close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

מהפיכה בעולם המשפט

עו"ד קרן קדרוןכט חשוון, תשסז20/11/2006

המערכת המשפטית הקיימת היום במדינה הנה מערכת כללית שאיננה רואה עצמה קשורה, הלכה למעשה, למערכת המשפט העברי. החל מבית המחוקקים וכלה באחרון בתי המשפט...

סקירה כללית:
מדינת ישראל נוסדה בשנת 1948.

מסמך היסוד על פיו הוכרזה הקמת המדינה הנו מגילת העצמאות. במגילה זו נאמר כי המדינה המוקמת תהא "מדינה יהודית דמוקרטית".

הרבה דיו נשפך על ידי מעצבי המדיניות, ובמיוחד על ידי בית המשפט העליון, בכל הקשור לפרשנות שיש לתת למושג "יהודית דמוקרטית", למצער, הזרם המרכזי של אותם מעצבי מדיניות התרחק מרחק רב ממה שניתן לכנות כפרשנות מסורתית, אמונית, ופרש מושג זה באופן חילוני למדי. לכל היותר, המונח "יהודית" זכה לפרשנות של- "עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל" (כך בחוק יסודות

המשפט, התש"ם-1980), דבר שנותר סתום ומופשט כאחד והשימוש שנעשה בו היה מועט יחסית.

המערכת המשפטית הקיימת היום במדינה הנה מערכת כללית שאיננה רואה עצמה קשורה, הלכה למעשה, למערכת המשפט העברי. החל מבית המחוקקים וכלה באחרון בתי המשפט, פועלים על פי כללים שאינם קשורים למשפט ההלכה, ולעיתים קרובות, אף סותרים אותו. לאדם המעוניין לחיות את חייו בדרך התורה קשה מאוד למצוא את דרכו במערכת הקיימת (ראה שולחן ערוך, חושן משפט כו).

במאמר זה הייתי רוצה להתמקד בעניינו של בית הדין הרבני. היינו חושבים, כי מאחר ובית דין זה הולך על פי משפט התורה, הרי שלפחות בכל הקשור לעניינים הנדונים בו, אין לאדם התורני כל בעיה. להלן נראה, כי גם בתחום זה המצב איננו פשוט, ולא מצד בתי הדין עצמם, אלא מצד התייחסותה של המדינה אל בתי דין אלו.

ראשית, יש לזכור, כי בית הדין הרבני הנו גוף שהוקם על פי חוק, וככזה, הוא כפוף לביקורתו של בית המשפט העליון (בג"צ). לא אחת מתקבלות בבג"צ החלטות נגד בית הדין הרבני, בהן הוא נקרא לבטל החלטות שניתנו על ידו מטעמים שונים, כגון שהחלטות אלה אינן מתיישבות עם הכללים של המשפט הישראלי, או שבג"צ מחייב את בית הדין לדון על פי כללים הקיימים במשפט הישראלי והסותרים את המשפט העברי. כמו כן, מגלה בג"צ מעורבות רבה בכל הקשור לסמכויותיו השונות של בית הדין הרבני, ועל פי רוב, הוא מצמצם אותן.

בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, קבע המחוקק כי "ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים". הפירוש המעשי שניתן למונח גירושין ולעניינים הקשורים בו באופן ישיר הלך והצטמצם עם השנים, כך שהיום למעט הליך הגירושין עצמו, כל שאלה אחרת שקשורה לגירושין, כגון משמורת הילדים, מזונות האישה/הילדים, מדור וכיו"ב, לא תידון עוד בהכרח בבית הדין הרבני. לצורך עניינים אלה הוקם בשנת 1995 בית המשפט לענייני משפחה המאגד לתוכו סמכויות שונות המקבילות לאלו של בית הדין הרבני. בית משפט זה יכול לדון למעשה, בכל העניינים הנלווים לגירושין. ולא רק זאת, אלא שסמכויות אלו הפכו למעשה, להיות בחזקתו הטבעית של בית המשפט והן ידונו בבית הדין הרבני רק אם יתקיימו מספר תנאים שנקבעו בפסיקה, כגון כריכת אותם עניינים לתביעה, והסכמת הצדדים. המדובר בתנאים קשים ומגבילים.

מצב זה יוצר אבסורד, למעשה קיימות שתי ערכאות מקבילות הדנות בתחומים זהים, וכל אחת פועלת על פי כללים אחרים. כמו כן, נוצר גם מרוץ סמכויות בין ערכאות אלה באופן שהערכאה הראשונה אליה פונים (בהתחשב בשאר התנאים המוזכרים לעיל), היא זו שתתפוס את הסמכות לדון באותו עניין. לאור זאת, מרבית עורכי הדין לוקחים את לקוחותיהם לערכאה שבה הם יקבלו את התוצאה הטובה ביותר, כלומר או לבית המשפט (על פי המשפט הכללי) או לבית הדין הרבני (על פי משפט התורה). על פי רוב השיקול הכלכלי הוא הגובר ולא השיקול של עשיית צדק.

למצער, גם עורכי דין שומרי תורה ומצוות פועלים בצורה זו וגם הקהל הרחב איננו מודע מספיק לבעייתיות הקיימת בפניה לבית המשפט החילוני.

לאור המצב הקיים, החליט משרדה של עו"ד קרן קדרון לפעול בגישה השונה מהמקובל. משרד זה פועל אך ורק על פי ההלכה. כל מקרה המגיע לידיו של המשרד נבדק מבחינה משפטית והלכתית ונבחרת עבורו דרך הטיפול המתאימה – אם זה בפניה לבית דין דתי, ואם זה בפניה לבית המשפט או כל רשות אחרת, והכל כפי שמאפשרת ההלכה. בדיקת המקרים נעשית מול רבנים ודיינים.

המשרד מקבל תיקים בנושאים שונים, נדל"ן, חוזים, ועוד, ובפרט בנושאי משפחה- גירושין, משמורת, מזונות, מדור, וכן ירושות וצוואות. כמו כן, ניתנים במשרד שירותי גישור ליישוב סכסוכים בהסכמה.

לדף הבית של הכותבת
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה