close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

אני רק חצי

הרב אלעזר שנקר  יג אדר א, תשעא  2/17/2011

פרשתנו עוסקת במשבר הנורא ביותר במדבר- מעשה העגל. מה מלמד מעשה זה על האדם, על הקשר לשני ועל מילוי תאווה פרטי... ואיך ניתן צריך לתקן את הבעיה הזו?

פרשתנו, כי תשא, עוסקת במשבר (מעשה העגל) לא רק בינינו לבין הבורא אלא גם בינינו לבין הזולת... למעשה, שני הדברים קשורים. התורה מתחילה בתיקון למשבר: נתינת מחצית השקל ע"י כל אחד מעם ישראל. מובא בספרים שהתורה מדגישה את נושא החצי לאומר לנו שכל יהודי/ה בלי א-לוקים הוא רק חצי דבר, כמו כן ובזה נתמקד, בלי יהודי שני הוא חסר ומגיע לשלמותו רק ע"י התחברותו לשני.
יתר על כך שניהם ביחד מגיעים לדבר שלישי- שלם. במילים אחרות השם מלמד אותי בפרשה לייקר את השני ולשם כך התורה מדגישה את החשיבות של היהודים (כולם כאחד). והנקודה הזאת היא אולי הבריח התיכון של כל פרשתנו: אחרי נתינת מחצית השקל מסופר על הכיור שהכהנים רחצו ממנו את ידיהם ורגליהם לפני תחילת עבודתם במשכן, שנעשה מהמראות שהשתמשו בהן בנות ישראל במצרים כדי שיולדו ילדים יהודים. מעניין גם שבמתכון של השמן משחת קדש, בגזרת הכתוב צריך להביא את הקנמן-בשם "מחציתו חמישים ומאתים". לאחר מכן הקטורת (גם מלשון קשר) שמסמלת את אחדותם של היהודים על כל סוגיהם כי הקב"ה מצווה אותנו להביא כמרכיב גם חלבנה שריחו רע "ללמדנו שלא יקל בעינינו לצרף עמנו באגודת תעניותינו ותפילתנו את פושעי ישראל שיהיו נמנים עמנו (רש"י)”. גם הדירקטוריון של מלאכת המשכן מורכב לא רק מבצלאל בן אורי בן חור בנו של מרים אלא גם מאהליאב בן אחיסמך משבט דן (אם כן, להבדיל, בכנסת יכולים להתאחד כל סוגי הדתיים ביחד ספרדים, אשכנזים, ליטאים, מזרוחניקים, חסידים... אם תרצו זאת לא הגדה.) בהמשך מסופר על השבת שהוא "אות גדולה שבחרתי בכם בהנחיל לכם את יום מנוחתי למנוחה(רש"י).” ו...שתי לוחות הברית שרק בצירופן יחד יש עשרת הדברות.

ואז מגיעים למעשה העגל. משה נעלם ומי מחליפו? עגל של זהב. זה נראה כמעשה מאד לא יפה כלפי משה רבנו, מילא אם היו מחליפים אותו עם איזה מישהו חשוב עם חליפה יוקרתית ועניבה עם רעיונות חדשניים, להחליף את משה בסתם איזה רובוט גם אם הוא דמוי עגל אמיתי? מה קרה להם?
שמעתי בשם הרבי מליובאוויטש שמשה רבינו היה ממוצע המחבר בין עם ישראל לא-לוקים. כשהוא נעלם חשבו שהם יכולים להסתדר לבד הם יורידו את ההשפעות לבד מפני שור שבמרכבה אבל כשהדברים כתיקונם משה איננו דבר בפני עצמו (“ונחנו מה") רק צינור שדרכו עובר השפע של ה' (על דרך מה שכתוב בגמרא:"שכינה מדברת מתוך גרונו של משה") ועל ידי התבטלותם לצדיק הם מקבלים את החיות. ישנו רמז על כך הקשור לפרשתנו: המילה מ-ח-צ-י-ת שתי האותיות הרחוקות מהצדיק יוצרים מת ושתי הקרובות חי. כשבני ישראל נהיו למציאות חשובה בעיניהם הם גרמו שהשפע התגשם למציאות של עגל זהב שכבר לא היה ממוצע כגרזן ביד החוצב בו (כפי שהוא בפני שור שבמרכבה) אלא כתכלית בפני עצמה שזה עבודה זרה ה'”י.

ניתן לומר, בדרך אפשר, שכשאדם שומע על חשיבות הכלל שהוא חלק ממנו הוא יכול לטעות ולחשוב שהוא המטרה והשני הוא אביזר לשמשו לכן במעשה העגל לא רק עבדו עבודה זרה כנ"ל אלא גם גילו עריות (לא משנה מי הפרטנר הוא רק כאן כדי למלאות את תאוותי) גם רצחו את חור כשהפריע להם. לכן משה שבר את הלוחות כדי אולי שילמדו את הלימוד של חצוי כראוי והראה להם הלכה למעשה שיהודי בלי השני איננו מציאות "ואם אין (בלי כל עם ישראל) מחני נא מספרך אשר כתבת" ושניהם ביחד הם המטרה. בזכות משה ה' התרצה והסכים להשרות את שכינתו רק עלינו לנצח דבר שוודאי מראה את חשיבותנו. עד שבסוף הפרשה קבלנו את הלוחות השניות בהשתדלותו של משה עבורנו והן עדיין שתי לוחות אבל הפעם צריך ללמוד נכון את הלקח ונמצאו קשורים סוף הפרשה להתחלתה.

כרגיל אשתדל לקשר את דבריי לתחום הטיפולי בו אני עוסק: הזכרתי כמה פעמים את הצרכים הרגשיים של האדם כפי שהם מוסברים בתרפיה מציאותית ותיאורית הבחירה של ד"ר וויליאם גלאסר: קיום, אהבה והשתייכות, כוח וערך עצמי, חירות, שחוק ולמידה. לפי נסיונו העשיר של 50 שנה כפסיכיאטר מהמובילים בעולם (דרך אגב הוא לא מצא לנכון לתת אף פעם תרופות פסיכיאטריות גם במקרים של סכיזופרניה וOCD וכו- במשך כל השנים הללו) הוא מצא שמעל 90% של קשיים רגשיים (הוא לא מאמין במחלה נפשית אא"כ אפשר לצפות בה במכשירים ממשיים כמו רנטגן וכדומה וקורא לספר של הבחנה פסיכיאטרית די-אס-אם "the big book of unhappiness”) קשורים לאי מימוש או מימוש לקוי של הצורך של אהבה והשתייכות. במילים אחרות יש תופעות רגשיות שליליות כשאין לי אף אחד בעולם או כשאני לא מסתדר עם מישהו מהאנשים החשובים לי, ואני סובל מזה שהוא/היא/הם רוצים להכריח אותי לעשות דבר שאני לא רוצה, או שאני רוצה להכריח מישהו אחר לעשות מה שאינו/ה רוצה והוא מתנגד. זה דומה בפן החברתי למעשה העגל:אני הדבר החשוב (גם עם הכוונות הכי טובות מצד מעמדי: אני ההורה, המורה, הבעל,האשה...) ואני יודע מה טוב בשבילך ובסמכותי ואני חושב גם מחובתי להכריח אותך לקבל את דעתי.

אי אפשר להכריח אף אחד לעשות כלום אלא אם כן הוא בחר בזה כי זה יותר משתלם לו באותה שעה. ואז הקשר עולה על שרטון ואנחנו מתוסכלים. והאמת המפתיעה שאת/ה ורצונותיך לא פחות חשובים ממני. והדבר העולה על הכל זה הקשר בינינו ולשמר אותו פשוט (וזה לא תמיד פשוט ולעתים זקוקים לייעוץ לתקופת מה) לא לעשות או לומר דבר שיזיק לקשר הזה. כמו שאנו יודעים לשמר קשר עם חבר/ה ותיק אלא שיש לנו אשליה שבני משפחתנו שייכים לנו ושוכחים שאנחנו רק חצאים.



אלעזר שנקר מרצה, יועץ ותרפיסט מציאותי מוסמך גם ע"י מכון גלאסר באה"ב
שיחות העצמה או תמיכה רגשית גם בSKYPE במחירים מותאמים לציבור הדתי
054-84-54-205 elazar613@gmail.com
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה