close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

אהרון הכוהן כחלק בלתי נפרד מן המשולש הקדוש

ד"ר מרדכי גולןז אייר, תשסז25/04/2007

חשוב לציין ולהוסיף שחז"ל, בעשרות ובמאות מקורות בספרותנו הקדושה וה"רחבה מיני ים", מציינים לשבח את גדלותו, גדולתו, עוצמתו הרוחנית ותרומתו בת האלמוות של אהרון הכוהן בעיצוב דמותה ותרבותה של האומה הישראלית/יהודית לדורותיה: אהרון היה אחד משלושת הפרנסים

פרשת השבוע, פרשת "אחרי מות קדושים" כמו השבת שקדמה לה, היא פרשה ייחודית ומתאפיינת במספר היבטים, הן היבטים טכניים והן היבטים רוחניים-ערכיים.
קרי: שבת זו היא אחת מן הפרשיות הארוכות במספר פסוקיה, 144 פסוקים [קמ"ד בגימטריה "היד החזקה". ואין "היד החזקה", אלא – ידו של הקב"ה הקשורה לגאולת ישראל בעבר ממצריים, כמו גם, בגאולתם העתידית של ישראל "בעגלא ובזמן קריב"] עקב חיבור שתי פרשיות "אחרי מות" (=80 פסוקים) ו"קדושים" (=64 פסוקים). יש להעיר ולציין שחיבורן של שתי פרשיות סמוכות "אחת לרעותה" נעשה בד"כ ב"שנה פשוטה" (ולא ב"שנה מעוברת") עקב מספרן הרב של פרשיות

התורה ביחס למספר השבתות במהלך השנה הרגילה. חיבור הידוע בכינוי: "שבת מחוברת". כמו כן, פרשת "אחרי מות קדושים" כוללת מספר גדול מאד מצוות, 79 מצוות [ע"ט בגימטריה "חוכמה". ואין "חוכמה", אלא – אם רק יש בתחילתה יראת אלוהים. שנאמר: "ראשית חוכמה, יראת יהוה" (תהילים קי"א, י')] בתוך מסגרת של חמישה פרקים (פרקים ט"ז – כ') העוסקים במגוון נושאים ועניינים, כגון: עבודתו של הכוהן הגדול בקודש הקודשים ביום הכיפורים, התרחקות מחוקות הגויים וממנהגיהם המתועבים, פרשת העריות, מצוות התלויות בארץ (כמו למשל: לקט, פרט, פאה וכו'), מצוות שבין אדם למקום, כמו גם, מצוות שבין אדם לחברו ועוד. וכבר רש"י (בתחילת פרשת "קדושים" בפרשנותו לפסוק ב', ד"ה: "דבר אל כל עדת ישראל") מסב את תשומת לבו של הקורא והלומד לכך ש"פרשה זו נאמרה בהקהל, מפני שרוב גופי התורה תלויים בה", כלומר: פרשת "קדושים" נאמרה למשה ע"י ה' במעמד של כל קהל ישראל, (אנשים, נשים וטף) מפני שהרבה מצוות עיקריות וחשובות ביותר בחייו של כל יהודי ויהודי נכתבו בפרשה מיוחדת זו. ומכאן, חשיבותה הכבירה.

נושאים ועניינים רבים ומרובים אלה שבפרשת השבוע ראויים ביותר להעמקה, להסברה ולניתוח. אולם, מחמת שחזקה עלינו הנחייתו החד משמעית של העורך על "גזירת אורך", מאמר זה הקצוב במספר מילים יידון בהיבט מאד ייחודי ומאד מסויים ואשר קשור לדמותו של אחד מגדולי הגדולים שקמו ועמדו להם לעם ישראל במהלך הדורות, והוא: אהרון הכוהן.

ובמה דברים אמורים? – לאחר מותם הנורא והטראגי של שניים מארבעת בניו של אהרון, נדב ואביהוא, עקב הקריבם "אש זרה" אשר לא ציווה אותם ה' (תחילת "שמיני", ויקרא י', א' – ב'), אהרון נצטווה ע"י הקב"ה (באמצעות משה) על ביצוע עבודת קודש מיוחדת ביותר, עבודה של פעם אחת במהלך השנה, ביוה"כ. עבודה שחוסר זהירות בה יכולה לעלות לו בחייו. עבודה שעשייתה בבגדים מיוחדים וכוללת: טבילות, וידויים ועוד. ובעיקר, עבודת קודש שכל מטרתה ותכליתה: מחילת, סליחת וכפרה על החטאים והעוונות של כלל ישראל, כעדותה של תורתנו: "... ואל יבוא (אהרון) בכל עת אל הקודש... ולא ימות... בזאת יבוא... כתונת בד קודש ילבש... ולקח את שני השעירים... וכפר על... מטומאות בני ישראל ומפשעיהם... וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל..." (ויקרא פרק ט"ז). עבודה חיונית, נצרכת וחשובה שפרטיה ו"סדר העבודה" רשומים ב"מסכת יומא" [סדר זה נקרא בבתי הכנסת בכל קהילות ישראל כחלק בלתי נפרד מתפילות יוה"כ] ואהרון, בנו של עמרם "שנבחר מזרע לוי" משמש כ"כלי כפרה" בעבור עם ישראל. יוצא איפוא, שאהרון הוא חלק בלתי נפרד מן ה"שלישייה הקדושה" של: "זמן קדוש" (=יוה"כ), "מקום קדוש" (משכן) ו"אדם קדוש" (הכוהן הגדול, אהרון).

ונשאלת השאלה: מדוע אהרון הוא האדם אשר זכה ונבחר ע"י האל הן לשרת בכהונה הדתית-רוחנית הגבוהה ביותר והן לבצע "הלכה למעשה" את העבודה החיונית והמיוחדת הזו? האם זכייתו בתפקיד נבעה משום היותו אחיו ושאר בשרו של משה המנהיג? והאם בגלל "הקשר המשפחתי" פעל כאן "ויטמין P"? מהו הגורם או: מהם הגורמים שאהרון "קנה" את מעמדו ואת מקומו בפנתיאון השמות הגדולים והענקיים של עם ישראל לדורותיו?!


ונראה לנו לקבוע בצורה חד משמעית: הס אפילו מלהעלות זאת על דל שפתינו. לא ולא! חס ושלום! אהרון הכוהן הוא ה"בחירה הישירה" של האלוהים לתפקידו הרם. הוא לא זכה בזאת כ"ברירת מחדל". אהרון זכה בתפקיד מיוחד וחשוב זה בזכות ולא בחסד. בזכות מה? – בזכות פעולותיו ומפעלותיו. בזכות מעשיו הכבירים. בזכות התנהלותו הפרטית והציבורית. אמנם, אהרון היה מעין "כינור שני" אחרי משה ב"אוטוריטה הדתית", כמו גם, ב"היררכיה המנהיגותית" אשר הוציאה את עם ישראל חוץ לגבולותיה של האימפריה המצרית הרודנית, הוליכה את העם בשבילי המדבר (כ-40 שנה) עם כל הקשיים הכרוכים בכך והנהיגה אותם, רוחנית ופיזית, עד להבאתם (כמעט) למרגלות "הארץ המובטחת", ארץ ישראל. אולם, אין לנו כל ספק, שאהרון היה מגדולי הגדולים שקמו ועמדו לעם ישראל במשך אלפי שנות קיומו. אהרון הוא האדם אשר הקב"ה בעצמו ובכבודו מעיד עליו: שלא רק לא הקפיד, לא קנא וניסה לטרפד את שליחותו ההיסטורית של משה אחיו (בהוצאת ובגאולת העם ממצריים), אלא – אדרבא! אהרון שימש כ"עזר שכנגד" וכ"כלי עזר" למשה. אהרון תמך ופרגן למשה. הוא שימש כ"פה" (=דובר) של משה כאשר עמדו שניהם לפני פרעה ודרשו בתוקף את שחרורם של ישראל מעול העבדות כפי שנאמר בתורה בצורה מפורשת: "הלוא אהרון אחיך... הנה, יוצא לקראתך... הוא יהיה לך לפה... וראך, ושמח בלבו..." (שמות ד', י"ד – ט"ז). שמחה פנימית. שמחה אמיתית וכנה הבוקעת ממעמקי לב אוהב שרק "יודע הלבבות" יכול להעיד על כנותו ואמיתיותו. אהרון, היה האדם אשר ביום שבו "זכה לעשר עטרות" שיכל באופן טראגי וכואב ביותר את שני בניו (מול עיניו) ותגובתו מאופקת, הרואית ביותר כנאמר: "וידום אהרון"!. ישנם המתרגמים את המילה "וידום" במשמעותה הרגילה והבסיסית: "ושתיק" (=והוא שתק). כלומר: תגובתו הייתה דממה. שתיקה (רועמת) ש"שווה במשקלה לזהב". דממה/שתיקה המבטאת "קבלת והצדקת הדין" וכאילו אומרת: "ה' נתן, ה' לקח, יהי שם ה' מבורך". וישנם המתרגמים את הביטוי: "וידום אהרון" במשמעות של "ושבח אהרון" (כפי שיהודי תימן נוהגים לתרגם). כלומר: אהרון אף מתעלה מעל עצמו, מעל כאבו האדיר ומשבח את הקב"ה על החלטתו. רק אדם שהגיע לדרגה ולרמה רוחנית גבוהה ואדירת מימדים שכזו, דרגה ורמה שיש בה פאן של התבטלות טוטאלית בפני ומפני "גזירתו של מלך מלכי המלכים", יכול להיקרא עוד בחייו "אדם מלאך" ואולי לזה התכוון הנביא מלאכי בחזונו: "כי שפתי כוהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך ה' צבאות הוא" (מלאכי ב', ז').

חשוב לציין ולהוסיף שחז"ל, בעשרות ובמאות מקורות בספרותנו הקדושה וה"רחבה מיני ים", מציינים לשבח את גדלותו, גדולתו, עוצמתו הרוחנית ותרומתו בת האלמוות של אהרון הכוהן בעיצוב דמותה ותרבותה של האומה הישראלית/יהודית לדורותיה: אהרון היה אחד משלושת הפרנסים (=המנהיגים) החשובים שעמדו להם לישראל (בבלי תענית ט'.) והיה שקול (=חשוב ושווה ערך) למשה אחיו (מדרש בראשית רבה א', ט"ו), ועוד. אהרון הכוהן, הן על פי עדותה של התורה והן על פי חז"ל, עוד בחייו שימש כ"מודל לחיקוי" של ערכים יהודיים בסייסים ומומלצים, כגוו: אהבת הזולת והאדם, קירוב רחוקים לתורת ה', צניעות, ענווה, יושרה ציבורית ועוד. ועל כן, מותו של אהרון ב"הר ההר" (במדבר כ', כ"ג – כ"ט) היווה "מכה קשה" לעם ישראל " שהרי "נסתלקו ענני הכבוד". מותו של אהרון התקבל אצל העם ואצל הקב"ה בצורה קשה וכואבת. אצל העם: הם בכו על אהרון "שלושים יום", כמספר הימים שהעם בכה לאחר מות משה (סוף ספר דברים ל"ד, ח'). כמו כן, "אלפים היו מהלכין אחר מיטתו... ונקראו על שם אהרון. שאלמלא אהרון, לא היו באים לעולם" (אבות דרבי נתן י"ב, ד'). ואצל הקב"ה: "היה קשה לפני הקב"ה מיתתו של אהרון כ(מו) שבירת הלוחות" (מדרש ויקרא רבה כ', י"ב).

לעילוי נשמתם הקדושה והטהורה של כל חללי מערכות ישראל הי"ד שהגנו על הארץ ונפלו מות גיבורים על קדושת השם, העם והארץ. מותם קשה הן לה' והן לעם ישראל המבכים אותם. ובפרט, לעילוי נשמתו הקדושה והטהורה של החייל מייקל לוין הי"ד. מייקל עזב את טוב "ארצו, מולדתו ובית הוריו". הגיע וחי בגפו בארץ. התנדב ושרת בצה"ל באחת מן היחידות הלוחמות (צנחנים). קטע את חופשתו בארה"ב בתחילת "מלחמת לבנון השנייה", הצטרף ונלחם עם חבריו ונהרג מות קדושים.

יהי זכרם ברוך לנצח נצחים!
"תהא נשמתם צרורה בצרור החיים"!!!
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה