איכות המקצועית" של איש המקצוע, לפחות בתחומים ובמקצועות שהוזכרו לעיל.
אחד מתפקידיו של הכלי המקצועי, הוא להגן על איש המקצוע שמפעילו, מפגיעה, ואף לבצע פעולה שהאדם עצמו לא יכול לבצעה.
כאשר האישיות עצמה היא הכלי המקצועי, תוצאה אלמנטרית משימוש אמיתי באישיות ככלי מקצועי, היא פגיעה אישית.
אם נחזור למקצוע החינוך, מחנך שישתמש באמת באישיותו, ימצא את עצמו נפגע לא פעם מאינטראקציה מול התלמידים (ואף מול הורים, ולא פחות, מקולגות), פעמים רבות ללא כוונה רעה מצד התלמידים, אלא מתוצאה של התנגשות אנושית טבעית.
בנוסף, פעמים רבות הבנה אמיתית של מצב בעייתי של תלמיד, יכולה להיות מלווה בכאב גדול, תסכול, ואף התלבטויות בלתי פוסקות, גם אם יש קשר חיובי עימו.
שאלה יסודית על פגיעה אישיותית זו, היא האם פגיעה זו מחלישה את איש החינוך, או דווקא מחזקת אותו.
האם היא מפתחת בו כושר נפשי, ומפתחת את איש החינוך, או דווקא מתישה ומרוקנת אותו לאט לאט, עד למצב של קהיון חושים, עייפות, ריחוק ונטיה לשימוש מירבי ב"כלים הסובבים"?
התשובה, לחרדת אנשי המקצוע הרלוונטיים, יכולה להיות גם וגם.

ו. לסיכום, ניתן לומר שעם האיכות בשימוש באישיות ככלי מקצועי, בא פרדוקס מובנה ובלתי פתיר שמחייב התייחסות תמידית.
לא לחנם, למרות האיכות שבשימוש באישיות ככלי מקצועי, הנטיה האנושית, גם של אנשי מקצוע, היא לפזול לכיוון הכלים הסובבים.
הכלת הפרדוקס המובנה, של ניהול אובייקטיבי של סובייקטיביות, דורש עבודה אישיותית בפני עצמה.
אף המודעות הרציפה לחסרונות שבאים לידי ביטוי במפגש עם האישיות, יכולה להביא לחוסר ביטחון אישי, להכחשה, ולהסתרה, שיכולים להעמיס מאוד על איש המקצוע.
ולסיום, נשיאת הפגיעות האישית, והכאב שבמפגש האישי, יכולה להפוך לחרב פיפיות.

בהדרגה שבין סובייקטיבי לאובייקטיבי, יש שלב נוסף, והוא המצב הנייטרלי, ללא נגיעה כלל.
ככל הנראה, ישנם תחומי מקצוע, שמרחב נייטרלי, הינו "חוסר מקצועיות" מבחינתם.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה